אליזבת בלקאדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליזבת בלקאדר
לידה 24 בספטמבר 1931
פאלקירק, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוגוסט 2021 (בגיל 89)
אדינבורו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Elizabeth Violet Blackadder עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Falkirk High School
  • קולג' אדינבורו לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1956–2011 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי William George Gillies, William MacTaggart עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצינה במסדר האימפריה הבריטית (1982)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלאזגו (2001)
honorary doctor of the University of Stirling (2002)
גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (2003)
honorary doctor of the University of Strathclyde (1998)
עמית החברה המלכותית של אדינבורו (1994)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אברדין (1997)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדינבורו (1990)
דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סנט אנדרוז (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת בלקאדר, באנגלית: Elizabeth Blackadder (24 בספטמבר 1931 - 23 באוגוסט 2021) [1][2] הייתה ציירת ויוצרת הדפסים סקוטית. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לאקדמיה הסקוטית המלכותית ולאקדמיה המלכותית.

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלקאדר ביתם השלישית של תומאס וויולט איזבלה בלקאדר. ויולט בלקאדר דאגה שאליזבת תפיק תועלת מסדרה של הזדמנויות חינוכיות מגוונות, והייתה נחושה לחסוך מבתה את המאבקים שעברה, ושכנעה את אביה לתמוך בהכשרתה של אליזבת כמורה למדעי הבית. [3] אביה של בלקאדר מת כשהייתה בת 10. אמה נפטרה, בת 89, ב-1984. [4]

היא בילתה חלק ניכר מילדותה לבדה, בין השאר בגלל צורך עז לקריאה. במהלך שנות העשרה שלה בלקאדר החלה ללקט פרחים מקומיים, וליבש את הדגימות על ידי לחיצה וכתיבת שמותיהם הלטיניים המלאים, איסוף שעתיד היה לצוץ מאוחר יותר בציורי הצמחים והפרחים שלה. [5]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא הייתה תלמידה בתיכון פלקירק, ותרמה לבית הספר את אחד מציוריה לרגל חגיגות המאה שלו בשנת 1986. בלקאדר זכרה את ההנאה שהפיקה במיוחד משיעורי האמנות שלה, אבל גם נהנתה לנתח ולצייר צמחים במסגרת מחקרים בוטניים. היא בילתה את רוב שנתה השישית בחדר האמנות של בית הספר.

היא הגיעה לאדינבורו בספטמבר 1949 כדי להתחיל בתואר באמנות וסיימה בהצטיינות ב-1954. בלקאדר למדה אמנות ביזנטית מוקדמת בזמן לימודיה באוניברסיטה, ואחת ההשפעות המתמשכות ביותר על עבודתה הייתה של המורה והצייר הפורה שלה ויליאם גיליס. בתקופת התואר השני, היא פגשה את האמן הסקוטי ג'ון יוסטון שעתיד להפוך מאוחר יותר לבעלה. [6]

השנה החמישית והאחרונה לתואר האמנות של בלקאדדר במכללת אדינבורו לאמנות, היא חקרה במהלך השנה לצורך עבודת הגמר שלה את עבודת ויליאם מקטאגרט. היא סיימה את לימודיה בשנת 1954 עם תואר מהשורה הראשונה וזכתה למלגת נסיעות של קרנגי על ידי האקדמיה המלכותית הסקוטית ובמלגת אנדרו גרנט לתואר שני מטעם מכללת אדינבורו לאמנות. [7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954, בלקאדר ניצלה את מלגת קרנגי לנסיעה של שלושה חודשים דרך יוגוסלביה, יוון ואיטליה, שם התמקדה באמנות קלאסית וביזנטית. [8] בשנת 1962 הוענק לציור שלה, "טבע דומם לבן" פרס גורטרי על העבודה הטובה ביותר של אמן צעיר באקדמיה המלכותית הסקוטית. [9]

במהלך שנות ה-60 היא פיתחה את תחומי העניין שלה בטבע דומם תוך שהיא ממשיכה באהבתה לנוף על ידי ציור נופים בצרפת, ספרד, פורטוגל וסקוטלנד ורכשה מוניטין הולך וגדל בזכות ציורי הפרחים שלה, "פרחים על בד אינדיאני" הם דוגמה בולטת. במהלך מסעותיה לצרפת היא נעשתה מודעת יותר לאמן אנרי מאטיס ובשל השפעתו היא בסופו של דבר הבהירה את הצבעים שלה.

בשנות ה-80 היא ביקרה ביפן במספר הזדמנויות ורבים מציוריה באותה תקופה הראו את השפעתם של ביקורים אלו. התעניינותה של בלקאדר בטכניקות ובנושא המזרח הרחוק התממשו בסדרה של ציורי שמן וצבעי מים מרהיבים שהוצגו בגלריה מרקורי ב-1991. [10] הרצון שלה להימנע מהחיוניות הטכנית של טוקיו לקח את בלקאדר לגני הזן של קיוטו; במובנים רבים, עבודתה מתארת את עקרונות הזן המעניקים חשיבות עליונה לרעיון החלל הריק. [11] בלקאדר נסעה גם לארצות הברית. מזכרות ממסעותיה יופיעו ברבים מציוריה.

בלקאדר החלה לעבוד ב-Glasgow Print Studio ב-1985, לאחר שהוזמנה לעשות שם הדפסים. היא עבדה עם יצרני דפוס מאותה תקופה ועד 2014, ועבדה בעיקר כדי לייצר תחריטים ודפוס מסך עם כמה ליטוגרפיות וחיתוכי עץ. הנושאים שלה נשלטים על ידי חתולים ופרחים אך כללו גם תמונות מטיולים באירופה וביפן.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1956 נישאה לצייר ג'ון יוסטון. בני הזוג התגוררו בוילה גדולה ברובע גראנג' שבאדינבורו, בה המשיכה להתגורר עד מותה ב-2021 ג'ון יוסטון מת ב-2008).

בלקאדר מתה ב-23 באוגוסט 2021, בגיל 89.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליזבת בלקאדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Elizabeth Blackadder DBE, RWA, RA, RSA, RSW". Royal West of England Academy. Archived from the origina
  2. ^ 1 2 "Scottish artist Dame Elizabeth Blackadder dies, aged 89". BBC News. 25 August 2021.
  3. ^ Bumpus, Judith (1988). Elizabeth Blackadder. Oxford: Phaidon. p. 13
  4. ^ McLean, Jack (6 February 1989). "Blackadder quietly joins famous names of Scottish art". Glasgow Herald.
  5. ^ Bumpus, Judith (1988). Elizabeth Blackadder. Oxford: Phaidon. p. 14
  6. ^ Bumpus, Judith (1988). Elizabeth Blackadder. Oxford: Phaidon. p. 16.
  7. ^ Bumpus, Judith (1988). Elizabeth Blackadder. Oxford: Phaidon. p. 18
  8. ^ Bumpus, Judith (1988). Elizabeth Blackadder. Oxford: Phaidon. p. 19
  9. ^ Collier Hillstrom, Laurie; Hillstrom, Kevin (1999). Contemporary Women Artists (first ed.). Farmington Hills, MI: St. James Press. p. 73
  10. ^ Bustard, Jim (10 June 1991). "Oriental Expertise". The Scotsman.
  11. ^ McKay, Ian (April 1989). "Purity of Spirit". Apollo Magazine: 277.