ג'ים פאלמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ים פאלמר
Jim Palmer
Jim Palmer All Star Parade 2008.jpg
לידה 15 באוקטובר 1945 (בן 77)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה מגיש פותח עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר 22
היכל התהילה נבחר בשנת 1990
קבוצות כשחקן
1965–1967
1969–1984
בולטימור אוריולס
בולטימור אוריולס
הישגים כשחקן
6 השתתפויות במשחק האולסטאר (1970–1972, 1975, 1977, 1978)
3 זכיות בוורלד סיריס (1966, 1970, 1983)
4 זכיות בכפפת הזהב (1976–1979)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס אלווין "ג'ים" פאלמר (אנגלית: James Alvin "Jim" Palmer; נולד ב-15 באוקטובר 1945) הוא שחקן עבר בבייסבול האמריקאי. בשנת 1990 נבחר להיכל התהילה של הבייסבול.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאלמר שיחק במהלך כל הקריירה שלו בליגה האמריקאית MLB, בין השנים 1965–1984, בקבוצה אחת, בולטימור אוריולס.

פאלמר שיחק בעמדת המגיש (פיצ'ר) הפותח. במהלך הקריירה שלו ניצח עם קבוצתו ב-268 משחקים, והפסיד ב-165. ממוצע נקודות הנגד שלו היה 2.86, והוא השיג 2,212 סטרייק-אאוט.

במהלך הקריירה השיג מספר שיאים אישיים. הוא ניצח 20 משחקים בעונה 8 פעמים: בשנים 73–1970 ו-78–1975. פאלמר הוא היחיד בהיסטוריה שניצח משחק בסדרת גמר בשלושה עשורים: 1966, 1970-1 ו-1983. הוא לא נתן לאף חובט לחבוט הום ראן עם רצים על כל הבסיסים (Grand Slam). כן היה הצעיר ביותר (קצת לפני גיל 21) לזרוק משחק שלם בלי לחטוף נקודה (shutout) במשחק גמר, ב-1966.

העונה הטובה ביותר שלו הייתה בשנת 1975. למרות שקבוצתו לא הגיעה לשלב משחקי הפלייאוף, הייתה זו עונה אישית טובה לפאלמר, בה השיג 23 ניצחונות ו-11 הפסדים, ממוצע נקודות נגד של 2.09, עשרה משחקים שלמים בלי לחטוף נקודה, וכן זכה בתואר הפיצ'ר הטוב ביותר בליגה.

מאז פרישתו של פאלמר ב-1984, קבוצת בולטימור לא הגיעה עדיין לסדרת גמר, כפי שהיה במהלך הקריירה שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ים פאלמר בוויקישיתוף