איילין לוסי גארווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איילין לוסי גארווד
Eileen Lucy "Tirzah" Garwood
לידה 11 באפריל 1908
ג'ילינגהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 1951 (בגיל 42) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר המרכזי לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1928–1951 (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אריק רביליוס (19252 בספטמבר 1942)
Henry Swanzy (19461951) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'יימס רביליוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איילין לוסי "תרצה" גארווד; (באנגלית: Eileen Lucy "Tirzah" Garwood;‏ 11 באפריל 190827 במרץ 1951) הייתה אמנית וחרטית בריטית, חברה בקבוצת ״אמני בארדפילד הגדולה״. האמן אריק רביליוס היה בעלה מ-1930 ועד מותו ב-1942.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גארווד נולדה בשנת 1908 בג'ילינגהם, קנט, השלישית מבין חמישה ילדים. אביה פרדריק סקוט גארווד (1872–1944) היה קצין ביחידת המהנדסים המלכותיים.[2] את שמה "תרצה" העניק אחיה, אזכור לתרצה בספר ״שמות״ במקרא, ואולי שיבוש שמה - כלומר הילדה השלישית. היא ומשפחתה עברו מגורים בהתאם לשירות של אביה בצבא בקרוידון, ליטלהמפטון ולאחר מכן באיסטבורן.[3]

גארווד התחנכה בבית הספר ווסט היל באיסטבורן בין השנים 1920 ל-1924, ולאחר מכן בבית הספר לאמנות באיסטבורן משנת 1925, אצל ריבס פוקס, אוליבר סניור. כמו כן למדה חרטות עץ, עם אריק רביליוס היא עברה לקנזינגטון ב-1928. מאוחר יותר למדה בבית הספר המרכזי לאמנות .

אחד מחיתוכי העץ המוקדמים של גארווד, שהוצג בתערוכה השנתית של אגודת חרטי העץ ב-1927, זכה לשבחים ב"טיימס". היא קיבלה על עצמה הזמנות עבור הוצאת הספרים Kynoch וכן עבודה עבור BBC - הפקת עיבוד חדש של סמל הארגון. ב-1928 איירה גארווד אורטוריה מאת גרנוויל באנטוק, אותה כתב עבור הבי.בי.סי .

החיים עם אריק רביליוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גארווד התחתנה עם אריק רביליוס בקנזינגטון ביולי 1930.[4] בין השנים 1930 ו-1932 גרו בני הזוג בהמרסמית', לונדון, שם יש לוח זיכרון כחול על קיר ביתם. ב-1931 הם עברו לאסקס הכפרית, שם התארחו בתחילה אצל אדוארד באודן ואשתו שרלוט בבאדרפילד הגדולה. ב-1933 הם ציירו ציורי קיר במלון מידלנד במורקמבה.[5]

ב-1934 הם רכשו בית בטירת הדינגהם, באסקס, ולוח כחול מנציח זאת. שם נולדו להם שלושה ילדים: ג'ון רביליוס (1935–2014); הצלם ג'יימס רביליוס (1939–1999); ואן אולמן (נ' 1941), עורכת ספרים. לאחר שאן נולדה באפריל 1941, המשפחה עברה מהבית הקר, שהיה גם לעיתים מוצף, לחוות איירונברידג' ליד שלפורד, אסקס.

במהלך חורף 1941 גארווד חלתה; היא אובחנה כחולה בסרטן השד ועברה ניתוח חירום לכריתת שד במרץ 1942.[6] היא כתבה את האוטוביוגרפיה שלה במרץ ובמאי 1942, תוך כדי התאוששות מהניתוח. האוטוביוגרפיה, אשר נועדה במקור רק למשפחתה, פורסמה בשנת 2012, לאחר שנערכה על ידי בתה אן.[7]

בזמן שנסעה לקבלת הזמנה מהוועדה המייעצת לאמני מלחמה, מטוסו של אריק רביליוס נעלם באיסלנד; מאוחר יותר נקבע כי הוא מת בהתרסקות מטוס ב-2 בספטמבר 1942. גופתו מעולם לא נמצאה. הממשלה הבריטית עיכבה את תשלום הקיצבה על מותו של בעלה למעלה משנה.

חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גארווד עזבה את איירונברידג' במרץ 1944, ועברה עם ילדיה לחוות בוידלס, ליד וותרספילד, אסקס. היא החלה לצייר בצבעי שמן וחידשה את הקריירה שלה כאמנית. גארווד פגשה את מפיק הרדיו האנגלו-אירי הנרי סוואנזי ב-1944, והם נישאו במרץ 1946. וגרו בהמפסטד.

היא שוב אובחנה כחולה בסרטן בתחילת 1948, והתגוררה בבית אבות ליד קולצ'סטר משנת 1950, שם נפטרה בשנת 1951. היא נקברה בקופורד.

תערוכת זיכרון נערכה בגלריה באיסטבורן בשנת 1952. שניים מציוריה נמצאים בגלריה טאונר, שבה יש גם את האוסף הגדול ביותר של יצירותיו של רביליוס. לשניהם יש גם יצירות בגלריה לאמנות פריי. בנוסף, אחד מההדפסים שלה מוחזק על ידי מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. היא צוירה על ידי רבליוס בציור של "שתי נשים בגן" (1936), לצד חברתה שרלוט באודן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילין לוסי גארווד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Armitstead, Claire (24 June 2022). "'He died in his 30s living the life he had dreamed of': artist Eric Ravilious". The Guardian. Retrieved 24 June 2022.
  2. ^ Cook, Olive. "Matrix: Tirzah Garwood".
  3. ^ James Russell, ‘Garwood, Eileen Lucy [Tirzah] (1908–1951)’, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, Sept 2016
  4. ^ Moss, Richard (20 April 2012). "Long Live Great Bardfield: The Fry Art Gallery celebrates the life, loves and art of Tirzah Garwood". Culture24
  5. ^ Constable, Freda (1982). 'The England of Eric Ravilious'. London: Scolar Press. p. 22.
  6. ^ James Russell (2011). Ravilious in Pictures: A Country Life. The Mainstone Press (Norwich)
  7. ^ Garwood, Tirzah (2012). Long Live Great Bardfield & Love to You All: The Autobiography of Tirzah Garwood 1908–43. Simon Lawrence-Fleece Press