הגביע הרוסי בכדורגל
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1992 |
ארגון מפעיל | התאחדות הכדורגל הרוסית |
מספר מתמודדים | 103 |
מדינות משתתפות |
רוסיה ![]() |
יבשת | אירופה |
זוכה | ספרטק מוסקבה (זכייה רביעית) |
הכי הרבה זכיות | לוקומוטיב מוסקבה (9 זכיות) |
www | |
![]() ![]() |


הגביע הרוסי בכדורגל (ברוסית: Кубок России по футболу) הוא טורניר כדורגל, הנערך מדי שנה על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית ובו לוקחים חלק מועדוני כדורגל מקצוענים מרוסיה.
מחזיקת הגביע הרוסי לעונת 2021/2022 היא ספרטק מוסקבה, בעוד לוקומוטיב מוסקבה היא שיאנית הזכיות, 9 במספר.
הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתום משחק הגמר מוענק לקבוצה שניצחה גביע, הנשאר בחזקתה במשך שנה. טקס הענקת הגביע נערך על בימת מנצחים על כר הדשא. שחקני שתי הקבוצות ששיחקו בגמר מקבלים מדליות. בשנת 2007 לוקומוטיב מוסקבה קיבלה את הזכות לשמור אצלה את הגביע שזכתה בו בשנת 2000. גביע חדש הוענק לזוכה, צסק"א מוסקבה בעונת 2009.
הגביע הנוכחי נעשה בשנת 2010 בהזמנת התאחדות הכדורגל הרוסית. הגביע עשוי זכוכית ונוצר במפעל הזכוכית של דיאטקוב, כשהאלמנטים מכסף השזורים בגביע נוצרו על ידי חברת Gorod N. במרכז הגביע משובץ סמל התאחדות הכדורגל ובסמוך לו סמל הפדרציה הרוסית. על יסוד הכסף בתחתית נחרטים שמות מועדוני הכדורגל שזכו בגביע. הגביע מעוטר בסרטים בצבעי דגל המדינה.
השתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון הרשום בהתאחדות הכדורגל ומשחק באחת מהליגות שהיא מארגנת זכאי להרשם לגביע. כל המועדונים נדרשים לעמוד בתנאי סף של יכולת לארח משחק מול קהל בבטחה.
כל המועדונים המשחקים בליגת העל הרוסית, הליגה הרוסית הראשונה והליגה הרוסית השנייה, שהם מועדונים מקצוענים בלבד, מתחרים בגביע הרוסי. לקבוצות מהליגה הרוסית השלישית אין זכות השתתפות בטורניר, אך לעיתים ההתאחדות מאפשרת למספר קבוצות חובבניות בודדות ליטול חלק.
שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטורניר נערך בשיטת "נוק אאוט". אף שכל קבוצה יכולה להיות מוגרלת לשחק כנגד כל קבוצה אחרת, קבוצות המשחקות בליגות הבכירות משתלבות בתחרות בשלבים מתקדמים יותר, כך שקבוצה קטנה המעוניינת לשחק מול קבוצה איכותית מצמרת הליגה הראשונה תצטרך לגבור קודם לכן על מספר קבוצות קטנות יותר בסיבובים המוקדמים.
בכל סיבוב משחקות הקבוצות שהוגרלו האחת נגד השנייה משחק אחד בלבד, בביתה של מי שזכתה לביתיות בהגרלה. במקרה של תיקו, לאחר 90 דקות משחקים 30 דקות הארכה ואם עדיין יש שיויון מוכרע המשחק בקרב בעיטות עונשין מ-11 מטר. בגביע, בניגוד לנהוג במפעיל האירופיים, אין חשיבות לשערי חוץ ושערים ביתיים.
