הגביע הרוסי בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגביע הרוסי בכדורגל
סמל הטורניר
סמל הטורניר
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1992
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל הרוסית
מספר מתמודדים 92
מדינות משתתפות רוסיה רוסיהרוסיה
יבשת אירופה
אלוף/ה נוכחי/ת זניט סנקט פטרבורג (זכייה רביעית)
הכי הרבה זכיות לוקומוטיב מוסקבה (8 זכיות)
Soccerball current event.svg 2020/2021
תרשים הגביע, 2010.
הגביע הרוסי, 2009

הגביע הרוסי בכדורגלרוסית: Кубок России по футболу) הוא טורניר כדורגל, הנערך מדי שנה על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית ובו לוקחים חלק מועדוני כדורגל מקצוענים מרוסיה.

מחזיקת הגביע הרוסי לעונת 2019/2020 היא זניט סנקט פטרבורג, כשלוקומוטיב מוסקבה היא שיאנית הזכיות, 8 במספר.

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום משחק הגמר מוענק לקבוצה שניצחה גביע, הנשאר בחזקתה במשך שנה. טקס הענקת הגביע נערך על בימת מנצחים על כר הדשא. שחקני שתי הקבוצות ששיחקו בגמר מקבלים מדליות. בשנת 2007 לוקומוטיב מוסקבה קיבלה את הזכות לשמור אצלה את הגביע שזכתה בו בשנת 2000. גביע חדש הוענק לזוכה, צסק"א מוסקבה בעונת 2009.

הגביע הנוכחי נעשה בשנת 2010 בהזמנת התאחדות הכדורגל הרוסית. הגביע עשוי זכוכית ונוצר במפעל הזכוכית של דיאטקוב, כשהאלמנטים מכסף השזורים בגביע נוצרו על ידי חברת Gorod N. במרכז הגביע משובץ סמל התאחדות הכדורגל ובסמוך לו סמל הפדרציה הרוסית. על יסוד הכסף בתחתית נחרטים שמות מועדוני הכדורגל שזכו בגביע. הגביע מעוטר בסרטים בצבעי דגל המדינה.

השתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הרשום בהתאחדות הכדורגל ומשחק באחת מהליגות שהיא מארגנת זכאי להרשם לגביע. כל המועדונים נדרשים לעמוד בתנאי סף של יכולת לארח משחק מול קהל בבטחה.

כל המועדונים המשחקים בליגת העל הרוסית, הליגה הרוסית הראשונה והליגה הרוסית השנייה, שהם מועדונים מקצוענים בלבד, מתחרים בגביע הרוסי. לקבוצות מהליגה הרוסית השלישית אין זכות השתתפות בטורניר, אך לעיתים ההתאחדות מאפשרת למספר קבוצות חובבניות בודדות ליטול חלק.

שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נערך בשיטת "נוק אאוט". אף שכל קבוצה יכולה להיות מוגרלת לשחק כנגד כל קבוצה אחרת, קבוצות המשחקות בליגות הבכירות משתלבות בתחרות בשלבים מתקדמים יותר, כך שקבוצה קטנה המעוניינת לשחק מול קבוצה איכותית מצמרת הליגה הראשונה תצטרך לגבור קודם לכן על מספר קבוצות קטנות יותר בסיבובים המוקדמים.

בכל סיבוב משחקות הקבוצות שהוגרלו האחת נגד השנייה משחק אחד בלבד, בביתה של מי שזכתה לביתיות בהגרלה. במקרה של תיקו, לאחר 90 דקות משחקים 30 דקות הארכה ואם עדיין יש שיויון מוכרע המשחק בקרב בעיטות עונשין מ-11 מטר. בגביע, בניגוד לנהוג במפעיל האירופיים, אין חשיבות לשערי חוץ ושערים ביתיים.

קבוצות הליגה השנייה מתחילות לשחק משלב 512 הגדולות, 256 הגדולות או בשלב המסיים של 128 הגדולות, תלוי במספר הקבוצות באזור המתאים של הליגה השנייה. קבוצות הליגה הראשונה נכנסות לטורניר משלב 32 הגדולות, וקבוצות ליגת העל מתחילות משלב שמינית הגמר. שלבי הנוקאאוט עד למשחק הגמר משוחקים בשתי משחקים, בית וחוץ. משחק הגמר נערך כמשחק בודד. באופן זה, קבוצות הליגה השנייה מתחילות להשתתף כבר מסיבוב טרום התחרות, כולל ארבעה סיבובי מוקדמות ושישה סיבובים בתחרות הראשית. קבוצות הליגה החזקות אינן צריכות, כאמור, לעבור את השלבים האלה.

משחקי הסיבוב הראשון משוחקים תמיד באפריל או ביולי, בעוד הגמר משוחק בשנה שלאחר מכן במאי, מה שגורם לתחרות הגביע הרוסי להימשך למעלה משנה. הקבוצה שזוכה בגביע מתמודדת בעונה שלאחר מכן בסופר קאפ הרוסי מול זוכת אליפות רוסיה.

