הצגת המקור של הדף "בית חולים"

[[קובץ:Hospital room ubt.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר אשפוז בבית חולים ב[[דנמרק]]]]
'''בית חולים''' או '''בית רפואה''' או '''מרכז רפואי''' הוא מוסד המספק שירותי [[רפואה]] הכוללים גם שירותים הדורשים [[אשפוז]] (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

בית החולים הוא מערכת מורכבת הכוללת מערכות קטנות יותר: מחלקות אשפוז, [[מרפאה|מרפאות]], מכונים, [[חדר מיון|חדרי מיון]], [[חדר ניתוח|חדרי ניתוח]], [[מעבדה רפואית|מעבדות]] ועוד, ובדרך כלל הוא עצמו מהווה מרכיב של מערכת גדולה יותר, כגון [[מערכת הבריאות בישראל|מערכת הבריאות הממשלתית]] או גוף פרטי, הכוללים בתוכם גם מרפאות קהילתיות, מוסדות לאספקת [[שירותי בריאות]], בתי חולים אחרים, צוותי חירום ועוד.

מבחינה מבנית, לבית החולים בסיס פיזי לטיפול ב[[חולה|חולים]], לרוב מבנה קבע, קבוצת מבנים מרוכזת או מבנים הפזורים במקומות שונים באזור גאוגרפי מסוים.
מבחינה תפקודית, כולל בית החולים צוות מנהלי, [[רופא]]ים, [[אח (מקצוע)|אחים]], [[סניטר]]ים ואנשי [[תחזוקה]]. החלוקה בין התפקידים השונים התגבשה בבתי החולים במאות השנים האחרונות, ומהווה את התבנית הבסיסית של הרפואה המודרנית.

בתי החולים יועדו במהלך ההיסטוריה למגוון מטרות, בהן: עזרה וחסד, [[אבחנה]] וטיפול בחולים, ביצוע מחקרים רפואיים והכשרת רופאים ואחיות. על אף שעיקר מטרתם של בתי החולים הייתה לרוב הענקת טיפול לחולים הזקוקים לאשפוז, מהווים בתי החולים מקום נוח גם להענקת שירותים רפואיים שאינם דורשים אשפוז, הודות לתשתית האנושית והפיזית שבמקום.

לבית החולים כח רב והשפעה רבה, עקב חיוניותו הרבה עבור התושבים המתגוררים בסביבתו, וזה מנוצל לעיתים לצורך מטרות פוליטיות, דתיות או כלכליות. בתי חולים רבים שואפים גם להשיג יוקרה, וכן לשמור על מקומות עבודה עבור עובדיהם.

בית החולים המודרני מחולק ל[[מחלקה (בית חולים)|מחלקות שונות]], כגון: [[בית יולדות|מחלקת יולדות]], מחלקה [[נוירולוגיה|נוירולוגית]], מחלקה [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרית]] וכדומה.

בתי חולים שאינם כלליים מטפלים לרוב ב[[אוכלוסייה]] מסוימת (בית חולים לילדים) או בסוג ספציפי של מחלה. ב[[ישראל]] רוב בתי החולים הכלליים הם ציבוריים, כלומר [[ממשלה|ממשלתיים]], או [[סבסוד|מסובסדים]] על ידי הממשלה, או שייכים לשירותי בריאות כללית, אך ישנם גם בתי חולים פרטיים.

== ההיסטוריה של בית החולים ==
=== העת העתיקה ===
בעת העתיקה, היו ה[[דת]] וה[[רפואה]] שזורות זו בזו. מקדשיהם של ה[[מצרים]] הקדמונים היו הראשונים לספק שירותי רפואה. [[פולחן]] [[אל]] הרפואה ה[[יוון העתיקה|יווני]] אסקלפיוס אומץ לאחר מכן על ידי ה[[רומא]]ים, ומקדש לכבודו הוקם בשנת 291 לפנה"ס.

המוסדות הראשונים שנועדו אך ורק לטיפול בחולים הוקמו ב[[הודו]], שם נוסדו בתי חולים ב-431 לפנה"ס. המלך [[אשוקה]] הקים 18 בתי חולים בהודו אשר מומנו בכספי הכתר.

עם אימוצה של ה[[נצרות]] כדת הרשמית של [[האימפריה הרומית]], הוצאה הוראה על הקמת בית חולים בכל [[קתדרלה]]. בתי החולים הראשונים שנבנו בעקבות הוראה זו נבנו ב[[קונסטנטינופול]] וב[[קייסרי]],
שם הצמיד [[בסיליוס הגדול|בסיליוס, הבישוף המקומי]], [[מנזר]] לבית החולים ששימש כאכסניה לעוברי אורח.

