אנרי, נסיך קונדה (1552–1588)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנרי, נסיך קונדה
Henri Ier de Bourbon-Condé
Conde-henri.jpg
לידה 29 בדצמבר 1552
לה-פרט-סו-ז'ואר, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 5 במרץ 1588 (בגיל 35)
סן-ז'אן-ד'אנגלי, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית בורבון
אב לואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Eléanore de Roye עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Éléonore de Bourbon
אנרי, נסיך קונדה (1588–1646)
Eleanor de Condé עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנרי דה בורבון, נסיך קונדהצרפתית: Henri Ier de Bourbon-Condé;‏ 29 בדצמבר 1552 - 5 במרץ 1588) היה נסיך צרפתי מנסיכי הדם, וגנרל הוגנוטי כמו אביו הבולט יותר, לואי הראשון, נסיך קונדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרי נולד ב-29 בדצמבר 1552 בלה-פרט-סו-ז'ואר, והיה בנם הבכור של לואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה ולאלינור דה רואי, בתו ויורשתו של שארל דה רואי, רוזן רוסי.[1] מבין שמונת אחיו, הוא ואחיו פרנסואה, נסיך קונטי, היו היחידים שהיו להם ילדים.

לאחר מותו של אביו, לואי, בקרב ז'רנאק, הציגה ז'אן ד'אלברה את אנרי ואת בנה, אנרי מנווארה, כיריבים לגאספאר דה קוליני השני.[2] מאחר ששניהם היו נסיכי הדם, מעשה זה נתן את הלגיטימציה להוגנוטים.[2]

בקרב מונקטור ב-3 באוקטובר 1569 נפצע אנרי בפניו ונאלץ לסגת.[3] בשל חתונתו של אנרי מנווארה, ולאחר מכן בשל טבח ליל ברתולומאוס הקדוש, נאלץ אנרי להמיר את דתו לקתוליות, לעמוד בפני מוות או מאסר עולם.[4] בבריחתו מפריז הצטרף אנרי לתיאודור בזא, שפרסם את הסופרנים שלו בגרמניה.[5]

בשנת 1573 ההוגנוטים ניצלו כמה רווחים פוליטיים בדרום צרפת, וכתוצאה מכך אנרי מונה ל"המושל הכללי והמגן".[6] בעקבות שלום מסייה, הוא חזר לתפקידו כמושל פיקארדי.[7] במהלך מלחמת הדת השישית, הוא פיקד על הכוחות אשר כבשו את ברואג' והשיג סיוע אנגלי להוגנוטים.[8] היה זה אנרי, אשר נרגז על ידי התנגדות קתולית לתפקידו כמושל פיקארדי, שהחל את מלחמת הדת השביעית, על ידי תפיסת העיר לה פרר בנובמבר 1579.[9]

ב-5 במרץ 1588 מת אנרי בסן-ז'אן-ד'אנגלי לאחר מחלה קצרה,[10] ולאחר חצי שנה נולד בנו אנרי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה שירש את תאריו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרי התחתן פעמיים, תחילה אצל דודניתו, מריה מקלווה,[1] ממנה היה לו בת אחת:

  • קתרין דה בורבון (15741595).

לאחר מכן התחתן אנרי בשנית עם שרלוט קתרין דה לה טרמויל, בתו של לואי השלישי דה לה טרמויל, דוכס טוואר וז'אן דה מונמורנסי, ממנה נולדו לו שני ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסואה, רוזן ונדום
 
מארי מלוקסמבורג, רוזנת ונדום
 
רנה, דוכס אלנסון
 
מרגריט מלורן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל, דוכס ונדום
 
 
 
 
 
פרנסואז ד'אלנסון
 
 
 
 
 
שארל דה רואי
 
 
 
 
 
מדלן דה מאלה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלינור דה רוסי דה רואי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרי, נסיך קונדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Knecht 1989, p. 134.
  2. ^ 2.0 2.1 Knecht 2000, p. 151.
  3. ^ Knecht 2000, p. 152.
  4. ^ Knecht 2000, p. 166.
  5. ^ Knecht 2000, p. 168.
  6. ^ Knecht 2000, p. 185.
  7. ^ Knecht 2000, p. 193.
  8. ^ Knecht 2000, p. 208.
  9. ^ Knecht 2000, p. 217.
  10. ^ Knecht 2000, p. 231.