היכל התרבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היכל התרבות (על שם מאן) בתל אביב
חנוכת היכל התרבות המשופץ, מאי 2013
אולם הקונצרטים המשופץ בזמן חזרה

היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן (לשעבר ע"ש פרדריק ר. מאן) הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב-יפו, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. בצמוד להיכל התרבות נמצאים תיאטרון הבימה וגינת יעקב. האולם הכיל 2,760 מקומות ישיבה, בטרם שופץ ומספר המקומות בו הופחת ב-2013 לכ-2,350, שעדיין הפכו אותו לאחד האולמות הגדולים ביותר בישראל.

ההיכל הוא אולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ובנוסף לה הופיעו בו תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, ובהן התזמורת הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילדלפיה והתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. עם הסולנים שהופיעו על בימת היכל התרבות נמנים ליאונרד ברנשטיין, יצחק פרלמן, יהודי מנוחין, דניאל בארנבוים, אייזיק שטרן, ארתור רובינשטיין ועוד.

בנוסף לקונצרטים מתקיימים בהיכל הופעות פופ ורוק של זמרים מהמובילים שבמוזיקה הישראלית בהם: שלמה ארצי, שרית חדד, אייל גולן, משה פרץ, ריטה ועופר לוי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין היכל התרבות תוכנן על ידי האדריכלים דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר וכך גם "ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו". "גן יעקב" השוכן בצמידות להם תוכנן על ידי יעקב רכטר. שני רחובות סמוכים להיכל התרבות, האחד מקביל לו ואחד ניצב לו, קרויים על שם שני אישים הקשורים להיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ברוניסלב הוברמן וארטורו טוסקניני.

בנייתו של "היכל התרבות" נמשכה ארבע שנים והייתה מלווה בקשיים שאפיינו את מדינת ישראל הצעירה. האולם נחנך ב-1 באוקטובר 1957.[1]

התוכנית לשינוי מבנה ההיכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 נודע שעיריית תל אביב-יפו מתכננת שינוי רחב היקף במבנה ההיכל אשר עיקר מטרתה לדברי העירייה הוא שיפור האקוסטיקה באולם ובניית חדרי חזרות. על תוכנית השינויים הופקד משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטין והיא זכתה לתמיכה רבה ממספר גורמים, בהם המנצח זובין מהטה אשר תקף את מצב היכל התרבות כיום: "האולם הזה לא ראוי, גם אם אוהבים את הארכיטקטורה אנחנו צריכים לשמר את זה מבחינת הצליל ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה עכשיו". על אף תמיכת העירייה ומספר גורמים נוספים לתוכנית זו, שאותה קידם דני קייזר, מהנדס העיר באותה עת, קמו גם מתנגדים רבים ובהם קודמו בתפקיד, ישראל גודוביץ, והלל שוקן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.[2]

בספטמבר 2006 אושרה התוכנית סופית במועצת עיריית תל אביב-יפו ומאז שנה זו הייתה בשלבי ביצוע מתקדמים. השיפוץ הסתיים באפריל 2013, וכחלק מהשינויים שבוצעו במבנה הופחת מספר המקומות ב-400.[3] בתחום האקוסטיקה התקבל ייעוץ מאחד ממהנדסי האקוסטיקה הבכירים בעולם, יסוהיסה טויוטה.[4] ב-1 במאי 2013 התקיימה הופעת הבכורה לאחר שדרוג ההיכל, בהופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. עבודות השיפוץ אכן השיגו את מטרתן העיקרית, שיפור איכותו האקוסטית של האולם ויצירת מקום ראוי לנגינת התזמורת.

בעת השיפוץ הוקמו מתחת למפלס הכניסה חדרי חזרות, חדרי הלבשה ומנוחה לאומנים, שטחי אחסנה לכלי הנגינה, ספרית התווים ומתקנים הנדסיים בהם מערכת מיזוג אוויר חדשה המשרתת את כל המבנה.

לרגל חגיגות ה-60 להיכל התרבות, הושק בחודש אוקטובר 2017 אולם המופעים התת-קרקעי החדש – 'אולם צוקר', בתרומתם של רבקה סקר ועוזי צוקר, המכיל עד 400 איש. אולם המופעים החדש הוקם בהשקעה של כ-25 מיליון שקלים, עם מערכת סאונד ותאורה מהמתקדמות בעולם, וחידושו יאפשר תצורות הושבה שונות: החל מסידור מושבים קלאסי, המיועד למופע פרונטלי, דרך סידור טבעתי למופע זירה, והתאמה לאירועי תרבות ובמה, לטקסים, לימי עיון ולמגוון רחב של אירועים, וגם כאולם חזרות לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולקונצרטים קאמריים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, כיתות אמן והרכבים מוזיקליים שונים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה פנורמית של אולם היכל התרבות לפני תחילת המחזמר "Cats"
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של אולם היכל התרבות לפני תחילת המחזמר "Cats"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הבימה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
שדרות רוטשילד רחוב אחד העם שדרות בן ציון ה'תרס"ט רחוב דיזנגוף ברוניסלב הוברמן שדרות ח"ן בית ציוני אמריקה רחוב אבן גבירול היכל התרבות הבימה ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו גן יעקב רחוב יהודה הלוי רחוב קפלן ארטורו טוסקניני חיים חיסין אלכסנדר מרמורק מתחם הבימה בית אליהוHabima Square.jpg
אודות התמונה

קואורדינטות: 32°04′24″N 34°46′48″E / 32.07340°N 34.78002°E / 32.07340; 34.78002