=== ימי הביניים ===
{{ערך מורחב|רפואת ימי הביניים}}
בתי החולים ב[[ימי הביניים]] הלכו בדרכו של בית החולים בקיסריה, ושימשו גם כאכסניה ל[[עולה רגל|עולי רגל]] כשהנזירות משמשות כאחיות. מקור המילה '''Hospital''' בשפות ה[[אירופה|אירופאיות]], כמו מקור המילים ה[[אנגלית|אנגליות]] למלון (Hotel) וקבלת אורחים (Hospitality) הוא במילה ה[[לטינית]] Hospes, שפירושה אורח, שהתגלגלה ללטינית מה[[יוונית]], אליה הגיעה מהמקור ה[[פרסית|פרסי]] aspinj - אירוח, בית הארחה. המילה הפרסית היא גם מקור המילים העבריות "אשפוז" ו"אושפיזין" (אורחים), שהגיעו לעברית דרך ה[[ארמית]]{{הערה|1=[http://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php מילים שחדרו לעברית מפרסית], באתר "השפה העברית"}}.

בעקבות שיוכם הדתי של בתי החולים, נשתמר ב[[צרפתית]] עד היום הביטוי "בית האלוהים" כמילה נרדפת לבית חולים.

בתי החולים הראשונים בעולם הנוצרי שנועדו לכך בלבד היו בית החולים על שם [[ברתולומיאוס הקדוש]] (נוסד ב[[אנגליה]] בשנת [[1123]]) ובית החולים על שם [[תומאס הקדוש]] (נוסד ב-[[1125]]). עם זאת, מודל בית החולים של ימי הביניים פעל עד ל[[המאה ה-18|מאה ה-18]].

כבר בתקופת [[ימי הביניים]] כמרים נוצרים יצרו מקומות בשם "hospitia" . במקומות אלו לקחו על עצמם [[נזיר]]ים ונזירות לטפל בחולים אלו להאכילם ולהלבישם. בתי מצורעים ואחרים, בעבור קשישים או עניים הוקמו באופן דומה באותה התקופה. מקורו של בית החולים המודרני הוא במרפאות [[מנזר|המנזרים]] בימי הביניים. בשנת [[820]] שרטט [[רבנוס מאורוס]] את תרשים הכנסייה בפולדה, [[גרמניה]], והוסיף אגף נפרד המיועד לאחים חולים, בית חולים למצורעים בעבור החולים במחלות המידבקות ודירה לרופא המנזר. [[אבוט גוזברט]] עשה דבר דומה כשבנה את מנזר סנט גאל ([[816]]-[[837]]) ב[[שווייץ]], ועד מהרה נהיה תהליך סטנדרטי. גוזברט גם מיפה את מה שהפך לגן הרפואי המסורתי, מחוץ לבית החולים. חולים ונזקקים הגיעו למרפאות המנזר לקבל עזרה רפואית ומוסדות דתיים אלה נהפכו לאב טיפוס של בית החולים המודרני.

=== בתי חולים מודרניים ===
[[קובץ:Physician in hospital sickroom printed 1682.jpg|שמאל|ממוזער|180px|בית טיפול בחולים ב[[גרמניה]], ציור משנת [[1682]]]]
בתקופת ה[[רפורמציה]] הופקעו מנזרים רבים מתפקידם כבתי חולים, וב[[אנגליה]] לבדה נוסדו 154 בתי חולים בין השנים [[1700]] ל-[[1835]]. הראשון שביניהם נוסד ב[[לונדון]] ב-[[1724]] על ידי ה[[סוחר]] [[תומאס גאי]]. [[פלורנס נייטינגייל]] קידמה את הכשרת האחיות לאחר שנוכחה במהלך שירותה ב[[מלחמת קרים]] כי הנזירות אינן מקצועיות דיין. בשובה ללונדון הקימה נייטינגייל בית ספר ראשון לאחיות, בבית החולים על שם [[תומאס הקדוש]].

במחצית השנייה של [[המאה ה-20]] קיבלו בתי חולים מעמד מיוחד ב[[דיני מלחמה|דיני המלחמה]]. סעיף 14 ל[[אמנת ז'נבה הרביעית]] קובע כי בתי חולים ואזורי ביטחון מיוחדים נועדו להגן על פצועים, חולים וזקנים, ילדים שלא מלאו להם 15 שנה, נשים בהריון ואמהות לילדים מתחת לגיל שבע, מתוצאות מלחמה.{{הערה|1=[https://ihl-databases.icrc.org/en/ihl-treaties/gciv-1949/article-14?activeTab=undefined Article 14 - Hospital and safety zones and localities]}}

בראשית [[המאה ה-21]], בעקבות התפתחות הרפואה בקהילה ומסיבות כלכליות עבר שינוי מבנה בית החולים והפך ממקום [[אשפוז]] אליו מגיעים המטופלים כשהם חולים למרכזים רפואיים הכוללים [[רפואה מונעת]] ומרפאות תומכות. בבתי חולים מתבצע אבחון מקדים כ[[צילום רנטגן]], [[דיאטנית|ייעוץ תזונתי]] ו[[עובדת סוציאלית|ייעוץ סוציאלי]] המהווה טיפול פרא-רפואי.

