הגביע הרוסי בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגביע הרוסי בכדורגל
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1992
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל הרוסית
מספר מתמודדים 103
מדינות משתתפות רוסיה רוסיהרוסיה
יבשת אירופה
זוכה צסק"א מוסקבה (זכייה שמינית)
הכי הרבה זכיות לוקומוטיב מוסקבה (9 זכיות)
https://www.rfs.ru/cup האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל הטורניר בעונות 2018–2020
תרשים הגביע, 2010.

הגביע הרוסי בכדורגלרוסית: Кубок России по футболу) הוא טורניר כדורגל, הנערך מדי שנה על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית ובו לוקחים חלק מועדוני כדורגל מקצוענים מרוסיה.

מחזיקת הגביע הרוסי לעונת 2022/2023 היא צסק"א מוסקבה, בעוד לוקומוטיב מוסקבה היא שיאנית הזכיות, 9 במספר.

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום משחק הגמר מוענק לקבוצה שניצחה גביע, הנשאר בחזקתה במשך שנה. טקס הענקת הגביע נערך על בימת מנצחים על כר הדשא. שחקני שתי הקבוצות ששיחקו בגמר מקבלים מדליות. בשנת 2007 לוקומוטיב מוסקבה קיבלה את הזכות לשמור אצלה את הגביע שזכתה בו בשנת 2000. גביע חדש הוענק לזוכה, צסק"א מוסקבה בעונת 2009.

הגביע הנוכחי נעשה בשנת 2010 בהזמנת התאחדות הכדורגל הרוסית. הגביע עשוי זכוכית ונוצר במפעל הזכוכית של דיאטקוב, כשהאלמנטים מכסף השזורים בגביע נוצרו על ידי חברת Gorod N. במרכז הגביע משובץ סמל התאחדות הכדורגל ובסמוך לו סמל הפדרציה הרוסית. על יסוד הכסף בתחתית נחרטים שמות מועדוני הכדורגל שזכו בגביע. הגביע מעוטר בסרטים בצבעי דגל המדינה.

השתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הרשום בהתאחדות הכדורגל ומשחק באחת מהליגות שהיא מארגנת זכאי להרשם לגביע. כל המועדונים נדרשים לעמוד בתנאי סף של יכולת לארח משחק מול קהל בבטחה.

כל המועדונים המשחקים בליגת העל הרוסית, הליגה הרוסית הראשונה והליגה הרוסית השנייה, שהם מועדונים מקצוענים בלבד, מתחרים בגביע הרוסי. לקבוצות מהליגה הרוסית השלישית אין זכות השתתפות בטורניר, אך לעיתים ההתאחדות מאפשרת למספר קבוצות חובבניות בודדות ליטול חלק.

שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נערך בשיטת "נוק אאוט". אף שכל קבוצה יכולה להיות מוגרלת לשחק כנגד כל קבוצה אחרת, קבוצות המשחקות בליגות הבכירות משתלבות בתחרות בשלבים מתקדמים יותר, כך שקבוצה קטנה המעוניינת לשחק מול קבוצה איכותית מצמרת הליגה הראשונה תצטרך לגבור קודם לכן על מספר קבוצות קטנות יותר בסיבובים המוקדמים.

בכל סיבוב משחקות הקבוצות שהוגרלו האחת נגד השנייה משחק אחד בלבד, בביתה של מי שזכתה לביתיות בהגרלה. במקרה של תיקו, לאחר 90 דקות משחקים 30 דקות הארכה ואם עדיין יש שיויון מוכרע המשחק בקרב בעיטות עונשין מ-11 מטר. בגביע, בניגוד לנהוג במפעיל האירופיים, אין חשיבות לשערי חוץ ושערים ביתיים.

