איסבל נורוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איסבל נורוניה
Isabel Noronha
אין תמונה חופשית
לידה 1964 (בת 55 בערך)
מפוטו, מוזמביק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מוזמביק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לאון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע יוצרת קולנוע, במאית, פסיכולוגית, תסריטאית, במאית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Camilo de Sousa עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איזבל הלנה ויירה קורדטו דה נורוניהפורטוגזית: Isabel Helena Vieira Cordato de Noronha; נולדה ב-18 במרץ 1964) היא במאית הקולנוע ממוזמביק.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורוניה נולדה ב-1964ב-לורנסו מארקז (כיום מפוטו) שבמוזמביק בתקופת הקולוניאליזם הפורטוגזי. אביה היה רופא, אשר נולד בגואה במהלך השליטה הפורטוגזית במדינה זו, אשר נמשכה עד 1961, ואמה הייתה ממוזמביק.[2]

בתחילת 1984, פגשה נורוניה את קמילו דה סוזה, ליסיניוס דה לאסאבדו, לואיס קרלוס פטרקווים ופיטר פימנטה, קבוצה של יוצרי קולנוע שהשתתפו בהפקת O Tempo dos Leopardos("זמן הנמרים"), אשר נחשב לסרט הראשון באורך מלא שהופק במוזמביק, בהפקה משותפת עם יוגוסלביה. בגיל 20, היא הצטרפה למכון הלאומי לקולנוע, שם עבדה בתור עוזרת הפקה, עוזרת במאי, עורכת המשכיות, מנהלת הפקה, ובמאית. היא המשיכה ללמוד את מלאכת יצירת הקולנוע עם היוצרים המוזמביקים במכון, והשתתפה בתקופת "Kuxa Kanema" - תוכנית שייסד נשיא המדינה לאחר עצמאותה של מוזמביק, מכיוון שעוד לא הייתה רשת טלוויזיה במדינה, חדשות, בידור ומידע הועברו דרך סרטים קצרים שהופקו במכון.[3] שם היא גם ביימה את שני הסרטים התיעודיים הראשונים שלה: Hosi Katekisa Moçambique ("ברוכים הבאים למוזמביק") ו-Manjacaze. תקופה זו של אמצע שנות ה-1980 נחשבה לאחת הפעילות בהיסטוריית הקולנוע של מוזמביק, ולאחת התקופות הפורחות של הקולנוע של אפריקה הדרומית.[4]

ב-1986, חדלה ממשלת מוזמביק לממן את מכון הקולנוע, וקולנוענים רבים נותרו ללא עבודה. נורוניה החלה לעבוד בתור יוצרת עצמאית. היא אחת ממייסדי קואופרטיב הווידאו הראשון (Coopimagem) של איגוד הבמאים של מוזמביק. ב-1991, היא יצרה את הסרט התיעודי Así na Cidade ("פעם בעיר"), על חיילים-ילדים פליטי מלחמה, אשר מוכרים עיתונים בעיר מפוטו. בשנה זו היא גם ילדה את בתה, והחליטה לממש את חלומה ללמוד פסיכולוגיה במכון האוניברסיטה הפוליטכנית של מוזמביק, וסיימה את התואר שלה בפסיכולוגיה קלינית וייעוץ ב-2002. לאחר מכן, החלה ללמד במוסד זה פסיכואנליזה, פסיכולוגיה חברתית, ותקשורת. ב-2007 הוא השלימה תואר שני בבריאות הנפש ועבודה סוציאלית באוניברסיטת לאון, שבספרד.

ב-2003, החלה נורוניה לשלב את תחום פעילותה כפסיכותרפיסטית עם עבודתה הקולנועית. בסיוע מענק מטעם קרן הקולנוע AMOCINE, היא צילמה את הסרט התיעודי Sonhos Guardados ("חלומות שמורים"). בשנת 2007, יצרה את הסרט הראשון שלה באורך מלא, הסרט התיעודי, Ngwenya, o crocodilo. ("נגווניה התנין"), על הצייר המוזמביקי מלגנטאנה ולנטה נגווניה.

אחת העבודות החשובות ביותר שלה היא Trilogia das Novas Famílias ("טרילוגיות המשפחות החדשות"), שלישיית סרטים דוקומנטרים על מודל המשפחות החדשות שקם במוזמביק, המורכב מילדים יתומים, כתוצאה ממגפת התסמונת הכשל החיסוני הנרכש.[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, זכתה נורוניה בפרס האישה היוצרת בפסטיבל Cineposible, עבור סרטה Mãe dos Netos ("אם הנכדים"). באותה שנה, היא זכתה בפרס Janela para o Mundo (חלון לעולם) לסרט התיעודי הטוב ביותר עבור Ngwenya, o crocodilo, בפסטיבל הסרטים של אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית במילאנו.[5]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1987: Manjacaze
  • 1987: Hosi Katekissa Moçambique
  • 1992: Assim na Cidade
  • 1995: Mães da Terra
  • 2004: Sonhos Guardados
  • 2007: Ngwenya, o Crocodilo[6]
  • 2008: Trilogia das Novas Famílias
  • 2008: Mãe dos Netos
  • 2010: Espelho Meu (Espejito)[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]