בקרת זהויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בספרנות, בקרת זהויות היא תהליך של ארגון מידע ביבליוגרפי באמצעות שימוש באיות אחיד ומובחן של שם או כותרת או מזהה מספרי לכל נושא[1]. המילה זיהוי קובעת כי "זה הוא (האיש או הדבר)"[2] ובספרנות היא נובעת מהרעיון ששמות של אנשים, מקומות, עצמים ורעיונות מזהים, כלומר מבססים מבנה ייחודי. כותרות או מזהים ייחודיים אלה משמשים ליצירת קישורים והפניות הדדיות. כל ערך מבוקר מקושר לאחת מרשומות הזיהוי המתארות את ההיקף והשימוש שלו. הארגון הזה מאפשר לתחזק את הקטלוג ועושה אותו ידידותי עבור משתמשי הקטלוג.

המקטלגים מעניקים לכל נושא - כגון מחבר, ספר, סדרה, מקום גאוגרפי, או תאגיד - מזהה ייחודי או מונח שמשמש באופן עקבי, מובחן וחד-משמעי בכל ההפניות אליו. כך, כאשר קיים שינוי באיות, בשמות עט או בכינויים, בקרת הזהויות מקבצת את כולם תחת אותה כותרת ייחודית, המובילה את המשתמשים לכל המידע הרלוונטי, כולל נושאים וצירופי לשון קרובים. רשומות זיהוי מצורפות למאגר מידע ומכונות קובץ זיהוי. התחזוקה והעדכון של הקבצים האלה והקשר הלוגי שלהם לקבצים אחרים היא עבודה ספרנית. בקרת זהויות היא דוגמה של אוצר מילים מבוקר ושל בקרה ביבליוגרפית.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות שונים מתארים ישות אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה: רחל המשוררת, רחל, בלובשטיין רחל, המשוררת רחל - מכוונים כולם לאותה אשה.

רחל המשוררת, רחל בלובשטיין, רחל, המשוררת רחל ובלועזית: Rachel Bluwstein - כל השמות מכוונים לאותה אשה.

במדינות שונות נוהגות הספריות בכללים שונים ליצירת כותרות של בקרת זיהויים. עובדה זו גורמת לבלבול. קיימים שיתופי פעולה בינלאומיים שמטרתם להפחית את הבלבול. אחד מהם הוא בקרת זהויות בינלאומי וירטואלי, השואף לספק כותרת יחידה לכל נושא. הרעיון הוא לייצר קובץ בקרת זיהויים עולמי.

שם אחד מתאר נושאים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולים להיות שני מחברים בעלי אותו שם. דוגמה: זלמן שניאור הוא גם שם העט של הסופר שניאור זלקינד וגם שמו של שניאור זלמן רובשוב, הנשיא השלישי של המדינה.

גם מצב זה גורם לבלבול, אותו אפשר להבהיר באמצעים שונים כגון ציון שנות לידה ופטירה או כתיבת משפט תיאורי קצר.

שני אנשים שונים שנקראים זלמן שזר. מימין: זלמן שְׁנֵיאוּר (תרמ"ח, 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית. משמאל: זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (24 בנובמבר 1889, – 5 באוקטובר 1974) נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל

רשומות בקרה וקובצי בקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לחייב בקרת זיהויים בקטלוג נהוג להקים אינדקס נפרד של רשומות שעברו בקרה. האינדקס הזה קובע איזה כותרות יהיו בקטלוג הראשי. האינדקס הזה מכונה "קובץ הבקרה" והוא כולל רישום של כל ההחלטות שעשו המקטלגים שמפתחים את הקטלוג. בקובץ הזה רשומים המקורות שמהם נשאב המידע לצורך ההחלטות והשינויים בקביעת הכותרות.

מטרת קובץ הבקרה היא לארגן את המידע שעל פיו בנויות הכותרות בקטלוג הראשי.

בקרת גישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מקרים בהם קשה לקבוע מה השם המועדף, למשל כשיש לאשה כינוי או שם במה או שהיא שינתה את שמה.

לפעמים העדפה של שם מסוים יכולה להיחשב כתמיכה בעמדה פוליטית כלשהי.

למשל: יהודה ושומרון וחבל עזה / השטחים הכבושים / השטחים המוחזקים

החלופה לכותרות מבוקרות במקרים כאלה היא בקרת גישה, שמשתמשת בכמה כותרות בלי להעדיף אף אחת מהן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Block, Rick J. 1999. "Authority Control: What It Is and Why It Matters.", accessed March 30, 2006
  2. ^ המילון החדש מאת א.אבן שושן, 1977