דהאוקסינוקלאוטיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיאוקסיריבונקוליאוטיד (חומצת גרעין החסרה אטום חמצן בריבוז, באנגלית: Deoxyribonucleotide) הוא מונומר המהווה את תת-היחידה הבסיסית ממנה מורכבת החומצה הדיאוקסיריבונוקליאית, הידועה בקיצורה כ-DNA. כל דיאוקסיריבונקוליאוטיד מורכב משלושה מרכיבים: בסיס חנקני, חד-סוכר טבעתי המכיל 5 פחמנים וקבוצת זרחה. קבוצת הזרחה נקשרת לפחמן מספר 5 של הסוכר. הבסיס החנקני תמיד קשור לעמדה 1' של הדיאוקסיריבוז. הדיאוקסיריבוז שונה מן הריבוז הרגיל בכך שישנם פרוטונים על פחמן מספר 2 ולא קבוצת OH. זהו ההבדל בין החומצה הדיאוקסיריבונוקליאית (DNA) לחומצה הריבונוקליאית (RNA) (ראו איור).

ריבוז (שמאל) ודיאוקסיריבוז. החץ מציין את אטום החמצן הקיים בריבוז ונעדר בדיאוקסיריבוז

כאשר דיאוקסיריבונקוליאוטידים מתפלמרים ליצירת ה-DNA, קבוצת הזרחן מנוקליאוטיד אחד תיקשר לפחמן מספר שלוש בנוקליאוטיד השני, על ידי יצירת קשר פוספודיאסטרי. נוקליאוטידים חדשים יתווספו רק לפחמן מספר שלוש של הנוקליאוטיד הקודם, וכך נשמרת כיווניות הפולימרזיציה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]