אברהם גינזבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם גינזבורג
אברהם גינזבורג.jpg
במדי הפועל חיפה
מידע אישי
תאריך לידה 1930
מקום לידה ישראל
תאריך פטירה 1994 (בגיל 64 בערך)
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1951-1955
1955-1962
1961-1962
1962-1963
1963-1964
הפועל רחובות
הפועל חיפה
הפועל רחובות
הפועל קריית חיים
הפועל כפר אתא

103 (66)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

אברהם גינזבורג (19301994) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי. גינזבורג שיחק בעמדת החלוץ המרכזי, והוא מלך השערים של הפועל חיפה בכל הזמנים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג נולד ביבניאל וגדל ברחובות. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת הראל. התחיל לשחק כדורגל לאחר השחרור מצה"ל, בקבוצת הכדורגל של הפועל רחובות ששיחקה בליגה השנייה.

בשנת 1954 זומן לנבחרת ישראל על ידי המאמן ג'רי בית הלוי, למשחקים מול יוון ויוגוסלביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1954. גינזבורג יצא עם הנבחרת למסע משחקים בדרום אפריקה, והותיר את רושמו על דוד שווייצר, שבשנת 1955 העבירו מהפועל רחובות להפועל חיפה. גינזבורג עבר לגור עם אשתו שרה ברמת שאול, שכונה חדשה שרק נבנתה בחיפה, ואימן בהתנדבות את קבוצת "מגן", קבוצת הכדורגל של ילדי השכונה (שוער קבוצת הילדים היה יענקלה רוטבליט), ועבד במקביל כנהג בחברת החשמל. בהפועל חיפה היה מלך שערי הליגה – בשנת 1956 כבש 16 שערים (מתוך 22 שכבשה כל הקבוצה), ובסך הכל כבש בהפועל חיפה, בה שיחק עד שנת 1962, 66 שערים. בחצי גמר "גביע העשור" (1958) מול מכבי פתח תקווה כבש ארבעה שערים, והעלה את קבוצתו לגמר מול הפועל ירושלים. לפני הגמר חלה בשפעת, ולא שיחק, ובסופו של דבר זכתה הקבוצה בגביע[1]. במהלך הקריירה שלו בהפועל חיפה שיחק גם ב"נבחרת העיר" חיפה. מהפועל חיפה חזר לתקופה קצרה להפועל רחובות וסיים את הקריירה בהפועל אילת.

בשנת 1966 סיים את המחזור הראשון של בית הספר למאמנים במכון וינגייט ואימן (במקביל לעבודתו בחברת החשמל) את הפועל קריית אתא, הפועל נהריה ועוד מספר קבוצות בצפון הארץ.

אברהם גינזבורג נפטר ממחלה קשה בשנת 1994. הותיר אחריו את אשתו, שרה, ושלוש בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]