ז'ילדה דה אבראו
 | |
| לידה |
23 בספטמבר 1904 הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1979 (בגיל 74) ריו דה ז'ניירו, ברזיל |
| מדינה |
ברזיל |
| תקופת הפעילות |
מ-1933 |
| בן או בת זוג |
Vicente Celestino (1933–1968) |
  | |
ז'ילדה דה אבראו (בפורטוגזית: Gilda de Abreu; 23 בספטמבר 1904 – 4 ביוני 1979) הייתה תסריטאית, זמרת, מפיקה, במאית, שחקנית וסופרת ברזילאית. דה אבראו היא בין הנשים הברזילאיות הראשונות שקיבלו הערכה על עבודתן בבימוי. בין הסרטים המוכרים שאותם הפיקה, ביימה וכתבה נכללים הסרט "O Ébrio" שיצא לאקרנים ב-1946 והסרט "Coração Materno" שיצא לאקרנים בשנת 1951.[1]
חייה האישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבראו נולדה לניסיה סילבה, שהייתה זמרת לירית, ולדיפלומט ברזילאי. היא עברה עם משפחתה לפריז,[דרושה הבהרה] והתגוררה שם עד גיל ארבע, לאחר מכן היא ומשפחתה עברו לברזיל.[2] אבראו הכירה את בן זוגה, וינסנט סלסטיאנו, בהפקת זמר ב-1933.[3] אבראו הייתה נשואה לסלסטיאנו עד יום מותו, השניים המשיכו לעבוד ביחד בחייהם המקצועיים וזכו לשבחים רבים על פועלם. לאבראו מעולם לא היו ילדים. ב-1968 בן זוגה נפטר, וכמה שנים לאחר מכן היא התחתנה עם חוסה ספינטו. בשנת 1979 היא מתה בריו דה ז'ניירו, בגיל 74.[4]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבראו החלה את דרכה בעולם אומנויות הבמה כתלמידה בבית הספר למוזיקה בריו דה ז'ניירו, שם למדה והתמקצעה בשירה לירית. התחילה להופיע כזמרת לירית בתיאטרון העירוני של ריו דה ז'ניירו, וביססה את עצמה כך בעזרת אמא שלה בעלת הרקע המוזיקלי, היא תמכה בהתפתחותה בתחום והתלוותה איתה להופעות. אבראו ואימה נהגו לשיר ביחד במופעים ובאירועי צדקה[5]. בתיאטרון העירוני השתתפה במספר אופרות, "הספר מסביליה", "סיפורי הופמן" ו"לאקמה". בשנת 1933 הופיעה אבראו בהפקה המוזיקלית "השיר הברזילאי", ובשנת 1934 היא שרה באופרה "לוצ'יה די למרמור".[3]
שנתיים לאחר מכן, ב-1936, קיבלה את תפקיד הבכורה הראשי הראשון שלה כשחקנית בסרט "Bonequinha de Seda" - "בובת משי". אבראו עיבדה לתיאטרון שירים שכתב וינסנט סלטיאנו, בן זוגה. לאחר הצלחתם של השירים, עברה אבראו לעסוק בהפקות קולנוע, ובשנת 1946 היא ובן זוגה עבדו על סרט שכתבו ביחד, "O Ébrio" - "השיכור". אבראו ביימה את הסרט וסלטיאנו שיחק בו. בסרט הופיע השיר "השיכור" שכתב בן זוגה, סלסטיאנו, אותו עיבדה אבראו מהתיאטרון לסרט - והוא נחשב עד היום לקלאסיקה בברזיל.[4]
אבראו הפיקה, כתבה וביימה סרט נוסף ב-1949, Pinguinho de Gente - "פינגווין של אנשים". בשנת 1951 ביימה, כתבה וכיכבה בסרט "Coração Materno" - "לב אימהי". כשרצתה להוציא את הסרט לפועל הסטודיו לא היה מוכן להפיק אותו, לכן פנתה לסטודיו אחר שלבסוף הסכים להפיק איתה את הסרט. גם בסרט הזה עיבדה את אחד השירים של בן זוגה מהתיאטרון לסרט. בסך הכל, במהלך הקריירה שלה אבראו ביימה כ-3 סרטים, וכולם היו סרטים מוזיקליים.[3]
בשנת 1973 עיבדה מחזה עבור לניטה פרוי בשם 'מסטיקה' (Mestiça, a Escrava Indomável). אבראו גם כתבה שני ספרים, אחד מהם על בן זוגה ("Minha vida com Vicente Celestino" - "החיים שלי עם וינסטנט סלסטיאנו").[1]
פעילותה האחרונה של אבראו בתחום הקולנוע הייתה ב-1977, כאשר כמחווה לבן זוגה המנוח ביימה סרט קצר בשם "Canção de Amor" - "שיר אהבה". אבראו השתתפה באופרות סבון ששודרו ברדיו, וגם עיבדה מספר מחזות כמו "הללויה" ו"תיבת נח".[5]
קבלה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1946, הסרט "השיכור" שאותו ביימה אבראו כיכב ברשימת שוברי הקופות בברזיל זמן רב. שלוש שנים לאחר ההצלחה של הסרט "השיכור", ביימה סרט נוסף שלא התקבל בעין יפה כמו סרטה הקודם והוקרן בבתי הקולנוע רק במשך כשבועיים. ב-1951 ביימה את "לב אימהי" וכמו הסרט הקודם שלה, הסרט לא צלח. לאחר מכן הפסיקה לביים סרטים.[3]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשיתוף העיר ולנסה שבברזיל, בשנת 1999 נפתח מוזיאון לזכרה ולזכר וינסנט סלסטיאנו שהיו נשואים 35 שנה ועבדו ביחד גם בחייהם המקצועיים.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'ילדה דה אבראו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Gwendolyn Audrey Foster, Women film directors : an international bio-critical dictionary, Greenwood Press, 1995
- ^ GILDA DE ABREU
- ^ 1 2 3 4 Lucilene Margarete Pizoquero, Cinema e gênero: a trajetória de Gilda de Abreu (1904 – 1979)
- ^ 1 2 biografia - gilda-de-abreu
- ^ 1 2 GILDA DE ABREU, adoro cinema
- ^ Museu Vicente Celestino e Gilda de Abreu, guia das artes
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ז'ילדה דה אבראו".