קבוצות הליגה השנייה מתחילות לשחק משלב 512 הגדולות, 256 הגדולות או בשלב המסיים של 128 הגדולות, תלוי במספר הקבוצות באזור המתאים של הליגה השנייה. קבוצות הליגה הראשונה נכנסות לטורניר משלב 32 הגדולות, וקבוצות ליגת העל מתחילות משלב שמינית הגמר. שלבי הנוקאאוט עד למשחק הגמר משוחקים בשתי משחקים, בית וחוץ. משחק הגמר נערך כמשחק בודד. באופן זה, קבוצות הליגה השנייה מתחילות להשתתף כבר מסיבוב טרום התחרות, כולל ארבעה סיבובי מוקדמות ושישה סיבובים בתחרות הראשית. קבוצות הליגה החזקות אינן צריכות, כאמור, לעבור את השלבים האלה.

משחקי הסיבוב הראשון משוחקים תמיד באפריל או ביולי, בעוד הגמר משוחק בשנה שלאחר מכן במאי, מה שגורם לתחרות הגביע הרוסי להימשך למעלה משנה. הקבוצה שזוכה בגביע מתמודדת בעונה שלאחר מכן בסופר קאפ הרוסי מול זוכת אליפות רוסיה.

אין זירה מסורתית אחת בה נערך משחק גמר הגביע, ברם מרבית המשחקים נערכו באצטדיון לוז'ניקי ובאצטדיון לוק במוסקבה. מאז 2009, משחק הגמר נערך מדי שנה באצטדיון אחר. בשלבי חצי הגמר והגמר נערכים משחקים חוזרים ובמקרה הצורך מוכרע המשחק בהארכה ובקרב בעיטות 11 מטר.

במאי 2020 פורסם שבעונת 2020/2021, גביע רוסיה ייערך במתכונת חדשה ויכלול שלב בתים. שש קבוצות שהעפילו למפעלים האירופיים יתחילו להתמודד על הגביע כבר משלב שמינית הגמר. הוצג מערך של סבב שלב בתים עילי במקום שלב 16 ו-32 האחרונות. בשלב זה הקבוצות מחולקות לעשרה בתים של 3 קבוצות. הבתים כוללים נציגה אחת מכל ליגה שישחקו משחק אחד עם השני. בשלב זה, ליגת העל מיוצגת על ידי קבוצות שלא העפילו לתחרויות אירופה בסוף העונה החולפת.

השתתפות בליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2022, הזכייה בגביע הייתה מקנה לקבוצה הזוכה מקום בליגה האירופית בעונה הבאה. אם הקבוצה הזוכה זכאית להשתתף בליגת האלופות, אז המפסידה בגמר הגביע זכאית למקום בליגה האירופית. אך אם גם היא משתתפת בליגת האלופות, תוענק הזכות להשתתף בליגה האירופית לפי מיקום בליגה.

חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הספונסרים והחברות שהעניקו חסות לטורניר הגביע, החל מעונת 1995/1996:

  • 1995/96 — Magna
  • 1996/97 — 2000/01 — Mobil 1
  • 2007/08 — 2009/10 — Rambler
  • 2011/12 — 2012/13 — Pirelli
  • 2014/15 — Power Technologies
  • 2017/18 — 2019/20 — סוכנות ההימורים Olimp
  • 2020/21 — 2021/22 — סוכנות ההימורים Betcity[1]
  • 2022/23 — — סוכנות ההימורים Fonbet

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סטטיסטיקת האצטדיונים שאירחו את משחקי גמר הגביע:

אצטדיון מספר שנים
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 11 1993, 1994, 1995, 1998, 1999, 2002, 2006, 2007, 2022, 2023, 2024
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 4 2003, 2004, 2005, 2008
אצטדיון דינמו, מוסקבה 3 1996, 2000, 2001
האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג 3 2012, 2020, 2023
אצטדיון ניז'ני נובגורוד, ניז'ני נובגורוד ‏1 2021
קוסמוס ארנה, סמרה 2019
וולגוגרד ארנה, וולגוגרד 2018
אצטדיון פישט, סוצ'י 2017
קאזאן ארנה, קאזאן 2016
האצטדיון המרכזי, אסטרחן 2015
אנז'י ארנה, כספייסק 2014
אחמט ארנה, גרוזני 2013
אצטדיון שיניק, ירוסלבל 2011
אולימפ-2, רוסטוב על הדון 2010
ארנה חימקי, חימקי 2009
אצטדיון טורפדו, מוסקבה 1997

