איח'תילאף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איח'תילאף (תעתיק מדויק: אִח'תִלאף, מערבית: اختلاف), הוא מושג המתאר מחלוקת בקרב חכמי הדת.

על פי האסלאם, כאשר קיימת מחלוקת בין חכמי הדת, אסור לרדות באדם אשר הולך לפי אחת הדעות של החכמים. המצווה להורות על הטוב ולאסור את הרע אינה קבילה.

על פי אמירה המיוחסת לנביא מוחמד, מחלוקת בין המאמינים הנאמנים היא ברכה, חסד ורחמים[1].

יחד עם זאת, חלק גדול מהמומחים טוענים שהאמירה הזאת היא מזויפת, ולא נאמרה באמת על ידי הנביא מוחמד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]