קבוצות הליגה השנייה מתחילות לשחק משלב 512 הגדולות, 256 הגדולות או בשלב המסיים של 128 הגדולות, תלוי במספר הקבוצות באזור המתאים של הליגה השנייה. קבוצות הליגה הראשונה נכנסות לטורניר משלב 32 הגדולות, וקבוצות ליגת העל מתחילות משלב שמינית הגמר. שלבי הנוקאאוט עד למשחק הגמר משוחקים בשתי משחקים, בית וחוץ. משחק הגמר נערך כמשחק בודד. באופן זה, קבוצות הליגה השנייה מתחילות להשתתף כבר מסיבוב טרום התחרות, כולל ארבעה סיבובי מוקדמות ושישה סיבובים בתחרות הראשית. קבוצות הליגה החזקות אינן צריכות, כאמור, לעבור את השלבים האלה.
משחקי הסיבוב הראשון משוחקים תמיד באפריל או ביולי, בעוד הגמר משוחק בשנה שלאחר מכן במאי, מה שגורם לתחרות הגביע הרוסי להימשך למעלה משנה. הקבוצה שזוכה בגביע מתמודדת בעונה שלאחר מכן בסופר קאפ הרוסי מול זוכת אליפות רוסיה.
אין זירה מסורתית אחת בה נערך משחק גמר הגביע, ברם מרבית המשחקים נערכו באצטדיון לוז'ניקי ובאצטדיון לוק במוסקבה. מאז 2009, משחק הגמר נערך מדי שנה באצטדיון אחר. בשלבי חצי הגמר והגמר נערכים משחקים חוזרים ובמקרה הצורך מוכרע המשחק בהארכה ובקרב בעיטות 11 מטר.
במאי 2020 פורסם שבעונת 2020/2021, גביע רוסיה ייערך במתכונת חדשה ויכלול שלב בתים. שש קבוצות שהעפילו למפעלים האירופיים יתחילו להתמודד על הגביע כבר משלב שמינית הגמר. הוצג מערך של סבב שלב בתים עילי במקום שלב 16 ו-32 האחרונות. בשלב זה הקבוצות מחולקות לעשרה בתים של 3 קבוצות. הבתים כוללים נציגה אחת מכל ליגה שישחקו משחק אחד עם השני. בשלב זה, ליגת העל מיוצגת על ידי קבוצות שלא העפילו לתחרויות אירופה בסוף העונה החולפת.
השתתפות בליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזכייה בגביע מקנה לקבוצה הזוכה מקום בליגה האירופית בעונה הבאה. אם הקבוצה הזוכה זכאית להשתתף בליגת האלופות, אז המפסידה בגמר הגביע זכאית למקום בליגה האירופית. אך אם גם היא משתתפת בליגת האלופות, תוענק הזכות להשתתף בליגה האירופית לפי מיקום בליגה.
חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן רשימת הספונסרים והחברות שהעניקו חסות לטורניר הגביע, החל מעונת 1995/1996:
- 1995/96 — Magna
- 1996/97 — 2000/01 — Mobil 1
- 2007/08 — 2009/10 — Rambler
- 2011/12 — 2012/13 — Pirelli
- 2014/15 — Power Technologies
- 2017/18 — 2019/20 — סוכנות ההימורים Olimp
- 2020/21 — 2021/22 — סוכנות ההימורים Betcity[1]
- 2022/23 — — סוכנות ההימורים Fonbet
אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן סטטיסטיקת האצטדיונים שאירחו את משחקי גמר הגביע:
אצטדיון | מספר | שנים |
---|---|---|
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 10 | 1993, 1994, 1995, 1998, 1999, 2002, 2006, 2007, 2022, 2023 |
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה | 4 | 2003, 2004, 2005, 2008 |
אצטדיון דינמו, מוסקבה | 3 | 1996, 2000, 2001 |
האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג | 3 | 2012, 2020, 2023 |
אצטדיון ניז'ני נובגורוד, ניז'ני נובגורוד | 1 | 2021 |
קוסמוס ארנה, סמרה | 2019 | |
וולגוגרד ארנה, וולגוגרד | 2018 | |
