אלברטו ישראל אררה
 | |
| לידה |
15 בינואר 1913 לאריסה, יוון  |
|---|---|
| פטירה |
אוגוסט 1944 (בגיל 31) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
יוון |
  | |
אלברטו ישראל אררה (יוונית: Αλβέρτος Ερρέρα; 15 בינואר 1913 – אוגוסט 1944) היה יהודי יווני, חבר בתנועת ההתנגדות היוונית וחלק מהזונדרקומנדו של אושוויץ בירקנאו ממאי עד אוגוסט של שנת 1944.[1]
קורות חיים[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלברטו ישראל אררה נולד בסלוניקי והתגורר בלאריסה שם התחתן והקים סופרמרקט. היה סרן בצבא ההלני, בחיל הים עד פרוץ המלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא הצטרף לצבא הפרטיזני בתור מייבא מזון.
ב-24 במרץ 1944 אררה נעצר על ידי המשטרה הגרמנית ונשלח למחנה הריכוז חיידרי. ב-2 באפריל הוא גורש וב-11 באפריל הגיע לאושוויץ. מספרו היה 182,552.
הצוות של אררה היה אחראי לצילומם של תמונות הזונדרקומנדו, העדות המצולמת היחידה לרצח בתאי הגזים ולשריפת הגופות במחנה ההשמדה.
אררה הנהיג את היהודים היווניים במסגרת מרד הזונדרקומנדו באושוויץ. הוא ניסה לברוח מהמחנה ב-12 באוגוסט 1944, אך נתפס והוצא להורג. גופתו נתלתה על גבי שער הכניסה למחנה, כדוגמה לשאר האסירים.
ב-7 באוקטובר 1944, לאחר ש-60 איש מתוך אנשי הזונדרקומנדו נשארו והבינו שהגרמנים מתכוונים לחסלם, הם הציתו את המשרפות ותקפו את שומרי האס-אס באמצעות פטישים, גרזנים ואבנים. הם הרגו קאפו וכמה אנשי אס-אס. כמאה אסירים נמלטו מבירקנאו אך כמעט כולם נתפסו ונרצחו על ידי האס-אס.[3]
אררה צוין לשבח בשנות ה-80 על ידי ממשלת יוון על פועלו במלחמת העולם השנייה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדעון גרייף, ואיתמר לוין, מרד באושוויץ, 2017
- ^ אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- ^ Steven B. Bowman, The Agony of Greek Jews, 1940–1945, סטנפורד קליפורניה, 2009