לדלג לתוכן

אגום השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אגום השלישי[1] היה מלך בבל מהשושלת הכשית, באמצע המאה ה-15 לפני הספירה, בנו של כשתיליאש השלישי. באופן ספקולטיבי, ייתכן והוא המלך ה-13 בשושלת הכשית, אמנם ברשימת מלכים זו[2] קיים חֶסֶר, שקיים גם ברשימת המלכים האשורית.[3]

נראה שהיה מממשיכי דרכו של בורנבוריאש הראשון, מכיוון שהוא מוזכר ב"דברי ימי המלכים הראשונים"[4] לאחר בנו אולם-בוריאש[5]. אף ששם לא נזכר לצד שמו תואר מלכות, אין להוכיח מכך שלא היה מלך, כיון שמקור זה אינו עקבי בעניין זה, ואכן מתואר שם שהוא הזעיק את צבאו "אומנשו-אידקמה"[6].

ידוע עליו מעט מאוד. ההתייחסות הבבלית היחידה אליו היא ב"דברי ימי המלכים הראשונים"[4], על גדוד שהוביל נגד "ארץ הים" דרומית לבבל, בשנת 1465 לפנה"ס בערך.[7] פלישתו באה על רקע פלישת דודו אולם-בוריאש, עליו מסופר באותו חיבור שורות מספר לפני כן, שכבש מחוז זה ומינה את עצמו ל"אדון הארץ". לא ידוע האם נלחם בממלכה כשית יריבה, מחוז מרדן או שושלת "ארץ הים" החדשה. לכאורה הוא כבש את העיר "דור אנליל" שאינה מוכרת ממקורות אחרים ושלט על כל דרום מסופוטמיה.[8]

החפירה שערכה Béatrice André-Salvini (1995) בבחריין, דילמון העתיקה, העלתה כ-50 לוחות שחלקם מתוארכים לאגום השלישי, שהשנים ה-3 וה-4 שלהם מעידות בתאריכים של טקסטים שנמצאו באזור קלעת. -בחריין, כאשר ייתכן שהשלטון הקאסיטי השתרע על האי.[9] הוצע כי בהמשך להצלחותיו בכיבוש ים סילנד, הוא חצה לבחריין, בנה ארמון חדש והקים ביורוקרטיה מקומית, ובשנים השלישית והרביעית שלו החלו מסמכים מינהליים לתארך לתקופת שלטונו.[10] מתעוררת בעיה בתיאוריה זו עקב נוסחת התאריך.[11] המלכים המאוחרים קדאשמן-ארבה הראשון וקוריגאלצו הראשון לכל אחד מהם יש טקסטים המתוארכים בסגנון הארכאי "שם השנה"[12] ולא עד יורשיהם, Kadašman-Enlil I ו- Burna-Buriaš II , שנות המלוכה נמנות מאז עלייתו של מלך.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רשום A-gu-um בכרוניקה של מלכים מוקדמים.
  2. ^ Kingslist A , לוח BM 33332 במוזיאון הבריטי.
  3. ^ Kinglist A.117 , Assur 14616c, ב-Istanbul Arkeoloji Műzeleri.
  4. ^ 1 2 Chronicle of Early Kings (ABC 20) לוח BM 96152 במוזיאון הבריטי, עותק B, שורות 16 עד 18.
  5. ^ Leonhard Sassmannshausen (2004). "כרונולוגיה בבלית של המחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה". בתוך ח' רעב ור' פרוזינסקי (עורך). עידן האפל של מסופוטמיה נבדק מחדש (PDF) . וינה: Verlag Der Österreichische Akademie der Wissenschaften. עמ' 157–177.
  6. ^ JA Brinkman (1976). "אגום". חומרים לחקר ההיסטוריה של קסיית, כרך I (MSKH I) . המכון המזרחי של אוניברסיטת שיקגו. עמ' 98–99.
  7. ^ JA Brinkman (יולי 1972). "יחסי חוץ של בבל מ-1600 עד 625 לפני הספירה: העדות התיעודית". כתב העת האמריקאי לארכיאולוגיה . 76 (3): 271–281.
  8. ^ IES Edwards, עורך. (1978). ההיסטוריה העתיקה של קיימברידג' . הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. ע. 433.
  9. ^ Niek Veldhuis (2000). "תרגילי קאסיטי: תמציות ספרותיות ולקסיקליות". Journal of Cuneiform Studies (52): 67–94.
  10. ^ DT Potts (אפריל 2006). "אלאמיטים וקסיטים במפרץ הפרסי". כתב עת ללימודי המזרח הקרוב . 65 (2): 111–119. doi: 10.1086/504986
  11. ^ לדוגמה, חודש אג'ארו, היום ה-19, השנה הרביעית לאגום, בטאבלט QA94-49, תיעוד של משלוח תבלינים, שומשום וכמון שחור.
  12. ^ לוח נ"י 3199: "השנה כדשמן-חרבה, המלך, חפר את תעלת דיניקטום; לוח D85: "היום ה-19 של סאבאטו, השנה שבה בנה קוריגלצו את האקוריג'יברה".