אנרגיית קשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנרגיית קשר (E) (חוזק הקשר הקוולנטי) היא גודל בכימיה ובפיזיקה המודד את חוזק הקשר של קשר כימי. זהו החום שצריך להשקיע על מנת לפרק מול מולקולות לאטומים בודדים והיא נמדדת בJ·mol−1 ביחידות SI . לדוגמה, אנרגיית הקשר של C-H במתאן היא שינוי האנתלפיה המעורב בפירוק מולקולת מתאן לאטום פחמן וארבעה רדיקלי מימן.

התאמה בין אנרגיית קשר/אורך קשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו קשר בין חוזק/אנרגיית הקשר לאורך הקשר. לכן ניתן להשתמש ברדיוס מתכתי, רדיוס יוני, וברדיוס הקוולנטי של כל אטום במולקולה על מנת להעריך את חוזק/אנרגיית הקשר. לדוגמה, הרדיוס הקוולנטי של האטום בור מוערך ב83 פיקומטר, אבל אורך הקשר B-B במולקולת B2Cl4 הוא 175 פיקומטר, ערך הגדול בהרבה. מתוך הנתונים הללו ניתן להסיק שהקשר בין שני אטומי בור הוא קשר יחיד חלש. לעומת זאת, הרדיוס המתכתי של רניום הוא 137.5 פיקומטר, ובמולקולת Re2Cl8 אורך הקשר Re-Re הוא 224 פיקומטר. מהנתונים הללו ניתן להסיק שהקשר הנ"ל נחשב לחזק, ומכונה קשר מרובע.

גורמים המשפיעים על אנרגיית הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על אנרגיית הקשר.

הגורם הראשון הוא הפרש האלקטרושליליות בין האטומים שמשתתפים בקשר.

הגורם השני הוא סדר הקשר - קשר קוולנטי משולש חזק מקשר קוולנטי כפול שחזק מקשר קוולנטי (יחיד) ככל שהמטען גדול יותר , המשיכה החשמלית חזקה יותר , לפי חוק קולון .

הגורם השלישי הוא המרחק בין האטומים , ככל שאטומים קטנים יותר הם יותר קרובים זה לזה והמשיכה חזקה יותר .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]