החיים הקשים של אר ג'יי ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החיים הקשים של אר ג'יי ברגר
סוגה קומדיית מצבים
יוצרים דייוויד קטצנברג
סת' גרהם-סמית'
תומאס אלכסנדר
כותבים דייוויד קטצנברג
בימוי דייוויד קטצנברג
שחקנים פול לקונו, ג'ארב דופלייס, קארה טייטס, אמבר לנקסטר, ג'ייסון בלייר
ארץ מקור ארצות הברית
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 2
מספר פרקים 24
הפקה
מפיק דייוויד קטצנברג
סת' גרהם-סמית'
חברת הפקה MTV Networks International
הפצה Paramount Networks International עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקת צילום מצלמה יחידה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 22 דקות
שידור
רשת שידור MTV
רשת שידור בישראל MTV ישראל
Hot Comedy Central
תקופת שידור מקורית 6 ביוני 201030 במאי 2011
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החיים הקשים של אר ג'יי ברגראנגלית: The Hard Times of RJ Berger) היא קומדיית מצבים אמריקאית ששודרה בערוץ MTV החל מ-6 ביוני 2010 ועד ה-30 במאי 2011.

הסדרה מתמקדת בדמותו של אר ג'יי ברגר (בגילומו של פול לקונו), נער לא מקובל חברתית הלומד בבית הספר הבדוי תיכון פינקרטון שבאוהיו. חבריו הטובים של ברגר הם מיילס ג'נר (ג'ארב דופלייס) ולילי מירן (קארה טייטס). ברגר מאוהב בג'ני סוונסון (אמבר לנקסטר), שהיא חברתו של מקס אוונס (ג'ייסון בלייר), הבריון. הסדרה מציגה את תהליך התבגרותן של הדמויות.

העונה הראשונה עלתה לשידור ב-6 ביוני 2010 וכללה 12 פרקים. העונה השנייה יצאה ב-24 במרץ 2011 וכללה 12 פרקים.

סקירת סדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונהפרקיםשודרה לראשונה (ארצות הברית)
הפרק הראשוןהפרק האחרון
1126 ביוני 201023 באוגוסט 2010
21224 במרץ 201130 במאי 2011

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון ליצירת הסדרה נבע מסרט קצר המבוסס על סיפור דומה בשם "הסיפור על אר ג'יי", שנכתב על ידי דייוויד קטצנברג והופק על ידי סת' גרהם-סמית'. הסרט הסיפור על אר ג'יי תואר על ידי עיתון הניו יורק טיימס כ"הוקרה קטנה לסרט לילות בוגי". בכירים ברשת MTV התעניינו להפוך סרט זה לסדרת טלוויזיה.

ביוני 2009 הודיעה MTV על פיתוח של מספר סדרות טלוויזיה, וביניהן סדרה זו. הסדרה תוארה כ"30 דקות שלא מפגינות כבוד כלפי גיל ההתבגרות" – שכן גיבור הסדרה הוא נער לא מקובל בן 15, ההופך להיות מושמץ כשברחבי בית הספר מתגלה "המתנה האנטומית" שקיבל בגופו. ה"מתנה" היא איבר מין גדול במיוחד.

בכל אחד מ-12 הפרקים בסדרה ישנה סצנה מונפשת דו־ממדית.

באוגוסט 2011 הודיעה MTV כי הסדרה מבוטלת ולא תהיה עונה שלישית.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד "אר ג'יי" ברגר (פול לקונו): הדמות הראשית. חנון, מוזר מבחינה חברתית. בן 15 הלומד בתיכון. הוא ביישן וציני, מאוהב בג'ני סוונסון מאז הפעם הראשונה שראה אותה, אך הוא מפוחד מכדי להפגין כלפיה את אהבתו אליה וגם משום שהוא מפחד לחטוף מכות מהחבר שלה, מקס. בפרק הראשון של הסדרה אר ג'יי נדחף למשחק הכדורסל אחרי שקבוצתו אבדה את רוב השחקנים. הוא קיבל את הכדור מספר שניות לסיום המשחק וזרק אותו. הוא החטיא את הסל, ומכנסיו נפלו ואחריהם גם תחתוניו. כל בית הספר ראה את הפין שלו.

מיילס ג'נר (ג'ארב דופלייס): חברו הטוב ביותר של אר ג'יי. הוא שמן ואובססיבי להפוך למקובל ולהצליח עם בנות. בדרך כלל הוא נמצא עם מצלמת הווידאו שלו. כשהוא מגלה את מתנתו של אר ג'יי, הוא דוחק בו כדי להשתמש בה כדי להפוך למקובל, כדי שגם הוא יהיה מקובל. הוא סבל מבעיות במשפחה, כמו מוות אימו, התאבדות החתול שלו ואחיו המשוגעים.

לילי מירן (קארה טייטס): מוזרה חברתית המאוהבת באר ג'יי אחריו היא רודפת כל הזמן. למרות שאר ג'יי לא אוהב אותה בחזרה, היא לא מפסיקה לקוות שהוא יאהב אותה. בעלת חוש אופנה מוזר, והיא מכינה את הבגדים של עצמה. בעונה השנייה היא הפכה לחברה של ילד אחר, ונשארה ידידה של אר ג'יי בסוף העונה השנייה היא מודיעה לאר ג'יי שהיא בהריון ממנו.

ג'ני סוונסון (אמבר לנקסטר): אר ג'יי מאוהב בה. יפה, מקובלת ומעודדת. למרות שהיא מקובלת אופייה לא סנובי. היא ואר ג'יי הם שותפי למידה. בפרקים הראשונים של העונה השנייה היא ואר ג'יי חברים, עד שהם נפרדים.

מקס אוונס (ג'ייסון בלייר): יהיר, אנוכי, מגעיל, ובריון. נוהג להכות את אר ג'יי. הוא החבר של ג'ני סוונסון עד סוף העונה הראשונה מגלים בעונה השנייה שהוא הומו.

סוזן וריק ברגר (בת' ליטלפורד ולארי פוינדקסטר): הוריו של אר ג'יי, עד שהתגרשו בתחילת העונה השנייה.

ג'ריבה סינקלר (מרלון יאנג): מאמן התיכון פינקרטון. בתחילת העונה השנייה אחרי הגירושים של הוריו של אר ג'יי הוא מפתח יחסים עם אמו.

איימי (קייטלין קרוסבי): אחרי שאר ג'יי הידרדר בלימודים היא הייתה המורה הפרטית שלו, בת 17. אחרי שהוא נפרד מג'ני הם הפכו להיות חברים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]