דוויד' אפ גריפיד'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוויד' אפ גריפיד'
נסיך ויילס, נסיך גוויניד' ואדון סנודון
Dafydd ap Gruffydd
Arms of Dafydd ap Gruffydd.svg
שלט האצולה של דוויד' אפ גריפיד'
לידה 11 ביולי 1238
גוויניד', נסיכות ויילס
הוצאה להורג 3 באוקטובר 1283 (בגיל 45)
שרוסברי, ממלכת אנגליה
מדינה ויילסויילס  ויילס
עיסוק מונרך, אריסטוקרט עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אליזבת פררס
שושלת בית אברפראו
תואר נסיך אברפראו ואדון סנודון
אב גריפיד' אפ ל'ואלין פוור
אם ססנה
צאצאים Owain ap Dafydd
Llywelyn ap Dafydd
Gwladys ferch Dafydd
Dafydd Goch עריכת הנתון בוויקינתונים
יורש העצר דוויד' אפ ל'ואלין (בתור נסיך גוויניד')
נסיך ויילס
11 בדצמבר 12823 באוקטובר 1283
(42 שבועות ו־3 ימים)
אחרון ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוויד' אפ גריפיד' (בוולשית: Dafydd ap Gruffydd‏; 11 ביולי 1238 - 3 באוקטובר 1283) היה נסיך נסיכות ויילס העצמאית האחרון, הוא מלך בין ה-11 בדצמבר 1282 עד שהוצא להורג על ידי מלך אנגליה ב-3 באוקטובר 1283.

עם הוצאתו להורג בידי האנגלים בשרוסברי, הגיעה לסיום עצמאותה של נסיכות ויילס והיא הוכפפה לממלכת אנגליה באופן רשמי החל משנת 1284. אומנם בית אברפראו מגוויניד' המשיך לשלוט בוויילס תחת השלטון האנגלי, אך הנסיכות בוטלה למעשה ותואר נסיך ויילס הועבר ליורש העצר האנגלי וכך נותר המצב עד ימינו.

שלטונו של דוויד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוויד' נולד ככל הנראה ב-11 ביולי 1238 כיורש העצר של ממלכת גוויניד' ונסיכות ויילס, בנו של גריפיד' אפ ל'ואלין ונכדו של ל'ואלין הגדול. בשנת 1241 הוא ואחיו רודי נשלחו לשבי הנרי השלישי, מלך אנגליה כחלק מהסכם בין הממלכות, בשנת 1255 הוא הצטרף לאחיו אווין בטענה לכתר של אחיהם ל'ואלין אפ גריפיד' (ל'ואלין האחרון) אך הם הובסו בקרב ברין דרווין. ב-1263 דוויד' נלחם לצד הנרי מלך אנגליה שוב כנגד אחיו ל'ואלין אך לבסוף קיבל ל'ואלין את ברכת האנגלים למלוך על ויילס בשנת 1267, עד אשר ב-1274 מלך אנגליה היורש אדוארד הראשון החל בתהליך כיבוש הנסיכות.

בשנת 1277 גיבש אדוארד צבא של כ-15,000 חיילים שפלשו לנסיכות ויילס, מספר חודשים לאחר מכן ל'ואלין הגיע להסכם (הסכם אברקונווי) עם אדוארד מבלי שהתנהל קרב של ממש. בתחילת 1282 דוויד' החל למרוד כנגד שלטון האנגלים בוויילס, יריית הפתיחה הייתה ההתקפה הוולשית על טירת הוורדן. אחיו ל'ואלין טען שלא היה מעורב בתכנון המרד, מספר חודשים לאחר מכן בדצמבר 1282 הוא מצא את מותו בנסיבות מסתוריות. דוויד' טען לכתר הנסיכות כשהוא נמצא במרד כנגד השלטון האנגלי, אשר ארך חודשים בודדים עד שהצבא האנגלי הצליח לייצב את הלחימה ולכבוש חזרה את ויילס.

ביולי 1283 אותרו דוויד' ואחיו במקום מסתור ונלקחו לצ'סטר ולאחר מכן לשרוסברי באנגליה. כל משפחתו של דוויד' נלקחה אף היא בשבי האנגלי והמרד למעשה הגיע לסיומו. ב-30 בספטמבר דוויד' נשפט בשרוסברי באשמת כפריה במלך אנגליה ועונשו היה הוצאה להורג אכזרית במיוחד בדרך של תלייה, גרירה וביתור, הוא היה למעשה האציל הראשון באנגליה שנענש בחומרה רבה כל כך. ב-3 באוקטובר הוא נקשר לסוס והובל ברחובות שרוסברי, נתלה, לאחר מכן עבר החייאה ואבריו הוצאו מגופו בעודו בחיים. לאחר מותו גופו בותר לארבעה חלקים ואבריו נשרפו.

ל'ואלין אפ דוויד' בנו של דוויד' ירש את כתר נסיכות גוויניד' לאחר מות אביו והמשיך לטעון לכתר הוולשי עד מותו ב-1287.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוויד' אפ גריפיד' בוויקישיתוף