משתמש:דינקין/משילות משולבת

המושג משילות משולבת מצוי בתוך מרחב של המשגות המאפיינות את השיח בעידן הנוכחי. מרחב זה כולל מושגים דוגמת: משילות, שותפות, השתתפות אזרחים, שיתוף ציבור, משילות משותפת, רשתות מדיניות, משילות רשתית, ממשל צירופי (Governance Up-Joined) ,ממשל שלם (Whole of Government), ואחרים. משולבת משילות (Collaborative Governance) - מאופיינת כפעילות או אסטרטגיה מכוונת ממשלה, המשלבת בעלי עניין ממגזרים שונים, מתוך כוונה לקדם תהליכי מדיניות או קבלת החלטות מבוססי קונסנזוס בנושאים ציבוריים.

היסטוריה

במהלך שני העשורים האחרונים התפתחו גישות שיתופיות חדשות לניהול במגוון תחומים כגון: תכנון עירוני ואזורי, מינהל ציבורי ומשפט, ניהול משאבים טבעיים וניהול סביבתי. כמו כן, התפתחה אסטרטגיית ממשל חדשה הנקראת "משילות משולבת". שיטת ממשל זו מפגישה בעלי זיקה (stakeholders) שונים בפורומים משותפים עם רשויות מינהל ציבורי לשם קבלת החלטות מוכוונות קונצנזוס. שיטת משילות החדשה תופסת את מקומן של שיטות לעומתיות (אדוורסריות) וניהוליות לקביעת מדיניות וליישומה. המשילות המשולבת, כפי שהיא נקראת, מפגישה בעלי זיקה מהמגזר הפרטי והציבורי בפורומים משותפים עם רשויות מינהל ציבורי לשם קבלת החלטות מוכוונות קונצנזוס.

משילות משותפת התפתחה כתגובה לכישלונות של יישום המדיניות הממשלתית ולמחיר הגבוה הקיים בפוליטיזציה של הרגולציה (אסדרה) וכתגובה לניאו-ליבירליזם הנותן מענה ראשוני לצרכי כלכלת השוק החופשי והמגזר הפרטי. ריבוי הדעות של קבוצות אינטרס בגישה הלעומתית וכשלי הדיווחיות בגישה הניהולית, בפרט בשעה שהתשתיות המוסדיות הופכות לסבוכות ותלויות יותר זו בזו, גובר הביקוש לשיתוף פעולה. בצד החיוב, ניתן לטעון שמגמות לכיוון של שיתוף פעולה עולות גם מצמיחתם של הידע והיכולות המוסדיות, כך שמחד הידע הופך לממוקצע יותר ומאידך, מופץ באופן רחב לציבור. תחום המינהל הציבורי משנה בזהירות את המיקוד שלו מבירוקרטיה לשיתוף פעולה של גורמים מושפעים ומשפיעים ובכך מטשטש את הקווים בין העם, המגזר הפרטי והממשלה. שיתוף פעולה ושותפויות אינם דבר חדש בתחום הפוליטי, אולם השימוש הרחב יותר בסגנון מנהיגות זה צובר תנופה בשנים האחרונות. 

טרם קום המדינה הייתה בישראל חברה אזרחית אשר סיפקה בעצמה את מרבית צרכיה השונים. מאפיינים אלו תרמו לחוסן הלאומי להתמודד עם משברים ביטחוניים וכלכליים אשר לא איחרו להגיע עם הקמת המדינה (חסקי-לוונטל וקבלו, 2009). זו הייתה "חברה אזרחית" במובן של מערכת עצמאית בתוך מסגרת שלטונית של ממשלת המנדט בה פעלו הארגונים השונים במסגרות פוליטיות-סקטוריאליות. לאחר הקמת המדינה ביקשה הגישה 'הממלכתית' להחליף את התפיסה הסקטוריאלית. הנחת היסוד הייתה כי על המדינה ליטול אחריות על מכלול תחומים הנוגעים לרווחת חייו של הפרט ובכלל זה תחומי רווחה, חינוך, בריאות, תעסוקה וכיוצא באלה.

קיימים שלושה שלבים מרכזיים בשינויים אשר חלו בחברה האזרחית בישראל:

שלב ה"הכללה הפעילה" Inclusion Active)) –  מקום המדינה ועד לסוף שנות השישים של המאה ה-20. מאופיין בכך שהמדינה היוותה את גורם ההנעה המרכזי. ארגוני המגזר השלישי היו ברובם ארגונים מקצועיים שפעלו בסמוך למדינה ובהנחייתה.

