אוסף פירקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אוסף פירקוביץ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוסף פִירְקוֹביץ' (Фиркович) הוא אחד האוספים הגדולים של כתבי השומרונים. בשנת 1870 נמכר האוסף על ידי אברהם פירקוביץ' לספרייה הציבורית הצארית, היום הספרייה הלאומית הרוסית, בסנקט פטרבורג שברוסיה. האוסף נקרא על שם אברהם פירקוביץ', חכם קראי מחצי האי קרים. אוספיו של אברהם פירקוביץ' כוללים אלפי כתבי יד יהודים, קראים ושומרונים החל מהמאה ה-5.

השומרונים והר גריזים


מטרתו של פירקוביץ' ביצירת האוסף הייתה, בין השאר, הוכחת מקורם של הקראים ללפני המאה ה-8.

גלגולו של האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגזים שהכילו את האוסף הובלו משכם ליפו על גבי חמורים, ומשם באנייה לחצי האי קרים. האוסף הובל לספרייה הצארית בסנקט פטרבורג בארגזי העץ. חוקרי הספרייה הצארית התעניינו בעיקר בכתבים שהכילו קודקסים של ספרי התורה העתיקים בנוסח המסור בידי השומרונים. יתר הכתבים לא קוטלגו עד אמצע שנות השישים של המאה שעברה. החוקר הרוסי בוריסוב קיטלג את תכולת חלק מהארגזים. הוא מצא באוסף חיבורים היסטוריים וספרי טבע ורפואה. בשנת 1971 פרופ' אריה וילסקר ופרופ' ויקטור לבדב, מנהלי האוספים של כתבי היד העבריים בספרייה, החליטו לפתוח את יתר הארגזים.

תוכן כתבי היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור לבדב חילק את האוסף, שכלל 1350 כתבי יד, ל-15 מדורים לפי הפירוט הבא:

  1. 28 מגילות של ספרי תורה (הכינוי המקובל; "מדרג'") כתובות על עור, שזמן העתקתן נע בין המאה ה-10 ובין המאה ה-15. שלוש מהן כמעט שלמות .
  2. 207 קטעים של ספרי תורה כתובים על עור, שזמן העתקתם נע בין המאה ה-12 ובין המאה ה-16 .
  3. 160 קטעי ספרים וספרים על התורה, כתובים על נייר
  4. 52 כתבי יד של תרגומים ופירושים לתורה המאה ה-11-המאה ה-19.
  5. 61 ספרי הלכה בענייני מצוות התורה ומשמעותן המעשית
  6. 10 כתבי יד של מילונים וספרי דקדוק
  7. 48 ספרי היסטוריה וחיבורים היסטוריים ומדרשיים.
  8. 70 ספרי אסטרולוגיה, אסטרונומיה וחישובי לוח השנה.
  9. 106 ספרי רפואה ומדעי הטבע של שומרונים ושל אחרים.
  10. 375 כתבים ובהם קטעי תפילות ופיוטים רבים.
  11. 49 כתבי יד שמהם: 88 כתובות נישואין. כתב גט אחד.
  12. 10 קמעות.
  13. 12 כתובות, כולל כתובת "עשר האמירות" שהעולם נברא בהן מן המאה ה-4 לספירה ושני ציורים של כלי המשכן.
  14. 66 קטעים וספרים של שמחות ושירי חג וחול.
  15. 45 מסמכים של שטרי קניין, בעלות ופסקי דין.

האוסף מתייחס לתקופה של כאלף שנים, מסוף האלף הראשון ועד אמצע המאה ה-19.

אילנות יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסף יש ריכוז של עדויות אישיות, שמות ובתי אב של מעתיקי כתבי היד ושל אישים אחרים: נכבדי השומרונים בתקופות שונות, בעלי אדמות ורכוש, סופרים ופייטנים, כוהנים וזקנים. ניתן היה להיעזר בפרטים שנמצאו לשרטוט אילנות יוחסין של בתי האב השומרוניים של ימינו בתחילת צמיחתם.

במאמר של בנימים צדקה מופיע אילן היוחסין המפורט של בני משפחת הכוהנים "העבתאים". העבתאים היו המתורגמנים[1] בבתי הכנסת השומרוניים בימי השלטון הביזנטי. החל משנת 1624, עם מותו של הכהן הגדול האחרון מבית פנחס בלא בנים, הכהונה עברה למשפחת העבתאים.

שושלות אחרות שחוברו בעזרת אוסף פירקוביץ' ונכללות במאמר הן של המשפחות הבאות:

  • בני מנשה הצפרים, משנת 1510 עד 1851 - תקופה של 340 שנה. האוסף איפשר להוסיף לרשימה שמות שלא היו מוכרים קודם.
  • בני משפחת הדפנים, משנת 1650 - 1850 . "בני דנופתה", שהוא שמם המלא, מתייחסים לשבט אפרים. המשפחה התפרסמה בקהילת דמשק. עם חורבן הקהילה שרידיה ברחו לשכם.
  • בני משפחת המרחיבים, משנת 1650 - 1850, אף הם משבט אפרים.

עוד שושלות של שלושה בתי אב מופיעים במאמר:

  1. בני צדקה בן אברהם, 1650 - 1850.
  2. בני יעקב בן אב-סכוה, 1700 - 1850.
  3. בני ישמעאל בן אברהם שבא מדמשק 1650 - 1850.

הארגון החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכי האוסף מאפשרים להשלים את התמונה על המבנה החברתי של השומרונים בתקופה שהיו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. בין השאר, מסתבר כי בדמשק וקהיר היו שכונות מיוחדות לכהנים מבני העדה, שכונו "קריית כהנים". ניתן מעמד מיוחד ל"שופט ישראל" שהוענק לנכבדים ולמורה דרך של הקהילות, שאינם נמנים עם משפחות הכהונה. קיים גם מעמד של "נשיא" - מעין מנהיג ובורר לא-כוהני - תואר שעבר לפעמים בירושה באותה משפחה ובאותו בית אב. על פי האוסף היה קיים גם מעמד של כוהנים "אחרים" בקרב בתי האב של הכהנים שאינם משתייכים לענף המרכזי של בני משפחת פנחס.

סוף דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימים צדקה מסכם את מאמרו בבקשה:

כתבי היד העתיקים שבאוסף הולכים ונשחתים והדבר מחייב שימור וצילום - פעולות שידם של הרוסים קצרה מלבצע. בקיץ 1993 החלו הספרייה הלאומית והאוניברסיטה העברית בירושלים בצילום כתבי היד היהודיים שבאוסף. הציוד הטכני שהעבירה הספרייה הלאומית לרוסיה מאפשר לבצע צילומים מורכבים וברורים של כתבי יד, הנראים לכאורה בלתי קריאים. יש לקוות כי שלטונות הספרייה בסנקט פטרבורג ייעתרו לבקשה, וכך יצעד מחקר לימודי השומרונות צעדים ניכרים קדימה בהסתמך על המידע העצום שניתן לשאוב מן האוסף השומרוני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תרגמו את דבר התורה שנשמע בעברית מפי הכהן הגדול - שהיה אז מבית פנחס - לארמית, שפת העם באותה עת