כחלק משינוי אופי בתי החולים ומסיבות [[מותג|שיווקיות]] שונו שמות בתי חולים רבים לשם רחב יותר כ"מרכז רפואי", "בית [[החלמה]]", בית מרפא", "בית מבריאים" וכו'. תהליך דומה עברו קופות החולים ששינו את שמן לשירותי בריאות.

==בית חולים אוניברסיטאי==
בית חולים אוניברסיטאי הוא בית חולים הפועל בשיתוף פעולה עם [[בית ספר לרפואה]] של [[אוניברסיטה]], ומשמש את בית הספר לרפואה במסגרת ההוראה הקלינית - פעילות שבה הסטודנטים לרפואה צופים ומשתתפים בעבודה מעשית בבית החולים, בהדרכת רופאים מסגל בית החולים. גם ב[[מקצוע פרא-רפואי|מקצועות פרא-רפואיים]] מתקיים שיתוף פעולה דומה בין בית חולים אוניברסיטאי לאוניברסיטה. בית חולים אוניברסיטאי משמש גם מוקד ל[[מחקר רפואי]].

לעיתים נמצא בית הספר לרפואה במתחם בית החולים או בצמוד אליו (למשל בית הספר לרפואה של [[הטכניון]], הצמוד ל[[בית החולים רמב"ם]] ומרוחק מהקמפוס הראשי של ה[[טכניון]] או [[בית חולים סורוקה]] הממוקם ליד בית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]), ולעיתים אין קשר פיזי בין השניים (למשל בית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת תל אביב]], השוכן בקמפוס האוניברסיטה, ואליו מסונפים בתי חולים אחדים באזור המרכז).

רופאי בית החולים העוסקים בהדרכת סטודנטים מקבלים מינוי מהאוניברסיטה, בדרגות המקובלות ל[[סגל אקדמי בכיר]], בתוספת הסיומת "קליני" (למשל: [[פרופסור חבר]] קליני){{הערה|[http://www.tau.ac.il/acad-sec/faculty_guide/chapter3.html#c מדריך לסגל האקדמי - מסלול מורים קליניים ברפואה], באתר של אוניברסיטת תל אביב}}.

בישראל משמשים מרבית בתי החולים הכלליים כבתי חולים אוניברסיטאיים ומסונפים לאחד מבתי הספר לרפואה במדינה.

בית חולים אוניברסיטאי הוא מקום התרחשותן של [[סדרת טלוויזיה|סדרות טלוויזיה]] אמריקאיות אחדות, ובהן [[האוס (סדרת טלוויזיה)|האוס]], [[ER (סדרת טלוויזיה)|ER]], [[סקראבס]] ו[[האנטומיה של גריי (סדרה)|האנטומיה של גריי]].

==מנהל==
בראש בית החולים עומד לרוב מנהל האחראי על תפעול בית החולים. על תפקידו של המנהל נכתב{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16066370.m16|סוג=בג"ץ|עותר=לוונשטיין לוי איריס|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 באפריל 2017}}, סעיף 7 בפסק דינו של השופט פוגלמן}}:
:"[על המנהל] מוטלת האחריות הכוללת לאיכות הטיפול הקליני הניתן בבית החולים, לטיב הכשרתם המקצועית של הרופאים בו ולפיתוח המחקר. כל אלה מחייבים אותו לשקול שיקולים רפואיים מובהקים בהקשרים מגוונים, החל מקביעת סטנדרטים רפואיים ופיקוח על קיומם; המשך בטיב הבדיקות וטיפולים שיינתנו בבית החולים; וכלה בהחלטות כגון ניתוב חולים לטיפול נמרץ, סגירה או פתיחת יחידות ומחלקות כגון חדר המיון בתנאי משבר וכן הלאה."

עד שנת 1998 נדרשו מנהלי בתי חולים בישראל להיות רופאים. בשנת 1998 שונה החוק ובישראל יש בתי חולים שבהם המנהל אינו רופא. עם זאת, מנהלי בתי חולים ממשלתיים נדרשים להיות רופאים. לטענת פרופ' [[מרדכי שני]], בעולם, רוב מנהלי בתי החולים אינם רופאים. לדבריו, "ניהול בית חולים מחייב כישורים וידע במספר תחומים, כאשר אין ספק שהבנת מקצוע הרפואה תורמת, אך אינה תנאי הכרחי"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16066370.m16|סוג=בג"ץ|עותר=לוונשטיין לוי איריס|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 באפריל 2017}}, סעיף 8 בפסק דינו של השופט מזוז}}.

