הגביע הרוסי בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הגביע הרוסי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגביע הרוסי בכדורגל
סמל הטורניר
סמל הטורניר
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1992
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל הרוסית
מספר מתמודדים 92
מדינות משתתפות רוסיה רוסיהרוסיה
יבשת אירופה
אלוף/ה נוכחי/ת טוסנו (זכייה יחידה)
הכי הרבה זכיות צסק"א מוסקבה (7 זכיות)
Soccerball current event.svg עונה נוכחית
הגביע הרוסי, 2009

הגביע הרוסי בכדורגלרוסית: Кубок России по футболу) הוא טורניר כדורגל הנערך מדי שנה על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית ובו לוקחים חלק מועדוני כדורגל מקצוענים מרוסיה.

מחזיקת הגביע הרוסי לעונת 2017/2018 היא טוסנו.

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום משחק הגמר מוענק לקבוצה שניצחה גביע, הנשאר בחזקתה במשך שנה. טקס הענקת הגביע נערך על בימת מנצחים על כר הדשא. שחקני שתי הקבוצות ששיחקו בגמר מקבלים מדליות.

בשנת 2007 לוקומוטיב מוסקבה קיבלה את הזכות לשמור אצלה את הגביע שזכתה בו בשנת 2000. גביע חדש הוענק לזוכה, צסק"א מוסקבה בעונת 2009.

הגביע הנוכחי נעשה בשנת 2010 בהזמנת התאחדות הכדורגל הרוסית. הגביע עשוי זכוכית ונוצר במפעל הזכוכית של דיאטקוב, כשהאלמנטים מכסף השזורים בגביע נוצרו על ידי חברת Gorod N. במרכז הגביע משובץ סמל התאחדות הכדורגל ובסמוך לו סמל הפדרציה הרוסית. על היסוד הכסף בתחתית נחרטים שמות מועדוני הכדורגל שזכו בגביע. הגביע מעוטר בסרטים בצבעי דגל המדינה.

השתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הרשום בהתאחדות הכדורגל ומשחק באחת מהליגות שהיא מארגנת זכאי להרשם לגביע. כל המועדונים נדרשים לעמוד בתנאי סף של יכולת לארח משחק מול קהל בבטחה.

כל המועדונים המשחקים בליגת העל הרוסית, הליגה הרוסית הראשונה והליגה הרוסית השנייה, שהם מועדונים מקצוענים בלבד, מתחרים בגביע הרוסי. לקבוצות מהליגה הרוסית השלישית אין זכות השתתפות בטורניר, אך לעתים ההתאחדות מאפשרת למספר קבוצות חובבניות בודדות ליטול חלק.

שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נערך בשיטת "נוק אאוט". אף שכל קבוצה יכולה להיות מוגרלת לשחק כנגד כל קבוצה אחרת, קבוצות המשחקות בליגות הבכירות משתלבות בתחרות בשלבים מתקדמים יותר, כך שקבוצה קטנה המעוניינת לשחק מול קבוצה איכותית מצמרת הליגה הראשונה תצטרך לגבור קודם לכן על מספר קבוצות קטנות יותר בסיבובים המוקדמים.

בכל סיבוב משחקות הקבוצות שהוגרלו האחת נגד השנייה משחק אחד בלבד, בביתה של מי שזכתה לביתיות בהגרלה. במקרה של תיקו, לאחר 90 דקות משחקים 30 דקות הארכה ואם עדיין יש שיויון מוכרע המשחק בקרב בעיטות עונשין מ-11 מטר. בגביע, בניגוד לנהוג במפעיל האירופיים, אין חשיבות לשערי חוץ ושערים ביתיים.

קבוצות הליגה השנייה מתחילות לשחק משלב 512 הגדולות, 256 הגדולות או בשלב המסיים של 128 הגדולות, תלוי במספר הקבוצות באזור המתאים של הליגה השנייה. קבוצות הליגה הראשונה נכנסות לטורניר משלב 32 הגדולות, וקבוצות ליגת העל מתחילות משלב שמינית הגמר. שלבי הנוקאאוט עד למשחק הגמר משוחקים בשתי משחקים, בית וחוץ. משחק הגמר נערך כמשחק בודד.