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך הגמר זוכה תוצאה סגנית אצטדיון מספר צופים
13 ביוני 1993 טורפדו מוסקבה 1-1
(3-5)פ
צסק"א מוסקבה אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 20,000
22 במאי 1994 ספרטק מוסקבה 2-2
(2-4)פ
צסק"א מוסקבה אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 35,000
14 ביוני 1995 דינמו מוסקבה 0-0
(7-8)פ
רוטור וולגוגרד אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 20,000
11 במאי 1996 לוקומוטיב מוסקבה 2-3 ספרטק מוסקבה אצטדיון דינמו, מוסקבה 20,000
11 ביוני 1997 לוקומוטיב מוסקבה 0-2 דינמו מוסקבה אצטדיון טורפדו, מוסקבה 13,800
7 ביוני 1998 ספרטק מוסקבה 0-1 לוקומוטיב מוסקבה אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה ‏22,000
26 במאי 1999 זניט סנקט פטרבורג 1-3 דינמו מוסקבה אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה ‏22,000
21 במאי 2000 לוקומוטיב מוסקבה 2-3 צסק"א מוסקבה אצטדיון דינמו, מוסקבה 26,000
20 ביוני 2001 לוקומוטיב מוסקבה 1-1
(3-4)פ
אנז'י מחצ'קלה אצטדיון דינמו, מוסקבה 8,500
12 במאי 2002 צסק"א מוסקבה 0-2 זניט סנקט פטרבורג אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 48,000
15 ביוני 2003 ספרטק מוסקבה 0-1 רוסטוב אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 25,000
29 במאי 2004 טרק גרוזני 0-1 קריליה סובטוב סמרה אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 17,000
29 במאי 2005 צסק"א מוסקבה 0-1 חימקי אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 25,000
20 במאי 2006 צסק"א מוסקבה 0-3 ספרטק מוסקבה אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 67,000
27 במאי 2007 לוקומוטיב מוסקבה 0-1 מועדון הכדורגל מוסקבה אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 50,000
17 במאי 2008 צסק"א מוסקבה 2-2
(1-4)פ
אמקאר פרם אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה 24,000
31 במאי 2009 צסק"א מוסקבה 0-1 רובין קאזאן ארנה חימקי, חימקי, מחוז מוסקבה 13,000
16 במאי 2010 זניט סנקט פטרבורג 0-1 סיביר נובוסיבירסק אצטדיון אולימפ-2, רוסטוב על נהר דון 15,840
22 במאי 2011 צסק"א מוסקבה 1-2 אלניה ולדיקווקז אצטדיון שיניק, ירוסלבל 12,900
9 במאי 2012 רובין קאזאן 0-1 דינמו מוסקבה האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג 27,000
1 ביוני 2013 צסק"א מוסקבה 1-1
(3-4)פ
אנז'י מחצ'קלה אחמט ארנה, גרוזני 28,000
8 במאי 2014 רוסטוב 0-0
(5-6)פ
קרסנודר אנז'י ארנה, קספייסק 19,500
21 במאי 2015 לוקומוטיב מוסקבה 1-3 קובאן קרסנודר האצטדיון המרכזי, אסטרחן 16,000
2 במאי 2016 זניט סנקט פטרבורג 1-4 צסק"א מוסקבה אק בארס ארנה, קאזאן 36,600
2 במאי 2017 לוקומוטיב מוסקבה 0-2 אורל אצטדיון פישט, סוצ'י 24,500
9 במאי 2018 טוסנו 2-1 אוונגרד אומסק וולגוגרד ארנה, וולגוגרד 40,373
22 במאי 2019 לוקומוטיב מוסקבה 0-1[2] אורל קוסמוס ארנה, סמרה 38,018
25 ביולי 2020 זניט סנקט פטרבורג 0-1 חימקי יקטרינבורג ארנה, יקטרינבורג 3,408[3]
12 במאי 2021 לוקומוטיב מוסקבה 1-3 קריליה סובטוב סמרה אצטדיון ניז'ני נובגורוד 20,808[4]
29 במאי 2022[5] ספרטק מוסקבה 1-2 דינמו מוסקבה אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 69,306
11 ביוני 2023 צסק"א מוסקבה 1-1
(5-6)פ
קרסנודאר אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה 53,425
2 ביוני 2024 צסק"א מוסקבה/זניט סנקט פטרבורג ?-? אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה
  • קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש
  • קבוצות אשר לא שיחקו באותה העונה בליגה הבכירה ברוסיה מסומנות בכתב נטוי

