בסיס נתונים מונחה-עצמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמה למימוש בסיס נתונים מונחה עצמים. בתמונה ניתן לראות שני טיפוסי אובייקטים, ומימוש של הראשון.

בסיס נתונים מונחה-עצמים הוא סוג של בסיס נתונים, המאפשר שמירה, סידור וקריאה של מידע על פי תכונות העצמים שהמידע מייצג.

הרעיון של בסיסי נתונים מונחי עצמים הוצע עוד בתחילת שנות השמונים, והתפתח לאורך השנים.[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיסי נתונים מונחי-עצמים כל פיסת מידע נשמרת ומטופלת באופן אוטונומי בתוך בסיס הנתונים. בבסיס נתונים מונחה-עצמים קיימת טבלה אחת בלבד שמחזיקה באופן שיטתי את כל העצמים על פי תכונות, כך שכל תכונה ממלאת שורה בטבלה. החלוקה של העצם למרכיביו ממשיכה עד אשר מגיעים לפיסות מידע מינימליות המהוות את הגדרת הטיפוסים הבסיסיים ביותר של השפה. הפרדיגמה הנמצאת מאחורי בסיסי נתונים כאלו היא הפוכה מזו המשמשת בסיסי נתונים יחסיים.[2]

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרון בולט הוא שאין צורך להגדיר טבלאות בבסיס הנתונים והוא זמין לשימוש באופן מיידי. יתרון נוסף הוא נגישות המידע באופן סלקטיבי ולא בהכרח סימטרי, הן להכנסה והן לחיפוש. לדוגמה, מסד נתונים כזה עשוי לתמוך בהכנסות כמו "עבור כל מי שגר בירושלים מלא את העצם לחלוטין ועל כל השאר מלא רק שמות משפחה", או "עבור עצם מסוג פוליסה מלא את כל הנתונים ועבור עצם מסוג סוכן מלא רק את מספר הסוכן". שאילתות כאלה ייתכנו גם במסגרת של שאילתה בודדת והאפשרות הזו עשויה לחסוך בזמן ולתרום לנגישות של המסד.

החיסרון העיקרי של בסיס נתונים מונחה-עצמים הוא העמידות שלו לשינויים. זאת מכיוון שכל נתון קשור לאובייקט המוגדר בשפה.

מסדי נתונים משולבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרדיגמה המשולבת היא פרדיגמה המשלבת מאפיינים של מסדי נתונים מונחי עצמים עם מסדי נתונים יחסיים. המאפיין העיקרי של הפרדיגמה הוא שבמסדי נתונים שמבוססים עליה, כל טיפוס בשפה מקבל טבלה משלו. בגישה זו ישנו תיאום בין טיפוסים המוגדרים בשפה לבין המבנה של מסד הנתונים. המסדים הללו מצליחים להתגבר על החסרון של מסדי נתונים מונחי עצמים, ומאפשרים גמישות מרבית לשינויים.[3]

השיטה המקובלת ביותר לבניית מסד חדש בתכנות מונחה-עצמים היא השיטה המשולבת. כקו מנחה עקרוני ניתן לקבוע שככל שהמסד כללי יותר, כך הנגישות אל המידע יותר מהירה אבל תחזוקת המידע פחות איכותית. במילים אחרות, קיים טרייד-אוף בין נגישות המידע לבין הנוחות שבתחזוקת המידע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]