שלב "ההדרה הפעילה" (Exclusion Active) -  מסוף מלחמת ששת הימים ב- 1967 ועד לתחילת שנות השמונים של המאה ה-20. מאופיין באובדן כוחן של המפלגות הפוליטיות והעקרונות האידיאולוגיים, לצד עלייה ברמת החיים. בשלב זה פעלו קבוצות מחאה כגון "הפנתרים השחורים" והתנועה הפמיניסטית, אך השלטון הוקיע אותם.

שלב "התקופה הפלורליסטית" - החל משנות השמונים של המאה ה- 20 ועד ימינו. מאופיין בליברליזציה כלכלית והפרטה של שירותים חברתיים. מהלכים אלו הגבירו את פעילות החברה האזרחית, הן בהשלמת תפקידי המדינה המסורתיים והן בייצוג קבוצות מגוונות באוכלוסייה. ישי )2000 )

שלב "המשילות המשולבת" – החל במאה ה-21. מודל שמערב את הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי במטרה לתקשר האחד עם השני ולעבוד יחד במטרה להשיג יותר מאשר כל אחד יכול להשיג בנפרד.

יתרונות המשילות המשולבת

הכוונה של המשילות המשולבת היא לשפר את הנוהג הכולל ואת האפקטיביות של הממשל הציבורי. היתרונות של המשילות המשולבת יעיל הוא שהוא מאפשר הבנה טובה יותר משותפת של בעיות מורכבות מעורבים רבים ובעלי עניין אלה יכולים לעבוד יחד ולהסכים על פתרונות. היא יכולה לסייע לקובעי המדיניות לזהות ולכוון לבעיות ולספק פעולות בצורה יעילה יותר. בעלי עניין המעורבים בפיתוח פתרון נוטים יותר לקבל הנחיות שניתנו או החלטות שנעשו. לפיכך, היא יכולה לשמש כדרך לזיהוי פתרונות מדיניות שיש להם אחיזה רבה יותר בקהילה. בנוסף, הוא יכול לתרום פרספקטיבות חדשות על נושאים ופתרונות מדיניות ובכך להציע דרכים חדשות ליישם אסטרטגיות לשינוי. עבור פקידי ציבור שעובדים במינהל ובניהול, ממשל שיתופי יכול לשמש כדרך לאפשר בכנות מגוון רחב יותר של רעיונות והצעות בתהליך המדיני. זה יכול לשמש גם כדי לבדוק רעיונות ולנתח תגובות לפני היישום. עבור אלה שאינם מעורבים בממשל הפורמלי, הוא מאפשר להם להבין טוב יותר את פעולתו הפנימית של הממשלה ולבצע יותר השפעה בתהליך קבלת ההחלטות. הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, מחויבות לשיתוף פעולה עשויה להוביל לשינוי ארגוני ולהשפיע על הקצאת המשאבים. יתרונות נוספים כוללים שילוב של מיומנויות ויכולות רלוונטיות, כמו גם התמחות. באופן כללי, ממשל שיתופי יכול להוביל ללמידה הדדית ולחוויות משותפות, תוך מתן הדרכה לבניית יכולות מוסדיות בתוך ארגונים וארגונים.

חסרונות המשילות המשולבת

החסרונות המשילות המשולבת ביחס לבעיות מורכבות הם כי התהליך הוא זמן רב, זה לא יכול להגיע להסכמה על פתרונות, ואת הרשויות הממשלתיות הרלוונטיות לא יכול ליישם את הפתרונות המוסכמים. במבנה מורכב עם גופים רבים הפועלים יחד, תפקידים בודדים יכולים להיות מעורפלים ומבלבלים. אנשים מסוימים פועלים במידה רבה באופן אישי, בעוד שאחרים פועלים מטעם סוכנויות או ארגונים. קבוצות בעלות עניין רבת עוצמה עשויות לנסות לתמרן את התהליך. נושאים מבניים משפיעים גם על סדר היום ועל התוצאות. מבנים פתוחים עם מנהיגות רופפת וחברות מאפשרות למספר משתתפים להגיע לאג'נדה המתרחבת במהירות. השגת מטרות בסדר היום רחב כל כך הופך להיות קשה יותר כמו מספר גדל והולך של שחקנים המאבק על מנת לפתור את ההבדלים ולתאם פעולות. יתר על כן, האתגרים מתעוררים ליישום כאשר נציגי מותר לבוא וללכת עם שום מחויבות אמיתית משתפי פעולה אחרים. דין וחשבון על המשתתפים, על סדר היום הלא שוויוני או הסמוי, על אמון בין חברים, על חוסר האיזון בחשמל ועל השפה ועל החסמים התרבותיים, הם כל הנושאים העשויים להתעורר במשטרים ממשלתיים משותפים. המבקרים טוענים כי ממשל שיתופי אינו מספק את היציבות המוסדית ואת העקביות הנדרשת, ולכן מעכב התקדמות. עבודתם של אנסל וגאש (2008) ואמרסון, נבאצ'י ובלוג (2012) מבקשת להבין את הבעיות והאתגרים הללו ולזהות את התנאים החברתיים והתהליך הנדרשים לשיתוף פעולה יעיל.