זכיות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון זכיות שנות זכייה גמר שנות העפלה
לוקומוטיב מוסקבה 9 1996, 1997, 2000, 2001, 2007, 2015, 2017, 2019, 2021 1 1998
צסק"א מוסקבה 8 2002, 2005, 2006, 2008, 2009, 2011, 2013, 2023 4 1993, 1994, 2000, 2016
זניט סנקט פטרבורג 4 1999, 2010, 2016, 2020 1 2002
ספרטק מוסקבה 4 1994, 1998, 2003, 2022 2 1996, 2006
דינמו מוסקבה 1 1995 4 1997, 1999, 2012, 2022
רובין קאזאן 1 2012 1 2009
רוסטוב 1 2014 1 2003
טוסנו 1 2018
אחמט גרוזני 1 2004
טורפדו מוסקבה 1 1993
אורל 2 2017, 2019
קריליה סובייטוב סמרה 2 2004, 2021
חימקי 2 2005, 2020
אנז'י מחצ'קלה 2 2001, 2013
קרסנודאר 2 2014, 2023
רוטור וולגוגרד 1 1995
מוסקבה 1 2007
אמקאר פרם 1 2008
סיביר נובוסיבירסק 1 2010
אלניה ולדיקווקז 1 2011
קובאן 1 2015
אוונגרד קורסק 1 2018

זכיות לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות זכיות בגביע על פי עיקרון גאוגרפי:

כמות זכיות עיר מועדונים
‏23 מוסקבה לוקומוטיב, צסק"א, ספרטק, טורפדו, דינמו
‏4 סנקט פטרבורג זניט
1 קאזאן רובין
1 רוסטוב על הדון רוסטוב
1 גרוזני טרק
1 טוסנו טוסנו

דאבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאבל המסורתי הוא זכייה בעת ובעונה אחת באליפות הליגה ובגביע הרוסי, הישג אליו הגיעו שלושת המועדונים הבאים:

אף קבוצה רוסית עוד לא זכתה בטרבל הייחודי (זכייה בליגה, בגביע ובמפעל אירופי).

זכיות רצופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מועדונים זכו בגביע פעמיים ברציפות: לוקומוטיב, שזכתה ב-1996 וב-1997, ושוב, ב-2000 וב-2001; צסק"א, שזכתה ב-2005 וב-2006 ושוב, ב-2008 וב-2009.

המפסידה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה שהופיעה הכי הרבה פעמים בגמר היא דינמו מוסקבה, עם ארבע סגנויות וזכייה אחת בלבד. לצסק"א ארבע סגנויות, אך היא גם זכתה בגביע 8 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת, למעט לוקומוטיב.

עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Бетсити - титульный партнер обновленного Кубка России по футболу // ‏Betcity היא נותנת החסות של גביע רוסיה המחודש, rfs.ru (ברוסית)
  2. ^ לוקמוטיב מוסקבה זכתה בגביע הרוסי עם ניצחון קטן
  3. ^ כמות הצופים הוגבלה ל-10% מתכולת האצטדיון בשל מגבלות שהוטלו לאחר התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה
  4. ^ כמות הצופים הוגבלה ל-50% מתכולת האצטדיון בשל מגבלות שהוטלו במסגרת המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה ברוסיה
  5. ^ РФС увеличит призовой фонд Бетсити Кубка России