באופן זה, קבוצות הליגה השנייה מתחילות להשתתף כבר מסיבוב טרום התחרות, כולל ארבעה סיבובי מוקדמות ושישה סיבובים בתחרות הראשית. קבוצות הליגה החזקות אינן צריכות, כאמור, לעבור את השלבים האלה.

משחקי הסיבוב הראשון משוחקים תמיד באפריל או ביולי, בעוד הגמר משוחק בשנה שלאחר מכן במאי, מה שגורם לתחרות הגביע הרוסי להימשך למעלה משנה.

הקבוצה שזוכה בגביע מתמודדת בעונה שלאחר מכן בסופר קאפ הרוסי מול זוכת אליפות רוסיה.

אין זירה מסורתית אחת בה נערך משחק גמר הגביע, ברם מרבית המשחקים נערכו באצטדיון לוז'ניקי ובאצטדיון לוק במוסקבה. מאז 2009, משחק הגמר נערך מדי שנה באצטדיון אחר.

בשלבי חצי הגמר והגמר נערכים משחקים חוזרים ובמקרה הצורך מוכרע המשחק בהארכה ובקרב בעיטות 11 מטר.

השתתפות בליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכייה בגביע מקנה לקבוצה הזוכה מקום בליגה האירופית בעונה הבאה. אם הקבוצה הזוכה זכאית להשתתף בליגת האלופות, אז המפסידה בגמר הגביע זכאית למקום בליגה האירופית. אך אם גם היא משתתפת בליגת האלופות, תוענק הזכות להשתתף בליגה האירופית לפי מיקום בליגה.

חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הספונסרים והחברות שהעניקו חסות לטורניר הגביע, החל מעונת 1995/1996:

  • 1995/96 — Magna
  • 1996/97 — 2000/01 — Mobil 1
  • 2007/08 — 2009/10 — Rambler
  • 2011/12 — 2012/13 — Pirelli
  • 2014/15 — Power Technologies
  • 2017/18 — 2018/19 — סוכנות ההימורים Olimp

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סטטיסטיקת האצטדיונים שאירחו את משחקי גמר הגביע:

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך; מקום וכמות צופים זוכה תוצאה סגנית
9 במאי 2018;
וולגוגרד ארנה, וולגוגרד (40,373)
טוסנו 2 - 1 אוונגרד אומסק
2 במאי 2017;
אצטדיון פישט, סוצ'י (24,500)
לוקומוטיב מוסקבה 2 - 0 אורל
2 במאי 2016;
קאזאן ארנה, קאזאן (36,600)
זניט סנקט פטרבורג 4 - 1 צסק"א מוסקבה
21 במאי 2015;
האצטדיון המרכזי, אסטרחן (16,000)
לוקומוטיב מוסקבה 3 - 1 קובאן קרסנודר
8 במאי 2014;
אנז'י ארנה, קספייסק (19,500)
רוסטוב (6) 0 - 0 (5)[1] קרסנודר
1 ביוני 2013;
אחמט ארנה, גרוזני (28,000)
צסק"א מוסקבה (4) 1 - 1 (3)[1] אנז'י מחצ'קלה
9 במאי 2012;
האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג (27,000)
רובין קאזאן 1 - 0 דינמו מוסקבה
22 במאי 2011;
אצטדיון שיניק, יארוסלבל (12,900)
צסק"א מוסקבה 2 - 1 אלניה ולדיקווקז
16 במאי 2010;
אצטדיון אולימפ-2, רוסטוב על נהר דון (15,840)
זניט סנקט פטרבורג 1 - 0 סיביר נובוסיבירסק
31 במאי 2009;
ארנה חימקי, חימקי, מחוז מוסקבה (13,000)
צסק"א מוסקבה 1 - 0 רובין קאזאן
17 במאי 2008;
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה (24,000)
צסק"א מוסקבה (4) 2 - 2 (1)[1] אמקר פרם
27 במאי 2007;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (50,000)
לוקומוטיב מוסקבה 1 - 0 מועדון הכדורגל מוסקבה
20 במאי 2006;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (67,000)
צסק"א מוסקבה 3 - 0 ספרטק מוסקבה
29 במאי 2005;
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה (25,000)
צסק"א מוסקבה 1 - 0 חימקי
29 במאי 2004;
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה (17,000)
קריליה סובטוב סמרה 1 - 0 טרק גרוזני
15 ביוני 2003;
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה (25,000)
ספרטק מוסקבה 1 - 0 רוסטוב
12 במאי 2002;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (48,000)
צסק"א מוסקבה 2 - 0 זניט סנקט פטרבורג
20 ביוני 2001;
אצטדיון דינמו, מוסקבה (8,500)
לוקומוטיב מוסקבה (4) 1 - 1 (3)[1] אנז'י מחצ'קלה
21 במאי 2000;
אצטדיון דינמו, מוסקבה (26,000)
לוקומוטיב מוסקבה 2 - 3 צסק"א מוסקבה
26 במאי 1999;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (22,000)
זניט סנקט פטרבורג 3 - 1 דינמו מוסקבה
7 ביוני 1998;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (22,000)
ספרטק מוסקבה 1 - 0 לוקומוטיב מוסקבה
11 ביוני 1997;
אצטדיון טורפדו, מוסקבה (13,800)
לוקומוטיב מוסקבה 2 - 0 דינמו מוסקבה
11 במאי 1996;
אצטדיון דינמו, מוסקבה (20,000)
לוקומוטיב מוסקבה 3 - 2 ספרטק מוסקבה
14 ביוני 1995;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (20,000)
דינמו מוסקבה (8) 0 - 0 (7)[1] רוטור וולגוגרד
22 במאי 1994;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (35,000)
ספרטק מוסקבה (4) 2 - 2 (2)[1] צסק"א מוסקבה
13 ביוני 1993;
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה (20,000)
טורפדו מוסקבה (5) 1 - 1 (3)[1] צסק"א מוסקבה

