גביע העולם בקריקט
 | |
.jpg) | |
| ענף | קריקט |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1975 |
| ארגון מפעיל | מועצת הקריקט הבינלאומית (אנ') |
| מספר מתמודדים | 14 |
| מדינות משתתפות | כלל עולמי |
| יבשת | כל היבשות מלבד אנטארקטיקה |
| זוכה |
 אוסטרליה (אנ') (זכייה שישית) |
| הכי הרבה זכיות |
אוסטרליה (אנ') (שש זכיות) |
| אתר רשמי | |
  | |
גביע העולם בקריקט (באנגלית: Cricket World Cup) הוא טורניר הקריקט החשוב ביותר בעולם, שבו מתמודדות 14 מתוך כלל הנבחרות הלאומיות לגברים, ובסופו מוענק הגביע לנבחרת המנצחת בטורניר. מועצת הקריקט הבינלאומית (אנ') (ICC) הוא הגוף הבין-לאומי המנהל את התחרויות הרשמיות המקדימות לטורניר, ואת הטורניר עצמו. הטורניר נערך לראשונה ב-1975 (אנ'), ומאז הוא מתקיים אחת לארבע שנים.
ב-13 הטורנירים שנערכו עד כה זכו שש נבחרות. נבחרת אוסטרליה (אנ') זכתה בגביע שש פעמים, והיא אחת משש נבחרות שהשתתפו בכל המהדורות של הטורניר. נבחרת איי הודו המערבית (אנ') ונבחרת הודו (אנ') זכו בשני גביעים כל אחת. האלופות האחרות הן נבחרת אנגליה (אנ'), נבחרת סרי לנקה (אנ') ונבחרת פקיסטן (אנ') עם זכייה אחת כל אחת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני גביע העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחק קריקט בין שתי נבחרות התקיים כבר בשנת 1844 בין קנדה (אנ') לארצות הברית (אנ'), אולם משחק המבחן (Test cricket) הבינלאומי הראשון נערך במרץ 1877 בין אוסטרליה לאנגליה. שתי נבחרות אלו נפגשו באופן קבוע במסגרת משחקי "האפר" (The Ashes), שהפכו עם השנים לסדרה החשובה ביותר בעולם הקריקט. בשנת 1889 הצטרפה גם דרום אפריקה (אנ') למשחקי המבחן, והחלו להתפתח מפגשים דו-צדדיים בין הנבחרות השונות.
קריקט אף נכלל באולימפיאדת פריז בשנת 1900, אך נגרע מהתוכנית האולימפית לאחר מכן. ניסיון ראשון לארגון טורניר בינלאומי היה בשנת 1912, עם "הטורניר המשולש" שנערך באנגליה בהשתתפות אנגליה, אוסטרליה ודרום אפריקה. האירוע נכשל בשל מזג אוויר גשום וקהל מועט, ומאז ועד 1999 לא התקיימו טורנירים בינלאומיים רשמיים בפורמט של משחקי מבחן.
במהלך המאה ה-20 הצטרפו בהדרגה נבחרות נוספות למשחקי המבחן: נבחרת הודו המערבית (1928), ניו זילנד (1930), הודו (1932) ופקיסטן (1952). גם לאחר התרחבות זו נותר הקריקט הבינלאומי מבוסס על משחקי מבחן בלבד. פריצת הדרך קרתה בשנות ה-60 באנגליה, כאשר פותח פורמט מקוצר של יום אחד (ODI). משחק בינלאומי ראשון בפורמט החדש נערך במלבורן ב-1971 בין אנגליה לאוסטרליה, כהשלמה למשחק מבחן שנקטע בגשם. הפופולריות שהלכה וגברה למשחק הקצר סללה את הדרך להקמת גביע העולם בקריקט.
הגביע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1975–1983 הוענק לנבחרת הזוכה גביע "פרודנשל", על שם חברת הביטוח הבריטית ששימשה כספונסרית הראשית של הטורניר. לשלוש הזוכות בטורנירים הבאים הוענקו גביעים שונים בשמם ובעיצובים, בהתאם לספונסרית הראשית: ב-1992 גביע "ריליאנס" בחסות ריליאנס אינדסטריז, ב-1996 גביע "בנסון אנד הדג'ס" על שם חברת הסיגריות וב-1996 גביע "ווילס" בחסות חברת הטבק שהייתה ידועה בקלפי האספנות שלה בתחילת המאה ה-20.
