גאיוס מוקיוס סקבולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור מאת מתיאס שטום, מוקיוס מניח ידו באש

גאיוס מוקיוס סקבולהלטינית: Gaius Mucius Scaevola) הוא דמות אגדית רומית. צעיר שהתפרסם במעשה גבורה שעשה בזמן מצור אטרוסקי על רומא.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת, בשנת 508 לפני הספירה, בעת מלחמה בין רומא לבין העיר האטרוסקית קלוסיום (Clevsin) (בפרובינקיה האטרוסקית סיינה), המלך לארס פורסנה (Lars Porsena) הטיל מצור על רומא. מוקיוס, באישור הסנאט הרומי, התגנב לתוך המחנה האטרוסקי וניסה לרצוח את פורסנה. זה היה יום התשלום לחיילים. היו שם שני אנשים לבושים באופן דומה על במה מוגבהת מדברים אל החיילים. מוקיוס טעה בזיהוי והרג את הסופר של פורסנה במקום את המלך.

מוקיוס נתפס והצהיר: "אני גאיוס מוקיוס, אזרח רומי, באתי לכאן להרוג את אויבי, ואני מוכן למות כפי שאני מוכן להרוג. אנו הרומאים פועלים באומץ וסובלים באומץ." בנוסף, הוא אמר שהוא הראשון מתוך 300 רומאים צעירים שמוכנים לחרף את נפשם במטרה להרוג את המלך האטרוסקי.

מוקיוס, על פי המסורת הכניס את ידו הימנית לאש הבוערת והחזיק אותה שם מבלי להראות סימן לכאב. פורסנה, שהתרשם מהפגנת האומץ, שחרר את מוקיוס ואפשר לו לחזור לרומא, באומרו "לך לדרכך, הואיל ואתה גורם יותר נזק לעצמך מאשר לי".

במקביל, הוראטיוס קוקלס (Horatius Cocles) הצליח להגן על גשר הכניסה לעיר ולכן המלך פורסנה שלח שליח לרומא לשאת ולתת על הסכם שלום ועבר לתקוף את העיר אריקיאה (Ariccia) הסמוכה.

למוקיוס הוענקה אדמה על גדתו הימנית של הטיבר והוא אביה של משפחת (Gens) הפטריקים מוקיה (Mucia).

גאיוס מוקיוס, פיסול של Louis-Pierre Deseine, מוזיאון הלובר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]