אצטדיון פישט, סוצ'י | 2017 | |
קאזאן ארנה, קאזאן | 2016 | |
האצטדיון המרכזי, אסטרחן | 2015 | |
אנז'י ארנה, כספייסק | 2014 | |
אחמט ארנה, גרוזני | 2013 | |
אצטדיון שיניק, ירוסלבל | 2011 | |
אולימפ-2, רוסטוב על הדון | 2010 | |
ארנה חימקי, חימקי | 2009 | |
אצטדיון טורפדו, מוסקבה | 1997 |
זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך הגמר | זוכה | תוצאה | סגנית | אצטדיון | מספר צופים |
---|---|---|---|---|---|
13 ביוני 1993 | טורפדו מוסקבה | 1-1 (3-5)פ |
צסק"א מוסקבה | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 20,000 |
22 במאי 1994 | ספרטק מוסקבה | 2-2 (2-4)פ |
צסק"א מוסקבה | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 35,000 |
14 ביוני 1995 | דינמו מוסקבה | 0-0 (7-8)פ |
רוטור וולגוגרד | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 20,000 |
11 במאי 1996 | לוקומוטיב מוסקבה | 2-3 | ספרטק מוסקבה | אצטדיון דינמו, מוסקבה | 20,000 |
11 ביוני 1997 | לוקומוטיב מוסקבה | 0-2 | דינמו מוסקבה | אצטדיון טורפדו, מוסקבה | 13,800 |
7 ביוני 1998 | ספרטק מוסקבה | 0-1 | לוקומוטיב מוסקבה | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 22,000 |
26 במאי 1999 | זניט סנקט פטרבורג | 1-3 | דינמו מוסקבה | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 22,000 |
21 במאי 2000 | לוקומוטיב מוסקבה | 2-3 | צסק"א מוסקבה | אצטדיון דינמו, מוסקבה | 26,000 |
20 ביוני 2001 | לוקומוטיב מוסקבה | 1-1 (3-4)פ |
אנז'י מחצ'קלה | אצטדיון דינמו, מוסקבה | 8,500 |
12 במאי 2002 | צסק"א מוסקבה | 0-2 | זניט סנקט פטרבורג | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 48,000 |
15 ביוני 2003 | ספרטק מוסקבה | 0-1 | רוסטוב | אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה | 25,000 |
29 במאי 2004 | טרק גרוזני | 0-1 | קריליה סובטוב סמרה | אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה | 17,000 |
29 במאי 2005 | צסק"א מוסקבה | 0-1 | חימקי | אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה | 25,000 |
20 במאי 2006 | צסק"א מוסקבה | 0-3 | ספרטק מוסקבה | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 67,000 |
27 במאי 2007 | לוקומוטיב מוסקבה | 0-1 | מועדון הכדורגל מוסקבה | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 50,000 |
17 במאי 2008 | צסק"א מוסקבה | 2-2 (1-4)פ |
אמקאר פרם | אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה | 24,000 |
31 במאי 2009 | צסק"א מוסקבה | 0-1 | רובין קאזאן | ארנה חימקי, חימקי, מחוז מוסקבה | 13,000 |
16 במאי 2010 | זניט סנקט פטרבורג | 0-1 | סיביר נובוסיבירסק | אצטדיון אולימפ-2, רוסטוב על נהר דון | 15,840 |
22 במאי 2011 | צסק"א מוסקבה | 1-2 | אלניה ולדיקווקז | אצטדיון שיניק, ירוסלבל | 12,900 |
9 במאי 2012 | רובין קאזאן | 0-1 | דינמו מוסקבה | האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג | 27,000 |
1 ביוני 2013 | צסק"א מוסקבה | 1-1 (3-4)פ |
אנז'י מחצ'קלה | אחמט ארנה, גרוזני | 28,000 |
8 במאי 2014 | רוסטוב | 0-0 (5-6)פ |
