אנרי, נסיך קונדה (1552–1588)

אנרי, נסיך קונדה
Henri Ier de Bourbon-Condé
לידה	29 בדצמבר 1552; לה-פרט-סו-ז'ואר, ממלכת צרפת
פטירה	5 במרץ 1588 (בגיל 35); סן-ז'אן-ד'אנגלי, ממלכת צרפת
מדינה	צרפת
בן או בת זוג	Marie of Cleves; Charlotte Catherine de La Trémoille
שושלת בית בורבון
אב	לואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה
אם	אלנור דה רואי
צאצאים	Éléonore de Bourbon; אנרי, נסיך קונדה (1588–1646)

אנרי דה בורבון, נסיך קונדה (בצרפתית: Henri Ier de Bourbon-Condé;‏ 29 בדצמבר 1552 - 5 במרץ 1588) היה נסיך צרפתי מנסיכי הדם (נסיך בעל קרבת דם לבית המלוכה), וגנרל הוגנוטי כמו אביו הבולט יותר, לואי הראשון, נסיך קונדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרי נולד ב-29 בדצמבר 1552 בלה-פרט-סו-ז'ואר, והיה בנם הבכור של לואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה ולאלינור דה רואי, בתו ויורשתו של שארל דה רואי, רוזן רוסי.^[1] מבין שמונת אחיו, הוא ואחיו פרנסואה, נסיך קונטי, היו היחידים שהיו להם ילדים.

לאחר מותו של אביו, לואי, בקרב ז'רנאק, הציגה ז'אן ד'אלברה את אנרי ואת בנה, אנרי מנווארה, כיריבים לגאספאר דה קוליני השני.^[2] מאחר ששניהם היו נסיכי הדם, מעשה זה נתן את הלגיטימציה להוגנוטים.^[2]

בקרב מונקטור ב-3 באוקטובר 1569 נפצע אנרי בפניו ונאלץ לסגת.^[3] בשל חתונתו של אנרי מנווארה, ולאחר מכן בשל טבח ליל ברתולומאוס הקדוש, נאלץ אנרי להמיר את דתו לקתוליות, לעמוד בפני מוות או מאסר עולם.^[4] בבריחתו מפריז הצטרף אנרי לתיאודור בזא, שפרסם את הסופרנים שלו בגרמניה.^[5]

בשנת 1573 ההוגנוטים ניצלו כמה רווחים פוליטיים בדרום צרפת, וכתוצאה מכך אנרי מונה ל"המושל הכללי והמגן".^[6] בעקבות שלום מסייה, הוא חזר לתפקידו כמושל פיקארדי.^[7] במהלך מלחמת הדת השישית, הוא פיקד על הכוחות אשר כבשו את ברואג' והשיג סיוע אנגלי להוגנוטים.^[8] היה זה אנרי, אשר נרגז על ידי התנגדות קתולית לתפקידו כמושל פיקארדי, שהחל את מלחמת הדת השביעית, על ידי תפיסת העיר לה פרר בנובמבר 1579.^[9]

ב-5 במרץ 1588 מת אנרי בסן-ז'אן-ד'אנגלי לאחר מחלה קצרה,^[10] ולאחר חצי שנה נולד בנו אנרי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה שירש את תאריו.