אבלון (משחק קופסה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבלון
Abalone Boardgame.jpg
מבית היוצר Asmodee עריכת הנתון בוויקינתונים
מס' שחקנים 2–6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבלוןאנגלית: Abalone) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט לשני שחקנים שתוכנן על ידי מישל ללט ולורנט לוי בשנת 1987. השחקנים מיוצגים על ידי גולות שחורות וגולות לבנות[1] על לוח משושה. מטרת השחקנים היא במטרה לדחוף שש מגולות היריב מחוץ ללוח.

אבלון יצא לשוק בשנת 1990 ומכר יותר מ-4.5 מיליון יחידות. באותה שנה קיבל את אחד הפרסים הראשונים של Mensa Select בניו יורק. כיום הוא נמכר ביותר משלושים מדינות.

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוח מורכב מ־61 חללים עגולים המסודרים במשושה. לכל שחקן 14 גולות שמונחות בחללים ומסודרים בתחילה כמוצג להלן, בתמונה השמאלית. השחקנים מקדמים את הגולות שלהם, כש"השחקן השחור" מתחיל לשחק ראשון. כל שחקן בתורו דוחף קו ישר של גולות (עד שלוש גולות באותו צבע) כפי שיתואר בהמשך.[2]

עמדה ראשונית
שחור נפתח בצעד רחב
מונים לבנים עם מהלך מקוון

שחקן יכול לדחוף את הגולות של היריב שנמצאות בחללים אחרים בעזרת דחיפת הגולות שלו בלבד. זה מתאפשר רק אם מספר הגולות הדוחפות גדול ממספר הגולות הנדחפות (שלוש גולות יכולות לדחוף גולה אחת או שתיים, שתי גולות יכולות לדחוף גולה אחת). יש לדחוף את הגולות לחלל ריק או לדחוף אותן מהלוח. המנצח הוא השחקן הראשון שדחף שש גולות של היריב מקצה הלוח.[2][3]

אסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפורומים של קהילות Abalone נמצא כי בדרך כלל האסטרטגיות הבאות יעבדו:[4]

  • שמירת הגולות קרוב למרכז הלוח ואילוץ היריב לעבור לקצוות.
  • לשמור את הגולות קרובות זו לזו להגנה והתקפה מוגברת, במיוחד בצורה משושה כדי להיות מסוגלים לדחוף לכל כיוון או להתגונן מכל כיוון.
  • בדרך כלל רצוי שלא לדחוף את היריב מהלוח אם זה יוביל לסטייה מהמבנה הרצוי של גולות השחקן.

אליפות אבלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות במשחק מתקיימות באולימפיאדת משחקי מיומנות מחשבתית מאז 1997.[5] להלן רשימת הזוכים:

  • 1997: מארק טסט
  • 1998: וז'טץ' הרבל
  • 1999: גרט שניידר
  • 2000: גרט שניידר
  • 2001: תומאס פנר
  • 2002: יאן שסטנה
  • 2003: סטפן ניקולט
  • 2004: אלכס בורלו
  • 2005: דייוויד מ' פירס
  • 2006: יאן שסטנה
  • 2007: וינסנט פרוצ'וט
  • 2008: יאן שסטנה
  • 2009: דייוויד מ' פירס
  • 2010: וינסנט פרוצ'וט
  • 2011: וינסנט פרוצ'וט
  • 2012: דייוויד מ' פירס
  • 2013: דייוויד מ' פירס
  • 2014: ניקולה פיוריני
  • 2015: וינסנט פרוצ'וט
  • 2016: וינסנט פרוצ'וט
  • 2017: וינסנט פרוצ'וט
  • 2018: וינסנט פרוצ'וט
  • 2019: וינסנט פרוצ'וט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבלון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Ludothèque de Boulogne-Billancourt: Primés en 1988". אורכב מ-המקור ב-2012-03-23. 
  2. ^ 1 2 Oswin Aichholzer; Franz Aurenhammer; Tino Werner. "Algorithmic Fun – Abalone". Special Issue on Foundations of Information Processing of TELEMATIK, 1:4–6, 2002. Graz University of Technology. 
  3. ^ N.P.P.M. Lemmens (18 ביוני 2005). "Constructing an Abalone Game-Playing Agent". Maastricht University. 
  4. ^ Ender Ozcan; Berk Hulagu (2004). "A Simple Intelligent". Proceedings of the 13th Turkish Symposium on Artificial Intelligence and Neural Networks: 281–290. 
  5. ^ "Mind Sports Olympiad: Full results for abalone.". boardability.com. אורכב מ-המקור ב-2011-07-08. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2020.