== בישראל ==
{{ערך מורחב|בתי חולים בישראל}}
ב[[מערכת הבריאות בישראל]] פועלים כ-30 בתי חולים כלליים. ששת הגדולים שבהם הם: [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר]], [[מרכז רפואי הדסה]], [[מרכז רפואי רבין]], [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי]], [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם]] ו[[המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה]].

===בתי חולים סיעודיים===
בישראל קיימים בתי חולים לאשפוז חולים סיעודיים ותשושי נפש, בין מוסדות אלה ארבעה מרכזים גריאטריים ממשלתיים, ועוד עשרות רבות בבעלות עסקית או בבעלות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח.
אחת מבעיות בבתי החולים הסיעודיים היא כי האשפוז הסיעודי אינו ממומן על ידי [[קופת חולים|קופות החולים]] במסגרת [[סל הבריאות]] על כן מעת לעת שבה ועולה קריאה ציבורית להכליל את האשפוז הסיעודי ב"סל הבריאות" שבאחריות קופות החולים, ככל אשפוז אחר.
===[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים לבריאות הנפש]]===
מערך בריאות הנפש בישראל מתחלק בין טיפול בקהילה במסגרת מרפאות ל[[בריאות הנפש]], טיפול נפשי יחידני, מגורים בהוסטל לנפגעי נפש. ובין טיפול במסגרת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי (בית חולים לחולי נפש, או בלשון גנאי: בית משוגעים) או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי. בישראל פועלים 13 בתי חולים ל[[בריאות הנפש]] ורובם בבעלות ממשלתית.
===בתי חולים שיקומיים===
בתי חולים אשר כל מטרתם היא שיקום חולים ונפגעים לאחר טראומה. שיקום שכזה נדרש לאחר חבלה חיצונית כגון תאונות דרכים, ולאחר פגיעות פנימיות כגון אירוע מוחי או התקף לב. השיקום מתחיל לקראת סיום הטיפול בבעיה הרפואית, ומתמקד בהחזרת המטופל לתפקוד תקין, על ידי שחזור יכולות ולימוד מחדש של יכולות שאבדו.

סגי בתי החולים הפועלים בישראל:{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/500_904.htm חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), תשע"ג-2013]}}
* בתי חולים ממשלתיים, במסגרת [[משרד הבריאות]].
* בתי חולים של [[קופת חולים|קופות החולים]], בעיקר במסגרת [[שירותי בריאות כללית]].
* בתי חולים פרטיים שלא למטרת רווח.
* בתי חולים פרטיים הפועלים למטרת רווח.

צורת הניהול של בתי החולים הממשלתיים עמדה במרכז החלטות [[ממשלת ישראל|ממשלה]] שונות ונבחנה 3 ועדות ציבוריות שהוקמו במהלך השנים עם סמכויות שונות לבחינת הפרדת בתי החולים הממשלתיים מ[[משרד הבריאות]] והפיכתם לגופים עצמאיים: [[שושנה נתניהו|נתניהו]] ([[1990]]), [[עדי אמוראי|אמוראי]] ([[2002]]) ו[[משה ליאון|ליאון]] ([[2004]]).{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אריה שירום|כותרת=תיאגוד בתי-חולים ציבוריים הישראל: הערכת ההתפתחות וחלופות למדיניות {{!}} מרכז טאוב|אתר=מרכז טאוב|תאריך=1 בדצמבר 2020|כתובת=https://www.taubcenter.org.il/research/תיאגוד-בתי-חולים-ציבוריים-הישראל-הערכ/}}}}{{הערה|עו"ד [[מני נאמן]],[https://www.gov.il/BlobFolder/unit/second-subcommittee/he/files_committees_second-subcommittee_05112103_b.pdf אפשרויות לתאגוד בתי חולים ממשלתיים], 5 בנובמבר 2013}}{{הערה|נתן סמוך, [https://www.health.gov.il/services/committee/german/second_subcommittee/doclib/05112013_c.pdf תיאגוד בתי חולים], באתר [[משרד הבריאות]]}}

== ראו גם ==
* [[בית חולים פסיכיאטרי]]

==לקריאה נוספת==
ניסים לוי, '''פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1948-1799''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1998.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{כל-זכות|בית חולים - אשפוז ומרפאות חוץ}}
* {{בריטניקה}}
*{{ישראל היום|דייויד סלע|אחרי 70 שנה: ארבעה בתי חולים חדשים|magazine/shishabat/article/13118691|30 בספטמבר 2022}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007529104905171|בתי חולים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בתי חולים בישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בית חולים|*]]
[[קטגוריה:מקצוע הרפואה]]
[[קטגוריה:טיפוסי מבנים]]
[[קטגוריה:תשתיות בריאות]]