אנה-חנה סמילנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה-חנה סמילנסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1879
רוטמיסטריבקה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1961 (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכיאטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ברן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה-חנה סמילנסקי (18791961) הייתה רופאה והפסיכואנלטית הראשונה בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה-חנה נולדה בעיירה רוטמיסטריבקה שבאוקראינה. אנה-חנה הייתה הבת הצעירה בין 8 אחים שהגיעו לבגרות.[1] משפחתה של אנה-חנה הייתה משפחה אמידה, משכילה וציונית, כתוצאה מכך היא זכתה להשכלה וללימודי קודש. אחרי שסיימה תיכון, אנה-חנה הלכה ללמוד באוניברסיטת ברן בשווייץ בשל הקשיים שרוסיה הערימה על נשים שרצו להשיג השכלה גבוהה.[2] לאחר שסיימה לימודי הוראה באוניברסיטת ברן, אנה-חנה עברה לפקולטה לרפואה בציריך על מנת למצוא תרופה למחלת העיניים שעיוורה אותה.

במהלך לימודיה בציריך אנה-חנה קיבלה הצעת נישואין ממקס אייטינגון, אך היא הפרה את האירוסין בשל מחלת העיניים שלה.

אחרי שאנה-חנה סיימה את לימודיה בציריך בשנת 1907 היא חזרה לרוסיה והחלה להתמחות ברפואה פנימית. לאחר שסיימה את התמחותה, היא עברה לברלין ופתחה שם מרפאה משלה ושם עבדה כשנתיים עד עלייתה לארץ.[3]

בפברואר 1912 אנה-חנה עלתה לארץ ישראל והיא עברה לירושלים ושם היא הוזמנה להיות הרופאה של בית הספר "בצלאל" אך מחלת העיניים שלה הקשתה על חייה והיא נאלצה לחזור לברלין כעבור שנה, שם היא גויסה לצבא עד סוף מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה אנה-חנה עשתה הסבה מקצועית לפסיכיאטריה.

בשנת 1920 נפתח בברלין המכון הפסיכואנליטי הברלינאי ובו אנה-חנה עבדה כפסיכיאטרית למרות עיוורונה. אך בשנת 1932 אנה-חנה חזרה לארץ ישראל בשל המצב הפוליטי המסוכן בגרמניה והיא נשארה בארץ ישראל ועבדה כפסיכיאטרית עד יום מותה.

פועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אנה-חנה הייתה הרופאה בבצלאל היא עזרה לטפל במחלת הגרענת שהייתה נפוצה באותה תקופה בשל תנאי התברואה הירודים שהיו בארץ ישראל.

אנה-חנה הייתה בין המקימים של החברה הפסיכואנליטית בארץ ישראל (CPI) יחד עם משה וולף, איליה שליט ואלטר קלוגה.[4]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צפורה שחורי רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל, מוסד ביאליק תשע"ד

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציפורה שחורי רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל, מוסד ביאליק, התשע"ד, עמ' 121
  2. ^ ציפורה שחורי רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל, מוסד ביאליק, התשע"ד, עמ' 123-124
  3. ^ ציפורה שחורי רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל, מוסד ביאליק, עמ' 126
  4. ^ צפורה שחורי רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל, מוסד ביאליק, התשע"ד, עמ' 129