לדלג לתוכן

הולטר לחץ דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך מוניטור הולטר, הסיבה לכך היא: נראה שמדובר בכפילות.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך מוניטור הולטר, הסיבה לכך היא: נראה שמדובר בכפילות.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
הולטר לחץ דם

הולטר לחץ דםאנגלית: Blood Pressure Holter) הוא אמצעי לאבחון יתר לחץ דם, המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלמה. הנבדק מקבל מכשיר למדידת לחץ דם שמוצמד אליו למשך 24 שעות. המכשיר מודד את לחץ הדם כל 20–40 דקות. בתום הבדיקה מתקבל פלט מחשב שמסכם את כל המדידות שעשה המכשיר.

כאשר קיים קושי לאבחן אם האדם סובל מיתר לחץ דם, בדיקה באמצעות הולטר לחץ דם יכולה לסייע באבחנה. למשל, כאשר אדם מדווח שערכי לחץ הדם שמתקבלים במדידות בבית תקינים, ואילו ערכי לחץ הדם שמתקבלים במדידות במרפאה גבוהים מהתקין. מצב כזה מכונה "תסמונת החלוק הלבן", כלומר: מדידה בנוכחות הרופא גורמת למתח אצל הנבדק ולעלייה בלחץ הדם. כדי לברר אם מדובר ביתר לחץ דם או רק בתסמונת החלוק הלבן, ניתן לעשות בדיקת הולטר לחץ דם.

בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל מי שסובל מיתר לחץ דם. באמצעות בדיקת ההולטר ניתן בין היתר לברר אם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ הדם. אם מתברר שהטיפול אינו מיטבי, אפשר, כמובן, לשנותו.

מהלך הבדיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחברים לזרוע מכשיר אשר מורכב משרוולית וממיקרופון. במשך היום מודד המכשיר את לחץ הדם בכל 20 דקות בערך, ואילו בשעות הלילה הוא עושה את המדידות לעיתים רחוקות יותר. הבדיקה אמורה להתבצע תוך כדי שגרת החיים של הנבדק, ולכן במהלך הבדיקה על הנבדק להמשיך בפעילות רגילה. אם הוא נוטל תרופות באופן קבוע, עליו להמשיך לקחת אותן כרגיל. למחרת מסירים את המכשיר ומחזירים אותו למעבדה לעיבוד הנתונים.

תוצאות הבדיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשובה שמתקבלת מעיבוד הנתונים כוללת טבלה של המדידות, גרף שמציג את הנתונים וכן פיענוח מילולי המסכם את ממצאי הבדיקה. יחד עם התשובות המספריות ועם הגרף תינתן תשובה בכתב של רופא מומחה ליתר לחץ דם בנוגע לאיזון לחצי דם במהלך היום והלילה. בתשובתו יתייחס הרופא גם לירידת לחצי הדם בשעות הלילה, אם קיימת ירידה כזו, משום שלנתון הזה יש חשיבות רפואית. לעיתים מוסיף המומחה גם הערכות בנוגע לסיבות ללחץ הדם הגבוה. דוגמה להערכה כזאת: חשד שתסמונת של דום נשימה בשינה גורמת לעלייה בלחץ הדם.[1]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ד"ר מאשה קרופניקוב, הולטר לחץ דם, באתר שירותי בריאות כללית, ‏28.02.2012

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.