איטלו האוס
| מקורות סגנוניים | איטלו דיסקו, מוזיקת האוס, בלאריק ביט |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, איטליה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית |
| מוצא |
איטליה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית  |
| נגזרות | יורודאנס, איטלו דאנס |
  | |
איטלו האוס (באנגלית: Italo house, באופן מילולי: מוזיקת האוס איטלקית) היא תת-ז'אנר מוזיקלי של איטלו דיסקו, מוזיקת האוס ובלאריק ביט (אנ'), שמקורה באיטליה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית של סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.[1]
המאפיין המוזיקלי העיקרי של הז'אנר הוא השימוש שלו בדגימות מתקליטי האוס, בעיקר של זמרות, ובאקורדים אלקטרוניים לפסנתר בעיקר ליריים, יותר מאשר תקליטי שיקגו האוס (אנ').[1]
הדוגמה הידועה ביותר מהז'אנר הוא השיר "Ride on Time" (אנ') של בלאק בוקס (אנ').[2][3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Italo House, Discogs
- ^ Larkin, Colin (1999). The Virgin Encyclopedia of Dance Music (1st ed.). Virgin Books. p. 45. ISBN 978-0-7535-0252-5.
This in turn predicted the wave of Italo-house hits (Black Box's 'Ride on Time', Starlight's 'Numero Uno', Mixmaster's 'Grand Piano') that dominated the 1989 dance scene.
- ^ Weisbard, Eric; Marks, Craig (1996). Spin Alternative Record Guide. Vintage Books. ISBN 978-0-6797-5574-6.
Italo house largely relied on diva disco samples, cut up and rearranged by Italian producers to create new vocal tracks, such as Black Box's "Ride on Time."