קרסנודר | אנז'י ארנה, קספייסק | 19,500 |
21 במאי 2015 | לוקומוטיב מוסקבה | 1-3 | קובאן קרסנודר | האצטדיון המרכזי, אסטרחן | 16,000 |
2 במאי 2016 | זניט סנקט פטרבורג | 1-4 | צסק"א מוסקבה | אק בארס ארנה, קאזאן | 36,600 |
2 במאי 2017 | לוקומוטיב מוסקבה | 0-2 | אורל | אצטדיון פישט, סוצ'י | 24,500 |
9 במאי 2018 | טוסנו | 2-1 | אוונגרד אומסק | וולגוגרד ארנה, וולגוגרד | 40,373 |
22 במאי 2019 | לוקומוטיב מוסקבה | 0-1[2] | אורל | קוסמוס ארנה, סמרה | 38,018 |
25 ביולי 2020 | זניט סנקט פטרבורג | 0-1 | חימקי | יקטרינבורג ארנה, יקטרינבורג | 3,408[3] |
12 במאי 2021 | לוקומוטיב מוסקבה | 1-3 | קריליה סובטוב סמרה | אצטדיון ניז'ני נובגורוד | 20,808[4] |
29 במאי 2022[5] | ספרטק מוסקבה | 1-2 | דינמו מוסקבה | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 69,306 |
11 ביוני 2023 | צסק"א מוסקבה | קרסנודאר | אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה |
- קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש
- קבוצות אשר לא שיחקו באותה העונה בליגה הבכירה ברוסיה מסומנות בכתב נטוי
זכיות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון | זכיות | שנות זכייה | גמר | שנות העפלה |
---|---|---|---|---|
לוקומוטיב מוסקבה | 9 | 1996, 1997, 2000, 2001, 2007, 2015, 2017, 2019, 2021 | 1 | 1998 |
צסק"א מוסקבה | 7 | 2002, 2005, 2006, 2008, 2009, 2011, 2013 | 4 | 1993, 1994, 2000, 2016 |
זניט סנקט פטרבורג | 4 | 1999, 2010, 2016, 2020 | 1 | 2002 |
ספרטק מוסקבה | 4 | 1994, 1998, 2003, 2022 | 2 | 1996, 2006 |
דינמו מוסקבה | 1 | 1995 | 4 | 1997, 1999, 2012, 2022 |
רובין קאזאן | 1 | 2012 | 1 | 2009 |
רוסטוב | 1 | 2014 | 1 | 2003 |
טוסנו | 1 | 2018 | ||
אחמט גרוזני | 1 | 2004 | ||
טורפדו מוסקבה | 1 | 1993 | ||
אורל | — | — | 2 | 2017, 2019 |
קריליה סובייטוב סמרה | — | — | 2 | 2004, 2021 |
חימקי | — | — | 2 | 2005, 2020 |
אנז'י מחצ'קלה | — | — | 2 | 2001, 2013 |
קרסנודאר | — | — | 1 | 2014 |
רוטור וולגוגרד | — | — | 1 | 1995 |
מוסקבה | — | — | 1 | 2007 |
אמקאר פרם | — | — | 1 | 2008 |
סיביר נובוסיבירסק | — | — | 1 | 2010 |
אלניה ולדיקווקז | — | — | 1 | 2011 |
קובאן | — | — | 1 | 2015 |
אוונגרד קורסק | — | — | 1 | 2018 |
זכיות לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמות זכיות בגביע על פי עיקרון גאוגרפי:
כמות זכיות | עיר | מועדונים |
---|---|---|
22 | מוסקבה | לוקומוטיב, צסק"א, ספרטק, טורפדו, דינמו |
4 | סנקט פטרבורג | זניט |
1 | קאזאן | רובין |
1 | רוסטוב על הדון | רוסטוב |
1 | גרוזני | טרק |
1 | טוסנו | טוסנו |
דאבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדאבל המסורתי הוא זכייה בעת ובעונה אחת באליפות הליגה ובגביע הרוסי, הישג אליו הגיעו שלושת המועדונים הבאים:
- צסק"א מוסקבה (2005, 2006, 2012/2013)
- זניט סנקט פטרבורג (2010, 2019/2020)
- ספרטק מוסקבה (1994, 1998)
אף קבוצה רוסית עוד לא זכתה בטרבל הייחודי (זכייה בליגה, בגביע ובמפעל אירופי).