מודלים

בהתבסס על המחקר של הספרות הקיימת, ברייסון, קרוסבי ו סטון מאוניברסיטת מינסוטה הציע מודל הניתוח של שיתוף פעולה בין המגזרים, כולל תנאים ראשוניים, תהליך, מבנה וממשל, תאונות ואילוצים, תוצאות וחשבונות. זה הסביר את כל התהליך של ממשל שיתופי מהסיבה לתוצאה והאשמה, בעוד שיש לה רק כמה תיאורים כלליים על ההסבר של תהליך שיתופי, וחסר ההסבר הפנימי מקיף ודינמי. מודל קואופרטיבי שש-ממדי שהוצע על ידי CEFRIO והמרכז לטכנולוגיה בממשלה הצביע על שישה הגורמים של המדיניות הלאומית, החברה, הכלכלה והסביבה התרבותית, המטרה הצפויה, פרויקט ושיתוף פעולה המשפיעים על הצלחת שיתוף הפעולה, תוך התעלמות סכסוכים אפשריים וסכסוכים בתהליך המשותף. עם היישום של שיתוף פעולה ציבורי פרטי מודל הפעולה נבנה על ידי שיטת דלפי, ד"ר וואנג Qianwen מאוניברסיטת צ'נגקי הלאומי מחולק שיתוף פעולה ציבורי-פרטי בתכנון אסטרטגיה, פיתוח, יישום והערכה. קָשׁוּר גורמי יישום מוצלחים נכללו בשלבים המתאימים. עם זאת, שיתוף פעולה ציבורי-פרטי מודל הפעולה הוא סוג של הסדר מבנה ליניארי, ויש פער עצום עם מציאות מורכבת, וקשה להבנה מקיפה על יחסי הגומלין בין הציבור המגזר והמגזר הפרטי בשיתוף פעולה. פרופסור אנסל וגאש מברקלי, אוניברסיטת קליפורניה הציע מודל שיתוף פעולה המורכב מתנאי התחלה (S), מנהיגות מנחה (F), עיצוב מוסדי (I) ושיתוף פעולה (C), כלומר מודל SFIC [10]. כל חלק היה מורכב פילוח שונים משתנים. כאשר התהליך המשותף הוא הליבה של המודל כולו, וחלקים אחרים קובעים את הרקע או מושפעים. לעומת זאת, המודל SFIC מתגבר על כמה פגמים נפוצים בשלושת הדגמים הראשונים, מדגיש את פעולה מורכבת פנימית.

לקריאה נוספת

נא להוסיף קישורים היכן שניתן ולהעביר להערות שוליים / קישורים חיצוניים:

• Collaborative public administration,  פרופ' ערן ויגודה גדות, 2001
• Collaborative Governance in Theory and Practice , כריס אנסל ואליסון גש, 2007 (אבסטרקט)
• An Integrative Framework for Collaborative Governance , אמרסון ואחרים, 2011
• הפרטת המדינה או עיצובה מחדש? המקרה של תוכנית ויסקונסין בישראל - ד"ר אסא מרון, ביטחון סוציאלי, 2012
• משילות משולבת הלכה למעשה, אנשל וגש, מעשי משפט, כרך ו, 2015 (תרגום לעברית)
• האם תיתכן משילות משולבת בתחום האסדרה בישראל?, עדנה הראל-פישר, מעשי משפט, כרך ח, 2016
• משילות משולבת - הגדרה בוויקיפדיה (אנגלית) - נא להתבסס על הערך אבל אין צורך לצטט אותו (מובנה בויקיפדיה)
• המגזר השלישי בישראל, בין מדינת רווחה לחברה אזרחית, גדרון, ב. בר, מ. כץ, ח. (2003), הוצאת הקיבוץ המאוחד.
• תכניות של החברה האזרחית במערכת החינוך: מקרה בוחן של הסדרה משותפת בשולחן עגול בינמגזרי, ד"ר בת חן וינהבר, ד"ר גלי סמבירא, מיכל עוז-ארי, שותפויות בחינוך, משרד החינוך, 2017
• משילות משולבת – Governance Collaborative סקירת ספרות, , ליהיא להט ונטע שר-הדר, המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים
• Research on the Collaborative Governance Model in the Charity Organization under Polycentric Perspective Shilong Wang School of Economics and Management, Southwest Jiaotong University, Chengdu, China, 2014