אין זירה מסורתית אחת בה נערך משחק גמר הגביע, ברם מרבית המשחקים נערכו באצטדיון לוז'ניקי ובאצטדיון לוק במוסקבה. מאז 2009, משחק הגמר נערך מדי שנה באצטדיון אחר. בשלבי חצי הגמר והגמר נערכים משחקים חוזרים ובמקרה הצורך מוכרע המשחק בהארכה ובקרב בעיטות 11 מטר.

במאי 2020 פורסם שבעונת 2020/2021, גביע רוסיה ייערך במתכונת חדשה ויכלול שלב בתים. שש קבוצות שהעפילו למפעלים האירופיים יתחילו להתמודד על הגביע כבר משלב שמינית הגמר. הוצג מערך של סבב שלב בתים עילי במקום שלב 16 ו-32 האחרונות. בשלב זה הקבוצות מחולקות לעשר בתים של 3 קבוצות. הבתים כוללים נציגה אחת מכל ליגה שישחקו משחק אחד עם השני. בשלב זה, ליגת העל מיוצגת על ידי קבוצות שלא העפילו לתחרויות אירופה בסוף העונה החולפת.

השתתפות בליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכייה בגביע מקנה לקבוצה הזוכה מקום בליגה האירופית בעונה הבאה. אם הקבוצה הזוכה זכאית להשתתף בליגת האלופות, אז המפסידה בגמר הגביע זכאית למקום בליגה האירופית. אך אם גם היא משתתפת בליגת האלופות, תוענק הזכות להשתתף בליגה האירופית לפי מיקום בליגה.

חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הספונסרים והחברות שהעניקו חסות לטורניר הגביע, החל מעונת 1995/1996:

  • 1995/96 — Magna
  • 1996/97 — 2000/01 — Mobil 1
  • 2007/08 — 2009/10 — Rambler
  • 2011/12 — 2012/13 — Pirelli
  • 2014/15 — Power Technologies
  • 2017/18 — 2019/20 — סוכנות ההימורים Olimp
  • 2020/21 — ואילך — סוכנות ההימורים Betcity[1]

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סטטיסטיקת האצטדיונים שאירחו את משחקי גמר הגביע:

אצטדיון מספר שנים
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 8 1993, 1994, 1995, 1998, 1999, 2002, 2006, 2007
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 4 2003, 2004, 2005, 2008
אצטדיון דינמו, מוסקבה 3 1996, 2000, 2001
האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג 2 2012, 2020
קוסמוס ארנה, סמרה ‏1 2019
וולגוגרד ארנה, וולגוגרד 2018
אצטדיון פישט, סוצ'י 2017
קאזאן ארנה, קאזאן 2016
האצטדיון המרכזי, אסטרחן 2015
אנז'י ארנה, כספייסק 2014
אחמט ארנה, גרוזני 2013
אצטדיון שיניק, ירוסלבל 2011
אולימפ-2, רוסטוב על הדון 2010
ארנה חימקי, חימקי 2009
אצטדיון טורפדו, מוסקבה 1997

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך מקום מספר צופים זוכה תוצאה סגנית
12 במאי 2021
25 ביולי 2020 יקטרינבורג ארנה, יקטרינבורג 3,408[2] זניט סנקט פטרבורג 0-1 חימקי
22 במאי 2019 קוסמוס ארנה, סמרה 38,018 לוקומוטיב מוסקבה 0-1[3] אורל
9 במאי 2018 וולגוגרד ארנה, וולגוגרד 40,373 טוסנו 2-1 אוונגרד אומסק
2 במאי 2017 אצטדיון פישט, סוצ'י 24,500 לוקומוטיב מוסקבה 0-2 אורל
2 במאי 2016 אק בארס ארנה, קאזאן 36,600 זניט סנקט פטרבורג 1-4 צסק"א מוסקבה
21 במאי 2015 האצטדיון המרכזי, אסטרחן 16,000 לוקומוטיב מוסקבה 1-3 קובאן קרסנודר
8 במאי 2014 אנז'י ארנה, קספייסק 19,500 רוסטוב 0-0

