אברהם שלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אברהם שלוש
לידה 1812
ככל הנראה פס שבמרוקו
פטירה 1858 (בגיל 46 בערך)
ה'תרי"ח
מקום קבורה יפו

הרב אברהם שְלוּש (18121858[1]) היה סוחר ומנהיג העדה היהודית ביפו. אבי משפחת שלוש, ממייסדי נווה צדק ואחוזת בית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב אהרן שלוש ככל הנראה בפס שבמרוקו[2] בשנת 1812 (ה'תקע"ב), בן למשפחה ממגורשי ספרד. בהמשך נמנה עם רבני אוראן שבאלג'יר. הוא האמין כי יש לשוב לארץ ישראל ולחיות בה מיגיע כפיים, וכך לקרב את הגאולה. בהיותו בן 26, בשנת 1840 לערך אירגן קבוצה בת 150 איש לעלות ארצה. בדרכם לעכו פקדה אותם סערה, אונייתם טולטלה קשות ומצבם הכלכלי הורע. בהגיעם לחיפה שככה מעט הסערה ולמרות שהים סער החליטו לרדת לחוף בסירות; אחת הסירות התהפכה וכל 18 נוסעיה טבעו בים, בהם שני בניו של שלוש, אליהו בן ה-9 ויוסף בן ה-7[3]. שלוש הגיע לחוף עם אשתו שמחה, בנו אהרן ושתי בנותיו ריקה וחנה.[4]

לאחר כשנה בחיפה, שהייתה אז כפר ללא אפשרויות רבות של פרנסה, עבר עם בני משפחתו לשכם, שנחשבה לעיר מסחר. בעת ששהה בשכם, פשטה הכולרה בקרב העיר, ובהוראת השלטונות בני משפחתו הונחו לא לצאת משכם. לאחר חצי שנה נבלמה התפשטות המחלה, והוא עבר לירושלים, מאחר שלא הייתה בשכם קהילה יהודית. לאחר שגם בירושלים לא מצא תנאי קיום נוחים, עבר עם משפחתו ליפו. האחרונה מצאה חן בפניו, והוא החליט להתיישב בה סופית. יחד עם בני משפחתו הניחו את היסוד להרחבת היישוב היהודי בעיר.

בביתו ביפו ייסד ישיבה, ולצידה בית כנסת. כשצאצאיו, עברו לדירות אחרות, העבירו איתם את בית הכנסת והישיבה. בישיבה זו למדו במהלך השנים בין היתר הרב יעקב שמחון, הרבה שלמה בחבוט (אביו של הרב שבתי בחבוט), כלב מירקאדו מאיר (אביו של הרב יעקב מאיר), הרב דוד בן שמעון והרב שלמה חזן מחבר הספר "המעלות לשלמה".

הידיעות אודות הצלחתו ביפו עודדו יהודים נוספים לעלות לארץ ישראל ולהתנתק מכספי החלוקה בארבע ערי הקודש, לרדת ליפו ולעבוד בה. מספר שנים לאחר הגיעו, כבר נחשב כמנהיג העדה היהודית ביפו.

בתו חנה נישאה לאלתר לוריא, ממוצא אשכנזי ומצאצאי האר"י, בתקופה שבה נישואים בין ספרדים ואשכנזים טרם היו שכיחים. מאז המשיכו רבים מבני משפחת שלוש במסורת של מיזוג עדות.

הלך לעולמו ב-21 במאי 1858 (ח' בסיוון ה'תרי"ח)[1].

היה נשוי לשמחה, ובנו היה הרב אהרן שלוש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 כך לפי משה דוד גאון, ולפי המקובל במסורת המשפחה. אולם במפקד מונטיפיורי משנת ה'תרט"ו מופיעה אשתו שמחה כבר כאלמנה. לפי אור אלכסנדרוביץ, ממצבתו של שלוש ניתן גם לפרש את שנת הפטירה כ"תרי"ג" או "תרי"ד"
  2. ^ כך לפי חלק ממפקדי מונטיפיורי. אולם לפי מסורת המשפחה, מקור המשפחה מאוראן שבאלג'יר
  3. ^ אור אלכסנדרוביץ' מעלה ספקות באשר לסיפור טביעת הבנים, בעקבות גילוי עדויות לכך שהבן יוסף חי ביפו ומת שם ב-1865. "מסע בעקבות אתמול נשכח", עמ' 4.
  4. ^ אור אלכסנדרוביץ, "מסע בעקבות אתמול נשכח", בתוך: יובל כספי (עורך), שלוּש - משפחה אחת, בית אחד, קטלוג תערוכה, 2004.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.