אליעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליעד
שלט הכניסה במושב.jpg
שלט בכניסה לאליעד
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎368‏ מטר
תאריך ייסוד 1968
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 375 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-1.8%‏ בשנה עד סוף 2017

אֵלִי עַד הוא מושב של תנועת המושבים הממוקם בדרום רמת הגולן.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם: על שמו של אלי כהן, איש שירות המודיעין הישראלי שהועלה לגרדום בסוריה בשנת 1965. בשנת 1999 הוסב השם מ"אלי–על" ל"אלי–עד"[2]. תחילה נקרא היישוב "אל על" כשם הכפר הערבי, לאחר מכן שונה השם ל"אלי על"[3] וכיום נקרא "'אֵלִי עַד".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נמצא בגובה של 365 מטרים מעל פני הים, דרומית לנחל אל על.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום יושב בפברואר 1968[4], בתוך שבעה מבנים של מחנה צבאי סורי נטוש, המושב אל על, שהיה יישוב ראשון של תנועת המושבים ברמת הגולן. המתיישבים התחילו בפיטום אווזים, פלחה וחפירות ארכאולוגיות[5].

המושב סבל ממיעוט תושבים ובעיות חברתיות קשות שכללו סכסוכים בין קבוצת רווקים לקבוצה אחרת[6]. בסוף 1969 החליטה תנועת המושבים על פירוק המושב והקמתו מחדש, וההחלטה אושרה על ידי בית המשפט[7]. בתחילת 1970 נותרו במקום 11 מתיישבים שסירבו לעזוב את המקום, ועלה רעיון להקים במקום היאחזות נח"ל[8]. במרץ 1970 קיבל המפרק מבית המשפט צו המורה למתיישבים במקום שלא להשתמש ברכוש המושב[9]. בתחילת יוני 1970 הוקם במקום היאחזות נח"ל, בטקס שנערך בהשתתפות מוטה גור (אלוף פיקוד הצפון דאז)[10]. את המקום החזיק גרעין דתי[11]. לאחר זמן הוחלט לאזרח אותו בעולים חדשים, אולם בגלל מיעוט העולים המקום ננטש ונשמר על ידי חברת שמירה[12]. במאי 1973 עלה למקום גרעין אליעד של הנח"ל שהחזיק את המקום בתנאי של"ת. קבוצת בוגרי דור ההמשך של מושב אליפלט נצלו את המקום כדי להפגין בדרישה שיתנו להם את המקום[13]. בני אליפלט עלו למקום ב-15 ביולי, ובעקבות זאת בוטל טקס העלייה על הקרקע הרשמי של גרעין אליעד שנועד לאותו יום[14]. לאחר מספר ימים הובטח לבני אליפלט שהם יקבלו מושב אחר שיוקם ברמת הגולן[15] והם פינו את המקום ועברו לפיק[16].

בני אליפלט שבו ופלשו למקום בערב יום כיפור 1973[17] וביולי 1974 שבו להתנחל במקום[18], שכבר היה מאוכלס בכ-50 איש[19].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת היישוב מתבססת על גידולים חקלאיים: תפוחים, שזיפים, זיתים, גידולי שדה, וכן על רפת חלב, תרנגולי הודו ועדר בקר לבשר. ליישוב כ- 13,000 דונם אדמות מרעה. ביישוב ממוקם "יקב שאטו גולן".

ליד הכניסה למושב נמצא מקום חנייה ממנו מתחיל שביל הליכה בנחל אל על דרך המפל הלבן והשחור עד לאבני איתן.

בתוך המושב נמצאת אנדרטת גדוד רפואה 281.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב ממוקם ופועל משנת 1994 בית הספר הדמוקרטי - "כנף".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליעד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ זה הנוסח המדויק על פי החלטת ועדת השמות הממשלתית
  3. ^ ישוב בגולן יקרא ע"ש אלי כהן, דבר, 25 במרץ 1973
  4. ^ שתי האחזויות נוספות הוקמו ברמת הגולן, דבר, 14 בפברואר 1968
  5. ^ מנחם רהט, עתיד טוב נשקף ליישובי רמת הגולן, מעריב, 8 באפריל 1968
  6. ^ מושב אל על מידרדר מטה, מעריב, 28 בנובמבר 1969; המשך; המשך
  7. ^ נדחתה בקשת אל על לצו נגד תנועת המושבים, מעריב, 30 בדצמבר 1969
  8. ^ שוקלים הפיכת מושב אל על להיאחזות נח"ל, מעריב, 17 בפברואר 1970
  9. ^ צו בעניין מושב אל על, מעריב, 30 במרץ 1970
  10. ^ מושב אל על בגולן נהפך להיאחזות נח"ל, מעריב, 5 ביוני 1970
  11. ^ שפי גבאי, 22 התנחלויות בשטחים ובערבה, דבר, 9 באוקטובר 1970
  12. ^ לנו המגל הוא החרב 2, עמ' 236-239
  13. ^ מאיר הראובני, צעירים מאליפלט החליטו למנוע עליית גרעין נח"ל להתיישבות בגולן, מעריב, 13 ביולי 1973
  14. ^ בני מושב אליפלט הכריזו על התנחלותם במושב אל על, דבר, 17 ביולי 1973
  15. ^ לבני אליפלט יהיה מושב עובדים מיוחד ברמת הגולן, דבר, 22 ביולי 1973
  16. ^ צעירי אליפלט התיישבו בפיק, דבר, 25 ביולי 1973
  17. ^ בני אליפלט שבו ופלשו לאליעד, מעריב, 5 באוקטובר 1973
  18. ^ חזרו לכפרם ברמת הגולן, דבר, 26 ביולי 1974
  19. ^ בני אליפלט דורשים להקים יישוב משלהם, דבר, 29 ביולי 1974