זכיות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון זכיות שנות זכייה גמר שנות העפלה
צסק"א מוסקבה 7 2002, 2005, 2006, 2008, 2009, 2011, 2013 4 1993, 1994, 2000, 2016
לוקומוטיב מוסקבה 7 1996, 1997, 2000, 2001, 2007, 2015, 2017 1 1998
ספרטק מוסקבה 3 1994, 1998, 2003 2 1996, 2006
זניט סנקט פטרבורג 3 1999, 2010, 2016 1 2002
דינמו מוסקבה 1 1995 3 1997, 1999, 2012
רובין קאזאן 1 2012 1 2009
רוסטוב 1 2014 1 2003
טוסנו 1 2018
אחמט גרוזני 1 2004
טורפדו מוסקבה 1 1993
אנז'י מחצ'קלה 2 2001, 2013
רוטור וולגוגרד 1 1995
קריליה סובייטוב סמרה 1 2004
חימקי 1 2005
מוסקבה 1 2007
אמקר פרם 1 2008
סיביר נובוסיבירסק 1 2010
אלניה ולדיקווקז 1 2011
קרסנודאר 1 2014
קובאן 1 2015
אורל 1 2017
אוונגרד קורסק 1 2018

זכיות לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות זכיות בגביע על פי עיקרון גאוגרפי:

כמות זכיות עיר מועדונים
19 מוסקבה לוקומוטיב, צסק"א, ספרטק, טורפדו, דינמו
3 סנקט פטרבורג זניט
1 קאזאן רובין
1 רוסטוב על הדון רוסטוב
1 גרוזני טרק
1 טוסנו טוסנו

דאבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאבל המסורתי הוא זכייה בעת ובעונה אחת באליפות הליגה ובגביע הרוסי, הישג אליו הגיעו שבעת המועדונים הבאים:

אף קבוצה רוסית עוד לא זכתה בטרבל הייחודי (זכייה בליגה, בגביע ובמפעל אירופי).

זכיות רצופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מועדונים זכו בגביע פעמיים ברציפות: לוקומוטיב, שזכתה ב-1996 וב-1997, ושוב, ב-2000 וב-2001; צסק"א, שזכתה ב-2005 וב-2006 ושוב, ב-2008 וב-2009.

המפסידה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה שהופיעה הכי הרבה פעמים בגמר היא דינמו מוסקבה, עם שלוש סגנויות וזכייה אחת בלבד. לצסק"א ארבע סגנויות, אך היא גם זכתה בגביע 7 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת.

עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 הוכרע בפנדלים