לקראת הטורניר ב-1999 אומץ לראשונה גביע קבוע, שהפך לסמל הרשמי של המפעל. הגביע עוצב ויוצר בלונדון על ידי צוות אומנים מחברת התכשיטים "Garrard & Co", שבין היתר אחראית ליצירת תכשיטי הכתר. הוא עשוי מזהב וכסף, גובהו כ-60 ס"מ ומשקלו כ-11 ק"ג. בראשו ניצב גלובוס מוזהב בצורת כדור קריקט, הנתמך בשלוש עמודות כסף המסמלות את שלושת ההיבטים המרכזיים במשחק: חבטה, זריקה ומשחק שדה. בבסיס הגביע חרוטים שמות הנבחרות הזוכות, עם מקום ייעודי להוספת שמות נוספים בעתיד.
בשל ערכו הגבוה של הגביע, נעשה שימוש בטכניקות מתכת מתקדמות כדי להבטיח את יציבותו ועמידותו. הגלובוס העליון נבנה כך שיוכל להחזיק את משקל המתכת המוזהבת מבלי לפגוע בעמודי הכסף הדקים יחסית. בסיס הגביע מתוכנן כך שניתן לפרק ולהחליף את לוחות החריטה - דבר המאפשר את רישום שמות הנבחרות הזוכות מבלי לשנות את המבנה הכללי של הפרס.
הגביע המקורי שמור במשרדי ה־ICC בדובאי, ואילו הנבחרת הזוכה מקבלת העתק זהה, למעט העובדה שבבסיסו לא מופיעות החריטות של הזוכות הקודמות. בכך ניתנת האפשרות לכל נבחרת להציג גביע משלה.
תוצאות הטורנירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מהדורה | שנה | מארחות | אצטדיון | גמר | משתתפות | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אלופה | תוצאה | סגנית | |||||
| 1 | 1975 (אנ') |  אנגליה |
לורדס, לונדון |  איי הודו המערבית (אנ') 291/8 (60 אוברים) |
ניצחון ב-17 ריצות (פירוט) |
אוסטרליה (אנ') 274 ריצות, כל השחקנים נפסלו (58.4 אוברים) |
8 |
| 2 | 1979 (אנ') | אנגליה |
לורדס, לונדון | איי הודו המערבית (אנ') 286/9 (60 אוברים) |
ניצחון ב-92 ריצות (פירוט) |
אנגליה (אנ') 194 ריצות, כל השחקנים נפסלו (51 אוברים) | |
| 3 | 1983 (אנ') | אנגליה ויילס |
לורדס, לונדון |  הודו (אנ')183 ריצות, כל השחקנים נפסלו (54.4 אוברים) |
ניצחון ב-43 ריצות (פירוט) |
איי הודו המערבית (אנ') 140 ריצות, כל השחקנים נפסלו (52 אוברים) | |
| 4 | 1987 (אנ') | הודו פקיסטן |
גני עדן (אנ'), קולקטה | אוסטרליה (אנ') 253/5 (50 אוברים) |
ניצחון ב-7 ריצות (פירוט) |
אנגליה (אנ') 246/8 (50 אוברים) | |
| 5 | 1992 (אנ') | אוסטרליה ניו זילנד |
אצטדיון הקריקט של מלבורן, מלבורן | פקיסטן (אנ') 249/6 (50 אוברים) |
ניצחון ב-22 ריצות (פירוט) |
אנגליה (אנ') 227 ריצות, כל השחקנים נפסלו (49.2 אוברים) |
9 |
| 6 | 1996 (אנ') | הודו סרי לנקה פקיסטן |
אצטדיון קדאפי (אנ'), לאהור | סרי לנקה (אנ') 245/3 (46.2 אוברים) |
ניצחון ב־7 שערים (פירוט) |
אוסטרליה (אנ') 241/7 (50 אוברים) |
12 |
| 7 | 1999 (אנ') | אנגליה[א] אירלנד הולנד ויילס סקוטלנד |
לורדס, לונדון | אוסטרליה (אנ') 133/2 (20.1 אוברים) |
ניצחון ב־8 שערים (פירוט) |
פקיסטן (אנ') 132 ריצות, כל השחקנים נפסלו (39 אוברים) | |
| 8 | 2003 (אנ') |  דרום אפריקה[ב] זימבבואה קניה |
אצטדיון וונדררס (אנ'), יוהנסבורג | אוסטרליה (אנ') 359/2 (50 אוברים) |
ניצחון ב-125 ריצות (פירוט) |
הודו (אנ') 234 ריצות, כל השחקנים נפסלו (39.2 אוברים) |
14 |
| 9 | 2007 (אנ') | איי הודו המערבית[ג] |
קנזינגטון אובל (אנ'), ברידג'טאון | אוסטרליה (אנ') 281/4 (38 אוברים) |