זכיות רצופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני מועדונים זכו בגביע פעמיים ברציפות: לוקומוטיב, שזכתה ב-1996 וב-1997, ושוב, ב-2000 וב-2001; צסק"א, שזכתה ב-2005 וב-2006 ושוב, ב-2008 וב-2009.
המפסידה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה שהופיעה הכי הרבה פעמים בגמר היא דינמו מוסקבה, עם ארבע סגנויות וזכייה אחת בלבד. לצסק"א ארבע סגנויות, אך היא גם זכתה בגביע 8 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת, למעט לוקומוטיב.
עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחמט גרוזני היא הקבוצה הראשונה שזכתה בגביע הרוסי בעודה משחקת בליגה הראשונה (ליגת המשנה), ב-2004; בנוסף, היא הקבוצה הרוסית הראשונה שנשרה לליגת המשנה לאחר זכייה בגביע הרוסי. היא נשרה בעונת 2005 וחזרה כעבור עונה. שנה לאחר מכן נשרה גם הזוכה הראשונה בגביע הרוסי, טורפדו מוסקבה.
- רוטור וולגוגרד היא הקבוצה הלא מוסקבאית הראשונה שהעפילה לגמר הגביע, כשזניט סנקט פטרבורג היא הקבוצה הלא מוסקבאית הראשונה שזכתה בגביע הרוסי והראשונה, שניצחה קבוצה מוסקבאית בגמר.
- סך הכל הקבוצות המוסקבאיות התמודדו ב-12 גמרי גביע, כשחמש פעמים מתוכם זכו בטורניר.
- בתולדות הטורניר כולו רק חמישה גמרי גביע נערכו ללא השתתפות קבוצות מוסקבאיות; ב-2004 טרק גרוזני שגברה על קריליה סובטוב סמרה, ב-2010 זניט סנקט פטרבורג שניצחה את סיביר נובוסיבירסק, ב-2014 רוסטוב שחגגה אחרי ניצחון בדו-קרב פנדלים מול קרסנודר, ב-2018 כשטוסנו ממחוז לנינגרד גברה על אוונגרד קורסק וב-2020 כשזניט סנקט פטרבורג התמודדה נגד חימקי ממחוז מוסקבה.
- סך הכול, 19 קבוצות שיחקו בגמר הגביע, כשרק שבעה מהן התמודדו בגמר יותר מפעם אחת.
- בעונת 2018 טוסנו זכתה בגביע ופורקה כעבור חודש והפכה לקבוצה הראשונה שזכתה בגביע ופורקה זמן קצר לאחריו, זאת בשל מצבה הכלכלי.
- הקבוצה היחידה שזכתה באליפות הליגה ולא זכתה בגביע - עד כה - היא אלניה ולדיקווקז.
- עונת 2020/2021 לראשונה בתולדות הטורניר, הכילה שלב בתים.
- סרגיי איגנשביץ' זכה בגביע שבע פעמים, טימופיי מרגאסוב זכה שלוש פעמיים, אך כל פעם עם מועדון אחר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הגביע הרוסי בכדורגל (ברוסית)
הגביע הרוסי בכדורגל, ברשת החברתית VK
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Бетсити - титульный партнер обновленного Кубка России по футболу // Betcity היא נותנת החסות של גביע רוסיה המחודש, rfs.ru (ברוסית)
- ^ לוקמוטיב מוסקבה זכתה בגביע הרוסי עם ניצחון קטן
- ^ כמות הצופים הוגבלה ל-10% מתכולת האצטדיון בשל מגבלות שהוטלו לאחר התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה
- ^ כמות הצופים הוגבלה ל-50% מתכולת האצטדיון בשל מגבלות שהוטלו במסגרת המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה ברוסיה
- ^ РФС увеличит призовой фонд Бетсити Кубка России
הגביע הרוסי בכדורגל | |
---|---|
|
טורנירי גביע לאומיים בכדורגל (אירופה) | |
---|---|
|