ג'יימס רנוויק ברוואורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס רנוויק ברוואורט
James Renwick Brevoort
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 ביולי 1832
יונקרס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1918 (בגיל 86)
יונקרס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אסכולת נהר הדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'יימס רנוויק ברוואורט, בתוך מפרץ גלוסטר

ג'יימס רנוויק ברוואורטאנגלית: James Renwick Brevoort;‏ 20 ביולי 183215 בדצמבר 1918) היה אמן אמריקאי, הידוע בנופיו שצוירו בסגנון אסכולת נהר הדסון.

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוואורט נולד ביונקרס, ניו יורק למשפחה עשירה עם היסטוריה של מעורבות באומנות ובארכיטקטורה. את ילדותו העביר באזור הברונקס, שבזמנו היה בעיקר אזור כפרי. בהמשך למסורת המשפחתית, לקח ג'יימס את לימודי האדריכלות בשנת 1850 עם בן דודו ג'יימס רנוויק, ג'וניור, מעצב קתדרלת סנט פטריק, ניו יורק והמכון הסמיתסוני בוושינגטון הבירה. הוא זכה בתעודה באדריכלות מאוניברסיטת ניו יורק בשנת 1854, אך בשלב מסוים בשנות ה-50 של המאה ה-19 העניין שלו עבר לציור מסורתי.

ג'יימס רנוויק ברוואורט, אחו בקיץ

ברוואורט הציג את עבודתו הראשונה באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1856 ונבחר כחבר עמית שם בשנת 1861.

נופיו של ברוואורט בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19 מציגים את הסימנים הסגנוניים של אסכולת נהר ההדסון: נוף בתיאור ריאלי ופרטים רבים, עם דגש על אור. הנושאים המועדפים עליו היו הגבעות, השדות והנהרות של מחוז רוקלנד ווסטצ'סטר בניו יורק, ונהר הפירינגטון בקונטיקט, אם כי הוא נסע רחוק יותר כדי לתפוס את השטח ההררי והחופי של ניו אינגלנד. ציורים בפורמט לרוחב אצלו רבים מאוד. מה שאיפשר לו להדגיש את ההיבטים השלווים, האופקיים יותר של סצנה כדרך האסכולה.

בשנת 1861 נבחר ברווארט לאקדמיה הלאומית לעיצוב כחבר, והפך לחבר מן המניין בשנת 1863.[1]

באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס רנוויק ברוואורט, נוף באגם גלוסטר

1873 סימנה נקודת מפנה בקריירה של ג'יימס. לאחר מות אשתו הראשונה התחתן עם מארי לואיז בסקום, אמנית מוכשרת בבית הספר הלאומי לאקדמיה. הוא גם מכר מכירה פומבית של כל תכולת הסטודיו שלו - למעלה מ-150 נופים, כולל יצירות שהשיג מחבריו האמנים אלכסנדר הלוויג וויאנט, ויליאם הארט, ג'רווי מקנטיי וג'ורג' איננס. אז הוא ואשתו החדשה נסעו לאירופה.[2]

ברווארט התבסס בפירנצה, איטליה עם אמנים אמריקאים אחרים, אך נסע רבות באירופה. כמו רוב האמנים באותה תקופה, הוא רשם נופים והאנשים בהם הוא פגש, אסף חומר לציורים חדשים. הוא ללא ספק השתתף בתערוכות של אמנים אירופאים. ייתכן כי ברוואורט נחשף לאנשי אסכולת ברביזון בתקופה זו.

חזרה לאמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחזר לאמריקה בשנת 1880 לאחר היעדרותו הממושכת, החל סגנונו של ברוואורט להשתנות. עבודותיו הפכו חשוכות יותר וצבועות בצורה רופפת יותר, בדגש על מצב רוח וצל, ברוח אסכולת ברביזון - התפתחות אומנותית ששיקפה את המגמה הכללית באמנות האמריקאית כאשר אסכולת נהר ההדסון ירדה בפופולריות.

הוא צייר גם בצבעי מים, מדיום שחברו הטוב ועמיתו האמן סמואל קולמן דגל באמריקה.

גקיימס רנוויק ברוואורט, נוף אחר הצהריים בקיץ

ברוואורט בנה את ביתו ביונקרס, ניו יורק, והמשיך לצייר בשנות העשרה של המאה העשרים, לאחר שזנח את סגנון אסכולת נהר הדסון.

הוא עזר בהקמת האיגוד לאמנות יונקרס בשנותיו האחרונות.

ברוואורט נפטר בביתו בשנת 1918.[3]

יחסית לאמנים אחרים של אסכולת נהר הדסון בתקופתו, עבודותיו של ג'יימס רנוויק ברווארט פחות ידועות.[4]

עם זאת, השילוב בין יכולת טכנית לאומנות שהציג בשיא תקופת אסכולת נהר הדסון, נחשב לאחת הדוגמאות הטובות ביותר באותו שלב של ציור נוף אמריקאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]