בניין ראנד מקנלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בניין ראנד מקנלי
Rand McNally Building 1889.jpg
בניין ראנד מקנלי (מספר 4 בתמונה).
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רחוב וסט אדמס-‏160-174, שיקגו, אילינוי
עיר שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
סיום הבנייה 1889
תאריך פירוק 1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל דניאל ברנהם וג'ון רות
שימוש משרדים ומסחר
קואורדינטות 41°52′45″N 87°37′59″W / 41.879222222222°N 87.633027777778°W / 41.879222222222; -87.633027777778
(למפת שיקגו רגילה)
Chicago locator map.png
 
בניין ראנד מקנלי
בניין ראנד מקנלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בניין ראנד מקנליאנגלית: Rand McNally Building) היה גורד שחקים ששכן ברחוב אדמס 160-174 בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית.

הבניין היה בעל 10 קומות ותוכנן בסגנון אסכולת שיקגו על ידי משרד האדריכלים ברנהם ורות (Burnham and Root). בנייתו הושלמה בשנת 1889 בעלות כוללת של 1 מיליון דולר אמריקאי.

בניין ראנד מקנלי היה הבניין הראשון בעולם שהשלד הנושא אותו היה עשוי כולו מפלדה ונחשב לפורץ דרך בזכות כך. שלד זה תמך לראשונה באופן מלא בבניין ונשא את כל משקלו ללא עזרת הקירות החיצוניים.

הבניין תוכנן עבור משרדי המוציא לאור ראנד מקנלי, שהעסיק 900 עובדים באותה תקופה. שאר המשרדים הושכרו לחברות שונות כדוגמת Chicago, Milwaukee, St. Paul and Pacific Railroad, ששכרה את קומות 2-3[1] ומנהלת התערוכה העולמית של שיקגו, ששכרה את קומות 4-5.[2] חברת The Long Distance Telephone תמכה במערכת הטלפון, שאיפשרה להתקשר לניו יורק ונחשבה חדישה באותה עת.[3]

הבניין נהרס בשנת 1911.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בניין ראנד מקנלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]