איסבלה (גלאפגוס)

איסבלה
Isabela
	הר אלסדו (בתמונות העליונות) ; הר וולף (בתמונות התחתונות)
נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס השקט
קואורדינטות	00°30′00″S 91°04′00″W / 0.50000°S 91.06667°W
ארכיפלג	איי גלאפגוס
סוג	אי געשי
שטח	4640 קמ"ר
אורך	137 קילומטר
רוחב	83 קילומטר
גובה מרבי	1707 מטר
נתונים מדיניים
מדינה	אקוודור
אוכלוסייה	2,200
אזור זמן	UTC-6
על שם	איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, Christopher Monck, 2nd Duke of Albemarle
	(למפת איי גלאפגוס רגילה) פוארטו בקריסו מורנו האוקיינוס השקט פוארטו איורה פרננדינה סנטיאגו סנטה קרוס סן קריסטובל איסבלה

איסבלה (בספרדית: Isabela) הוא האי הגדול ביותר באיי גלאפגוס. שטחו של האי הוא 4,640 קמ"ר, אורכו 100 ק"מ והוא גדול פי ארבעה לערך משטחו של סנטה קרוס, האי השני בגודלו בקבוצת האיים. האי נקרא על שמה של איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. בעבר נקרא האי בשם האנגלי אלבאמרל (Albemarle) על שמו של ג'ורג' מונק (George Monck) הדוכס מאלבאמרל. היישוב השלישי בגודלו בקבוצת האיים, פוארטו ויימיל (Puerto Villamil), שוכן בקצהו הדרום-מזרחי של האי. קו המשווה חוצה את האי.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאחד מהאיים הצעירים ביותר מבחינה גאולוגית באיי גלאפגוס, איסבלה שוכן באזור המערבי של קבוצת האיים ליד הנקודה החמה של גלאפגוס. לפני כמיליון שנה לערך האי נוצר כתוצאה מהתמזגות של שישה חרוטי מגן: אלסדו (Alcedo), סרו אסול (Cerro Azul), דרווין (Darwin), אקוודור (Ecuador), סיירה נגרה (Sierra Negra) וולף (Wolf). כולם פרט לאקוודור עדיין פעילים ובכך הופך האי איסבלה לאחד המקומות הפעילים ביותר בעולם מבחינה געשית. פסגת הר וולף היא הנקודה הגבוהה ביותר באי בגובה של 1,707 מטרים מעל פני הים ויחד עם הר אקוודור הוא אחד משני ההרים שנמצאים בדיוק על קו המשווה. האי ידוע בעיקר בשל התופעות הגאולוגיות שבו שממחישות את האירועים שיצרו את קבוצת האיים. בין השאר מדובר על ההתרוממויות במפרץ אורווינה (Urvina) ובתעלת בוליבר (Bolivar), על החרוט הגעשי במפרץ טאגוס (Tagus) ועל הר אלסדו שהוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר על פני כדור הארץ.

אלסדו
סרו אסול
דרווין
אקוודור
סיירה נגרה
וולף

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסבלה הוא אי מעניין מאוד מבחינת עולם החי והצומח שלו. הצמחייה באי לא זהה לזו של האיים השכנים בשל היותו אי צעיר יחסית. שדות הלבה הצעירים והאדמה סביבם לא מספקים חומרי הזנה המתאימים לקיום צמחייה כפי שקורה באיים האחרים. תופעה נוספת הנוגעת לכך מתקיימת על פסגותיהם של הר וולף והר סרו אסול. פסגות הרים אלה נמצאות מעבר לקו שבו מתאפשר לצמחייה להתפתח והם צחיחות באופן תמידי.

עולם החי העשיר של איסבלה הוא מעל ומעבר לכל קנה מידה של השוואה. אוכלוסיית צבי הגלאפגוס באי עולה בגודלה על זו של כל שאר האיים. גודלו של האי, הטופוגרפיה יוצאת הדופן שלו והפעילות הגעשית שבו, גרמו להיווצרותם של תת-מינים שונים של צבים. כיום משוטטים צבים באופן חופשי בקלדרות של רוב ההרים באי.

אוכלוסיית העיזים שהובאה לאי על ידי האדם הגיעה למספר של יותר מ-100,000 פרטים אך היא מדוללת על ידי שירות הפארקים הלאומיים של גלאפגוס ועל ידי מכון צ'ארלס דרווין.

בין שאר מיני בעלי החיים הנוספים שניתן למצוא באי הם: פינגווין גלאפגוס, קורמורן גלאפגוס, איגואנה ימית, סולה, שקנאי חום, וסרטן סלעים אדום. כמו כן שוכנים באי איגואנה מצויצת, פרושי דרווין, עקב גלאפגוס, יונת גלאפגוס ולטאת לבה גלאפגוס. חופו המערבי של האי הוא המקום הטוב ביותר לצפות בלווייתנאים ובדולפינים.