(5-6)פ
קרסנודר
1 ביוני 2013 אחמט ארנה, גרוזני 28,000 צסק"א מוסקבה 1-1

(3-4)פ
אנז'י מחצ'קלה
9 במאי 2012 האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג 27,000 רובין קאזאן 0-1 דינמו מוסקבה
22 במאי 2011 אצטדיון שיניק, ירוסלבל 12,900 צסק"א מוסקבה 1-2 אלניה ולדיקווקז
16 במאי 2010 אצטדיון אולימפ-2, רוסטוב על נהר דון 15,840 זניט סנקט פטרבורג 0-1 סיביר נובוסיבירסק
31 במאי 2009 ארנה חימקי, חימקי, מחוז מוסקבה 13,000 צסק"א מוסקבה 0-1 רובין קאזאן
17 במאי 2008 אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 24,000 צסק"א מוסקבה 2-2
(1-4)פ
אמקאר פרם
27 במאי 2007 אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 50,000 לוקומוטיב מוסקבה 0-1 מועדון הכדורגל מוסקבה
20 במאי 2006 67,000 צסק"א מוסקבה 0-3 ספרטק מוסקבה
29 במאי 2005 אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 25,000 צסק"א מוסקבה 0-1 חימקי
29 במאי 2004 17,000 טרק גרוזני 0-1 קריליה סובטוב סמרה
15 ביוני 2003 25,000 ספרטק מוסקבה 0-1 רוסטוב
12 במאי 2002 אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 48,000 צסק"א מוסקבה 0-2 זניט סנקט פטרבורג
20 ביוני 2001 אצטדיון דינמו, מוסקבה 8,500 לוקומוטיב מוסקבה 1-1
(3-4)פ
אנז'י מחצ'קלה
21 במאי 2000 26,000 לוקומוטיב מוסקבה 2-3 צסק"א מוסקבה
26 במאי 1999 אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה ‏22,000 זניט סנקט פטרבורג 1-3 דינמו מוסקבה
7 ביוני 1998 ספרטק מוסקבה 0-1 לוקומוטיב מוסקבה
11 ביוני 1997 אצטדיון טורפדו, מוסקבה 13,800 לוקומוטיב מוסקבה 0-2 דינמו מוסקבה
11 במאי 1996 אצטדיון דינמו, מוסקבה ‏20,000 לוקומוטיב מוסקבה 2-3 ספרטק מוסקבה
14 ביוני 1995 אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה דינמו מוסקבה 0-0
(7-8)פ
רוטור וולגוגרד
22 במאי 1994 35,000 ספרטק מוסקבה 2-2
(2-4)פ
צסק"א מוסקבה
13 ביוני 1993 20,000 טורפדו מוסקבה 1-1
(3-5)פ
צסק"א מוסקבה
  • קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש
  • קבוצות אשר לא שיחקו באותה העונה בליגה הבכירה ברוסיה מסומנות בכתוב מוטה

זכיות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון זכיות שנות זכייה גמר שנות העפלה
לוקומוטיב מוסקבה 8 1996, 1997, 2000, 2001, 2007, 2015, 2017, 2019 1 1998
צסק"א מוסקבה 7 2002, 2005, 2006, 2008, 2009, 2011, 2013 4 1993, 1994, 2000, 2016
זניט סנקט פטרבורג 4 1999, 2010, 2016, 2020 1 2002
ספרטק מוסקבה 3 1994, 1998, 2003 2 1996, 2006
דינמו מוסקבה 1 1995 3 1997, 1999, 2012
רובין קאזאן 1 2012 1 2009
רוסטוב 1 2014 1 2003
טוסנו 1 2018
אחמט גרוזני 1 2004
טורפדו מוסקבה 1 1993
חימקי 2 2005, 2020
אורל 2 2017, 2019
אנז'י מחצ'קלה 2 2001, 2013
רוטור וולגוגרד 1 1995
קריליה סובייטוב סמרה 1 2004
מוסקבה 1 2007
אמקאר פרם 1 2008
סיביר נובוסיבירסק 1 2010
אלניה ולדיקווקז 1 2011
קרסנודאר 1 2014
קובאן 1 2015
אוונגרד קורסק 1 2018

זכיות לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות זכיות בגביע על פי עיקרון גאוגרפי:

כמות זכיות עיר מועדונים
20 מוסקבה לוקומוטיב, צסק"א, ספרטק, טורפדו, דינמו
‏4 סנקט פטרבורג זניט
1 קאזאן רובין
1 רוסטוב על הדון רוסטוב
1 גרוזני טרק
1 טוסנו טוסנו

דאבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאבל המסורתי הוא זכייה בעת ובעונה אחת באליפות הליגה ובגביע הרוסי, הישג אליו הגיעו שלושת המועדונים הבאים:

אף קבוצה רוסית עוד לא זכתה בטרבל הייחודי (זכייה בליגה, בגביע ובמפעל אירופי).

זכיות רצופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מועדונים זכו בגביע פעמיים ברציפות: לוקומוטיב, שזכתה ב-1996 וב-1997, ושוב, ב-2000 וב-2001; צסק"א, שזכתה ב-2005 וב-2006 ושוב, ב-2008 וב-2009.

המפסידה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה שהופיעה הכי הרבה פעמים בגמר היא דינמו מוסקבה, עם שלוש סגנויות וזכייה אחת בלבד. לצסק"א ארבע סגנויות, אך היא גם זכתה בגביע 7 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת, למעט לוקומוטיב.

עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]