בדיקות קופסה שחורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סכימת בדיקות קופסה שחורה

בדיקות קופסה שחורהאנגלית Blackbox testing) על פי ארגון ה-ISTQB הן "בדיקות פונקציונאליות או לא פונקציונאליות המתבצעות ללא התייחסות למבנה הפנימי של הרכיב או המערכת". זוהי שיטה להגדרת בדיקות ולא שלב במעגל החיים של המוצר. לפיכך ניתן לבצע בדיקות קופסה שחורה בכל אחת מהרמות של בדיקות התוכנה: בדיקות יחידה, בדיקות אינטגרציה, בדיקות מערכת ובדיקות קבלה.

בבדיקות קופסה שחורה מתייחסים אך ורק לקלט ולפלט של המערכת; הבדיקה עוברת אם הפלט שהתקבל מהרכיב הנבדק (או הפעולה שביצע הרכיב) זהה לפלט שאמור להתקבל על פי הדרישות מרכיב תקין, כלומר: אם המערכת אכן עושה מה שהיא מתוכננת לעשות. בבדיקות קופסה שחורה יש חשיבות אך ורק למה, ולא לאיך: חשובה רק התוצאה, ולא הדרך שבה המערכת הגיעה אליה.

המשלים לבדיקות קופסה שחורה הן בדיקות קופסה לבנה, שהן אוסף של שיטות לבדיקת המבנה הפנימי של המערכת וצורת הטיפול שלה בקלטים שונים.

טכניקות הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר טכניקות לבדיקות קופסה שחורה הטכניקות הראשיות הם:

  • מחלקות שקילות (Equivalence partitioning)
  • ניתוח ערכי קצה (Boundary value analysis)
  • טבלאות החלטה (Decision table testing) - טבלאות המציגות קומבינציות אפשריות של קלטים לצד הפלטים הצפויים, בהם ניתן להשתמש כדי ליצור תרחישי בדיקה
  • מכונת מצבים (State transition testing)
  • בדיקת תרחישי שימוש (Use Case testing)