אסון ריג'נטס פארק

איור של האסון

אסון ריג'נטס פארק בעיר לונדון בירת בריטניה התרחש ב-15 בינואר 1867. מאות אנשים שהחליקו על פניו הקפואים של אגם החתירה בפארק נפלו לתוכו לאחר שהקרח נבקע. 40 מהם מתו. היה זה האסון החמור ביותר הקשור במזג האוויר שהתרחש בבריטניה עד לאותו זמן.

האסון

מזג האוויר בחודש ינואר 1867 בבריטניה היה קר באופן יוצא דופן, ופני המים של מקווי מים רבים במדינה קפאו. כך היה גם באגם החתירה שבפארק ריג'נטס שבלונדון. החלקה על הקרח הייתה ספורט פופולרי באותם ימים, ומאות אנשים יצאו להחליק על פני האגם הקפוא. ב-14 בינואר נשבר הקרח ו-21 איש נפלו לתוך מי האגם, אך כולם נמשו מתוכו בחיים.

במהלך הלילה קפא הקרח שוב. למחרת, 15 בינואר, יצאו כ-500 איש להחליק על פני האגם הקפוא, כשכ-2,000 איש נוספים צפו בהם מן היבשה. בשעה 15:30 נבקע הקרח וכמחצית מהמחליקים נפלו לתוך מי האגם הקרים, שעומקם היה כ-3.5 מטר. חלקם לא ידעו לשחות והיו נעולים במחליקיים כבדים, ולכן שקעו מתחת לפני המים. רבים נאחזו בגושי קרח כדי שלא לטבוע. הצופים באסון יצאו על האגם בסירות כדי למשות את הטובעים. אחרים תלשו ענפים מעצים כדי שישמשו כחבלי הצלה ומשכו אנשים מתוך המים. רבים נימשו ללא פגע, אך אחרים טבעו או שסבלו מתת-חום.

הוצאת גופות כל הקורבנות ממי האגם נמשכה ימים אחדים, והעובדה שפניו שבו וקפאו הקשתה על הפעולה.

לאחר האסון

חקירת סיבות מוות (Inquest) שנערכה בהמשך החודש הסתיימה בקביעה שכל מקרי המוות היו פרי תאונה, ללא ייחוס רשלנות לאדם כלשהו - זאת הגם שהתברר שהאחראים על הפארק שברו לפני האסון את הקרח, כדי לספק שטחי מים פתוחים לעופות המים שקיננו בו. חבר המושבעים שקבע את הקביעה המליץ לטפל בהפחתת עומק האגם. ב-1868 האגם אכן נוקז ממימיו, תחתיתו צופתה בבטון ועומקו הוגבל לכ-1.2 מטר, במטרה למנוע מקרי טביעה נוספים.

קישורים חיצוניים

• רשימה על האסון, באתר הגארדיאן, 2012