גלווארינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Galvarino

גלווארינו היה לוחם מפורסם, בן לעם המפוצ'ה, שפעל במהלך רוב החלק הראשון של מלחמת האראוקו. הוא נלחם ונפל בשבי יחד עם מאה וחמישים בני מפוצ'ה אחרים, בקרב לגוניאס (Lagunillas) נגד המושל גרסיה הורטדו דה מנדוזה (García Hurtado de Mendoza).

כעונש על ההתקוממות, כמה מאסירים אלה נידונו לקטיעת כף ידם הימינית ואפם, ואילו לאחרים, כולל גלווארינו, נכרתו שתי הידיים. לאחר מכן גלווארינו והשאר שוחררו על מנת להפיץ את לקח סבלם שירתיע את שאר המפוצ'ה מפני ניסיונות התנגדות ("למען יראו וייראו"). מנדוזה שלח את גלווארינו לקאופוליקאן לבשרו ולערערו.

כאשר חזר למפוצ'ה הופיע גלווארינו לפני קאופוליקאן ומועצת הלוחמה, והראה להם את ידיו הקטועות. הוא קרא לצדק ולהתקוממות גדולה יותר של המפוצ'ה נגד הפולש הספרדי, כמו זו של לאוטארו. בזכות גבורתו מונה על ידי המועצה לפקד על כח לחימה. גלווארינו קיבל סכינים שנרתמו לזרועותיו במקום ידיים, ולחם לצד קאופוליקאן בספרדים.

לאחר שעה של לחימה מנדוזה ניצח. 3000 אינדיאנים נפלו חלל, ומעל 800 בשבי, כולל גלווארינו. מנדוזה הורה להורגו באמצעות כלבים. לעומת זאת, בספר "לה אראוקנה" (La Araucana) נאמר כי בסוף הוא מת בתלייה.