ג'ים פאלמר
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1945 (בן 78) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| עמדה |
מגיש פותח |
| מספר | 22 |
| היכל התהילה | נבחר בשנת 1990 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1965–1967 1969–1984 |
בולטימור אוריולס בולטימור אוריולס |
| הישגים כשחקן | |
|
6 השתתפויות במשחק האולסטאר (1970–1972, 1975, 1977, 1978) 3 זכיות בוורלד סיריס (1966, 1970, 1983) 4 זכיות בכפפת הזהב (1976–1979) | |
  | |
ג'יימס אלווין "ג'ים" פאלמר (באנגלית: James Alvin "Jim" Palmer; נולד ב-15 באוקטובר 1945) הוא שחקן עבר בבייסבול האמריקאי. בשנת 1990 נבחר להיכל התהילה של הבייסבול.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאלמר שיחק במהלך כל הקריירה שלו בליגה האמריקאית MLB, בין השנים 1965–1984, בקבוצה אחת, בולטימור אוריולס.
פאלמר שיחק בעמדת המגיש (פיצ'ר) הפותח. במהלך הקריירה שלו ניצח עם קבוצתו ב-268 משחקים, והפסיד ב-165. ממוצע נקודות הנגד שלו היה 2.86, והוא השיג 2,212 סטרייק-אאוט.
במהלך הקריירה השיג מספר שיאים אישיים. הוא ניצח 20 משחקים בעונה 8 פעמים: בשנים 73–1970 ו-78–1975. פאלמר הוא היחיד בהיסטוריה שניצח משחק בסדרת גמר בשלושה עשורים: 1966, 1970-1 ו-1983. הוא לא נתן לאף חובט לחבוט הום ראן עם רצים על כל הבסיסים (Grand Slam). כן היה הצעיר ביותר (קצת לפני גיל 21) לזרוק משחק שלם בלי לחטוף נקודה (shutout) במשחק גמר, ב-1966.
העונה הטובה ביותר שלו הייתה בשנת 1975. למרות שקבוצתו לא הגיעה לשלב משחקי הפלייאוף, הייתה זו עונה אישית טובה לפאלמר, בה השיג 23 ניצחונות ו-11 הפסדים, ממוצע נקודות נגד של 2.09, עשרה משחקים שלמים בלי לחטוף נקודה, וכן זכה בתואר הפיצ'ר הטוב ביותר בליגה.
מאז פרישתו של פאלמר ב-1984, קבוצת בולטימור לא הגיעה עדיין לסדרת גמר, כפי שהיה במהלך הקריירה שלו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ים פאלמר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ים פאלמר, באתר Baseball-Reference.com MLB
- ג'ים פאלמר, באתר Baseball-Reference.com ליגות אחרות
- ג'ים פאלמר, באתר ESPN.com MLB
- ג'ים פאלמר, באתר MLB.com
- ג'ים פאלמר, באתר The Baseball Cube