ארווין מסארוש
 | ||||||||||||||||||||
| לידה |
2 באפריל 1877 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1940 (בגיל 63) בודפשט, ממלכת הונגריה | |||||||||||||||||||
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||
| מדינה |
הונגריה | |||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||
| ענף ספורט |
סיף | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||
ארווין מסרוש (בהונגרית: Mészáros Ervin; בודפשט, 2 באפריל 1877 – בודפשט, 21 במאי 1940) היה אלוף אולימפי סייף (חרב) הונגרי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסארוש היה סייף של "מועדון האתלטיקה ההונגרי" (הו') מ-1894 עד 1927. הוא התחרה הן בחרב והן ברומח, אך השיג את תוצאותיו הבינלאומיות בחרב. בגיל תשע עשרה לא יכול היה להתחרות באולימפיאדת 1904 ו-1908 מכיוון שמשרד המלחמה של וינה לא אפשר לקציני המלוכה להתחרות בצבעים של הונגריה. הוא היה בנבחרת הסיף ההונגרית מ-1912 עד 1926. באולימפיאדת סטוקהולם (1912), היה חבר בנבחרת הסיף ההונגרית שהורכבה מלאסלו ברטי, דז'ה פלדש, ינה פוקס, אוסקר גרדה, ארווין מסארוש, זולטאן שנקר, פטר טוט, ולאיוש ורקנר, שזכתה באליפות האולימפית. הוא זכה במדליית הארד בתחרות החרב האישית של האולימפיאדה - אחורי ינה פוקס (זהב) ובלה בקשי (כסף). ב-1925 זכה במקום הרביעי באליפות אירופה באוסטנד.
במהלך הקריירה הספורטיבית שלו למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ולאחר שסיים קורס קצינים בצבא שירת בצבא המלכותי ההונגרי. הדרגה הגבוהה ביותר שלו הייתה קפטן חי"ר. הוא היה חבר מועצת כבוד של אגודת הסיף ההונגרית.
אחיו לוראנט מסארוש היה סייף גם הוא.
הישגיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בחרב:
- אלוף אולימפי (קבוצתי: 1912)
- אולימפיאדה מקום 3 (אישי: 1912)
- אליפות אירופה מקום 4 (אישי: 1925)
- אליפות הונגריה: מקום 9 (1921), מקום 4 (1925)
- ברומח:
- אלוף הונגריה ארבע פעמים (1900, 1902, 1903, 1904)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- László Lukács – György Szepesi: 112. ההיסטוריה של מדליות הזהב האולימפיות של הונגריה – בודפשט, 1980 – מסת"ב 9632535537
- לאסלו הווש: ספר הזהב של הספורט ההונגרי - בודפשט, 1982 - מסת"ב 9632535723
- Endre Kahlich – László Gy Papp – Zoltán Subert: המשחקים האולימפיים 1896–1976 – בודפשט, 1977 – מסת"ב 963253526X
- Révai új lexikona XIV. (הלקסיקון החדש של רוואי).
- "Karduralmunk ősatyja, a legkülöncebb úr". nemzetisport.hu. 2011-05-24.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארווין מסארוש, באתר olympedia.org