ניצחון ב-53 ריצות (על פי שיטת D/L) (פירוט) |
סרי לנקה (אנ') 215/8 (36 אוברים) |
16 |
| 10 | 2011 (אנ') |  בנגלדש הודו סרי לנקה |
אצטדיון ואנקהדה (אנ'), מומבאי | הודו (אנ') 277/4 (48.2 אוברים) |
ניצחון ב־6 שערים (פירוט) |
סרי לנקה (אנ') 274/6 (50 אוברים) |
14 |
| 11 | 2015 (אנ') | אוסטרליה ניו זילנד |
אצטדיון הקריקט של מלבורן, מלבורן | אוסטרליה (אנ') 186/3 (33.1 אוברים) |
ניצחון ב־7 שערים (פירוט) |
ניו זילנד (אנ') 183 ריצות, כל השחקנים נפסלו (45 אוברים) | |
| 12 | 2019 (אנ') | אנגליה ויילס |
לורדס, לונדון | אנגליה (אנ') 241 ריצות, כל השחקנים נפסלו (50 אוברים) 15/0 (סופר אובר) 24 רביעיות, 2 שישיות |
הסתיים בשוויון (אנגליה ניצחה בזכות יתרון בספירת הגבולות) (פירוט) |
ניו זילנד (אנ') 241/8 (50 אוברים) 15/1 (סופר אובר) 14 רביעיות, 3 שישיות |
10 |
| 13 | 2023 (אנ') | הודו |
אצטדיון נרנדרה מודי, אחמדאבאד | אוסטרליה (אנ') 241/4 (43 אוברים) |
ניצחון ב־6 שערים (פירוט) |
הודו (אנ') 240 ריצות, כל השחקנים נפסלו (50 אוברים) | |
| 14 | 2027 | דרום אפריקה זימבבואה נמיביה |
14 | ||||
| 15 | 2031 | בנגלדש הודו |
14 | ||||
- ↑ אנגליה נבחרה כמארחת המרכזית, אך משחקים נערכו גם באירלנד, הולנד, ויילס וסקוטלנד.
- ↑ דרום אפריקה נבחרה כמארחת המרכזית, אך משחקים נערכו גם בזימבבואה וקניה.
- ↑ שמונה חברות בפדרציית הקריקט של איי הודו המערבית אירחו משחקים - אנטיגואה וברבודה, ברבדוס, גיאנה, ג'מייקה, גרנדה, טרינידד וטובגו, סנט לוסיה וסנט קיטס ונוויס.
ארבע הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | נבחרת | אלופה | סגנית | חצי גמר | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אוסטרליה (אנ') |
6 (1987 (אנ'), 1999 (אנ'), 2003 (אנ'), 2007 (אנ'), 2015 (אנ'), 2023 (אנ')) | 2 (1975 (אנ'), 1996 (אנ')) | 1 (2019 (אנ')) | 9 |
| 2 | הודו (אנ') |
2 (1983 (אנ'), 2011 (אנ')) | 2 (2003 (אנ'), 2023 (אנ')) | 4 (1987 (אנ'), 1996 (אנ'), 2015 (אנ'), 2019 (אנ')) | 8 |
| 3 | איי הודו המערבית (אנ') |
2 (1975 (אנ'), 1979 (אנ')) | 1 (1983 (אנ')) | 1 (1996 (אנ')) | 4 |
| 4 | אנגליה (אנ') |
1 (2019 (אנ')) | 3 (1979 (אנ'), 1987 (אנ'), 1992 (אנ')) | 2 (1975 (אנ'), 1983 (אנ')) | 6 |
| 5 | סרי לנקה (אנ') |
1 (1996 (אנ')) | 2 (2007 (אנ'), 2011 (אנ')) | 1 (2003 (אנ')) | 4 |
| 6 | פקיסטן (אנ') |
1 (1992 (אנ')) | 1 (1999 (אנ')) | 4 (1979 (אנ'), 1983 (אנ'), 1987 (אנ'), 2011 (אנ')) | 6 |
| 7 | ניו זילנד (אנ') |
– | 2 (2015 (אנ'), 2019 (אנ')) | 7 (1975 (אנ'), 1979 (אנ'), 1992 (אנ'), 1999 (אנ'), 2007 (אנ'), 2011 (אנ'), 2023 (אנ')) | 9 |
| 8 | דרום אפריקה (אנ') |
– | – | 5 (1992 (אנ'), 1999 (אנ'), 2007 (אנ'), 2015 (אנ'), 2023 (אנ')) | 5 |
| 9 | קניה (אנ') |
– | – | 1 (2003 (אנ')) | 1 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גביע העולם בקריקט (באנגלית)
גביע העולם בקריקט, ברשת החברתית פייסבוק
גביע העולם בקריקט, ברשת החברתית X (טוויטר)
גביע העולם בקריקט, ברשת החברתית אינסטגרם- גביע העולם בקריקט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
