דיסק ניוטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיסק ניוטון.

דיסק ניוטוןאנגלית: Newton disc) הוא אמצעי עזר להמחשת חלק מההיבטים של ראיית צבעים, שהומצא על ידי אייזק ניוטון. דיסק ניוטון הוא עיגול עם שבע גזרות הצבועות בצבעי הקשת. כשמסובבים את הדיסק במהירות הולכת וגוברת, צבעו מחוויר ללבן; בדרך זו הדגים ניוטון את תגליתו שצבע לבן הוא צירוף של שבעה צבעים שונים שמקורם בקשת הצבעים. זו הייתה תגלית חשובה, שכן היא הוכיחה שהאור אינו חסר צבע, אלא שלאור יש תמיד צבע נלווה. במקרה של דיסק ניוטון, הצבע הנתפס במוחנו הודות לסיבוב המהיר של הדיסק מתכנס במהירות לצבע הלבן, שאותו אנו מחשיבים לחסר צבע. תכונה זו, לפיה אנו תופסים את הצבע של סדרת דמויות (מסוימות) החולפות בפני העין כצבע הלבן, מקורה במנגנון הראייה האנושי, ה"ממצע" (כלומר מבצע ממוצע של הדמויות המוצגות לעין) את סדרת הצבעים המוצגים לפניו. הניסוי שהדגים ניוטון עם הדיסק שלו היה ההוכחה החותכת והאחרונה שהצבע הלבן הוא תערובת של צבעי הספקטרום הנראה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיסק ניוטון בוויקישיתוף