בסיס נתונים מונחה-עצמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בסיס נתונים מונחה-עצמים, הוא מסד מידע המאפשר שמירה, סידור ונגישות אל המידע על פי תכונות העצמים שהמידע מייצג.

בפרדיגמה זו, כל פיסת מידע נשמרת ומטופלת למעשה באופן אוטונומי בתוך בסיס המידע - פרדיגמה הפוכה מזו המשמשת בסיסי נתונים יחסיים. בסיס נתונים יחסי מתבסס על טבלאות כדי לאחסן את המידע, כאשר כל טבלה לא בהכרח מחזיקה מידע על כל העצם המוגדר בשפת הפיתוח. לכן עלול להיות צורך במספר שאילתות כדי למלא את המידע של עצם אחד בשפת הפיתוח. לעומת זאת, בבסיס נתונים מונחה-עצמים קיימת טבלה אחת בלבד שמחזיקה באופן שיטתי את כל העצמים על פי תכונות, כך שכל תכונה ממלאת שורה בטבלה. החלוקה של העצם למרכיביו ממשיכה עד אשר מגיעים לפיסות מידע מינימליות המהוות את הגדרת הטיפוסים הבסיסיים ביותר של השפה.

היתרון המיידי הוא שאין למעשה צורך להגדיר טבלאות בבסיס הנתונים - הוא זמין לשימוש באופן מיידי. יתרון נוסף הוא נגישות המידע באופן סלקטיבי ולא בהכרח סימטרי. למשל: "עבור כל מי שגר בירושלים מלא את העצם לחלוטין ועל כל השאר מלא רק שמות משפחה." או "עבור עצם מסוג פוליסה מלא את כל הנתונים ועבור עצם מסוג סוכן מלא רק את מספר הסוכן."

שאילתות כאלה ייתכנו אף במסגרת של שאילתה אחת בלבד. יש לאפשרות זו פוטנציאל עצום לחסכון בזמן ולנגישות.

שילוב בין הפרדיגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראוי לציין שיש גם מסדי נתונים היברידיים המשלבים בין שתי הפרדיגמות, כמו גם ממשקי תוכנה המאפשרים מיפוי באסטרטגיה המשלבת את שתיהן, בהם כל טיפוס בשפה מקבל טבלה משלו. בגישה זו ישנו, במצב ברירת המחדל, תיאום של בין טיפוסים המוגדרים בשפה לבין הסכמות שבמסד הנתונים.

החסרון העיקרי במסד מבוסס-עצמים הוא בעמידות שלו לשינויים. לעומת זאת, היות ששהנתונים במסד יחסי לא חייבים להיות קשורים לאובייקט המוגדר בשפה, מסדים מסוג זה מאפשרים גמישות מרבית לשינויים.

זהו דבר שיכול להתפתח לבעייתי מאוד במסד נתונים מבוסס-עצמים ופחות בעייתי במסד יחסי שעבר אסטרטגיית בנייה מבוססת עצמים (היברידי).

נכון להיום בתכנות מונחה-עצמים השיטה המקובלת ביותר לבניית מסד חדש היא השיטה ההיברדית. כקו מנחה עקרוני ניתן לקבוע שככל שהמסד יותר כללי - הנגישות אל המידע יותר מהירה אבל תחזוקת המידע פחות איכותית. בניסוח שונה: נגישות המידע היא בהכרח על חשבון הנוחות שבתחזוקת המידע.