תגליות והמצאות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: טעויות עובדתיות, ניסוחים, לפרקים מתמקד בטפל ומחמיץ את העיקר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במדינת ישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר מפותחת. כמה וכמה תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים שמקורם בישראל זכו לתהודה עולמית. אחדות מהתגליות המופיעות כאן נעשו על ידי ישראלים בעת ששהו במכוני מחקר בחו"ל.

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הולגרמה של אברי החולה בזמן אמת -חברת Imaging LTD יצרה מנגנון שיאפשר למנתחים ליצור הולוגרמות של האיבר המנותח בזמן אמת, ההולוגרמה מציגה את האנטומיה האמיתית של החולה במצב מציאותי.
  • גילוי מנגנון הניווט של תאי זרע - הניווט אל אזור הפריית הביצית נעשה באמצעות חישני חום. התגלה בידי צוותו של פרופ' מיכאל אייזנבך מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע.
  • פיתוח תרופת הקופקסון במכון ויצמן למדע בידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבוים (ראו ערך טבע תעשיות פרמצבטיות)
  • פיתוח האינטרפרון (המתחרה לקופקסון) בידי פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע
  • פיתוח האזילקט לטיפול במחלת פרקינסון ובמחלת אלצהיימר, על ידי פרופ' מוסה יודעים וג'ון פינברג מהטכניון.
  • מערכת לאבחון נגיף ה'סארס' תוך שעה.
  • מזרק מיוחד ללקיחת דמים מפגים. יחודו של המזרק שאפשר להחזיר את כדוריות הדם האדומות למניעת אנמיה בפגים.
  • גמילה טבעית מסמים. גמילה מסמים באמצעות סטרואיד טבעי המוחדר למוח, ומפתח אצל הנגמלים חסינות לסם. פותח בידי ד"ר גל ידיד, ד"ר רחל מעיין ופרופ' אברהם ויצמן מאוניברסיטת בר-אילן.
  • גמילה מואצת מסמים (ANR). גמילה מואצת מסמים בהרדמה כללית, מפתח השיטה ד"ר אנדרה וייסמן מהמרכז הרפואי ברזילי באשקלון[1].
  • מניעת הזדקנות מואצת של תאים - על ידי ד"ר מאיר להב מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון) ופרופ' ארנון נגלר מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, שהצליחו להאט את התקצרותם של הטלומרים, שנמצאים בקצה של כל כרומוזום בתא, באמצעות הזרקה של גורמי צמיחה ביולוגיים, אשר בלמו את התקצרות הטלומרים במקרים של טיפולים רפואיים שונים.
  • פיענוח מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף". אלון מוזס מהמרכז הרפואי הדסה, ועמנואל הנסקי וקרלוס הידלגו-גראס מהאוניברסיטה העברית פיענחו את מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף" סטרפטוקוקוס A.
  • פיתוח חומר המונע נזקי רדיקלים חופשיים לתאים. דפנה אטלס מהאוניברסיטה העברית, דניאל אופן מאוניברסיטת תל אביב ואלדד מלמד ממרכז רפואי רבין פיתחו חומר בשם 4AD לצורך טיפול במחלות מוח ניווניות, הנגרמות עקב פעילות רדיקלים חופשיים.
  • שיטה לטיפול בריח פה באמצעות קרן לייזר - פותחה בידי ד"ר יהודה פינקלשטיין, מנהל היחידה למחלות חיך במרכז רפואי מאיר[2].
  • PillCam - גלולה לבדיקת מעי ווושט - פותחה על ידי חברת גיוון אימג'ינג.
  • מערכת אולטרה סאונד בהנחיית MRI להסרת גידולים בדרך לא פולשנית - פותחה על ידי חברת אינסייטק.‏[3]
  • מחט עירוי "חכמה" - מחט עירוי (וונפלון) בעלת חיישן שנותן אינדיקציה קולית מידית בהחדרה נכונה לוריד. פותח בידי חברת ווסקולר הישראלית‏[4].
  • חיישני גוף - חיישן זעיר העוקב ומדווח על תפקוד הלב בטכנולוגיה אלחוטית, שפותח על ידי חברת "רימון טכנולוגיות רפואיות" הישראלית, הושתל בלב מספר אנשים, במרכז הרפואי וולפסון בחולון באמצעות צנתור‏[5].
  • Foresee Home - מכשיר ביתי לבדיקה עצמית לגילוי מוקדם אצל חולי מחלת הAMD, לגילוי החמרה במצב, פותח על ידי חברת נוטל ויז'ן‏[6].
  • עגלת תרופות ממוחשבת - מערכת לחלוקת תרופות מנוטרות מחשב, שבמרכזה עגלת תרופות ממוחשבת, שמורידות את אחוז התרופות השגויות שניתנות לחולים בבתי חולים - פותחה על ידי חברת MDG Medical‏[7].
  • בי-קיור לייזר - מכשיר לייזר בעוצמה נמוכה להחלמה ושיכוך כאבים - פותח על ידי חברת גוד אנרג'יז‏[8].
  • אוקסימטר ידני - מתקן המודד את רמת החמצן בדם ואת מהירות הדופק, דבר המאפשר לחולי אסתמה להפחית את השימוש במשאף במידה ניכרת. הומצא על ידי המהנדס ישראל סרוסי ופרופסור ארתור אידלמן.
  • איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות ניתוח ממוחשב של גלי קול. תכנה המסייעת באיתור מוקדם של מחלת פרקינסון על פי ניתוח אקוסטי של גלי הקול המופקים בזמן דיבור, פותחה על ידי פרופ' שמעון ספיר מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם חוקרים אמריקנים ובמימון של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית[9].
  • חדר ניתוח מתנפח - חדר ניתוח קומפקטי ונייד הניתן להקמה קלה ומהירה ומספק סביבה סטרילית באזורי אסון או בשדה הקרב - חברת סיס טכנולוגיס‏[10]

אופטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המצלמה הזעירה בעולם - מצלמה שגודלה 0.99 מילימטר, המיועדת להשתלב באנדוסקופ זעיר, על ידי חברת מדיגוס מעומר‏[11].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • DNA מוליך חשמל - הפרופסורים אורי סיון, ארז בראון ויואב איישן מהטכניון השתמשו ברצפי DNA, כדי ליצור חוט מתכת מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
  • מערכת חישוב DNA - מערכת החישוב הביולוגית הזעירה בעולם, על פי ספר השיאים של גינס, שמשתמשת בחומר הגנטי DNA כבדלק וכבמרכיב חישובי כאחד - פותחה בשנת 2003 בידי פרופ' אהוד שפירא וצוותו ממכון ויצמן למדע. פרופ' שפירא זכה על כך בפרס רשת הטכנולוגיה העולמית לשנת 2004.
  • אותות עצביים של המוח על צג מחשב. צוות בראשותו של אילון ועדיה מהמרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית הצליחו לתרגם אותות עצביים מהמוח לתנועה, ולהציגה על גבי מסך מחשב.

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרת מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kinect - Kinect מאפשר שליטה ללא שלט או בקר אלא על ידי חישה של תנועות הגוף, ה-Kinect מבוסס על טכנולוגיה של חברת פריים-סנס הישראלית.
  • דיסק און קי - זיכרון פלאש נייד שהופך להיות דיסק וירטואלי באמצעות יציאת USB. פיתוח של חברת אם-סיסטמס בראשותו של דב מורן.
  • עט סורק - קויקשנרי - סורק זעיר בגודל עט עבה, שסורק מילה או משפט מהכתוב ומתרגם אותו לשפה אחרת, או שומר אותם בזיכרון המכשיר להעברה למחשב האישי - פותח בידי חברת ויזקום הירושלמית‏[18].
  • מקלדת לייזר - מקלדת וירטואלית שמוקרנת על גבי קיר או שולחן ומאפשרת להקליד למחשבי כף יד וטלפונים סלולריים. חברת lumio הישראלית‏[19].
  • מחשב על וירטואלי – צוות בראשות ד"ר אסף שוסטר מהטכניון מפתח את מיליפד (Millipede)-תוכנה המשתמשת באשכולות מחשבים אישיים המחוברים ברשת לביצוע חישובים מסובכים, דהיינו מחשוב שריגי.
  • מעבד לנהיגה אוטומטית - חברת מובילאיי הירושלמית פיתחה שבב ייחודי לרכב, שבאמצעות ראיה ממוחשבת ינהל פונקציות שונות בנהיגה ממוחשבת כמו נהיגה אוטומטית, מניעת תאונה ועוד‏[20][21].
  • מציאת קשר בין רעשי המעבד לתוכן העיבוד. עדי שמיר וערן טרומר ממכון ויצמן למדע, מצאו כי מעבדיהם של מחשבים המבצעים הצפנה משמיעים צלילים, שבאמצעותם ניתן לדלות מידע על החומר המוצפן.
  • וולט-פלאש - זיכרון פלאש בגודל כרטיס אשראי, בעובי 1.9 מ"מ. חברת וולטקס.
  • השתתפות בפיתוח מחשב העל החזק בעולם BlueGene/L - אנשי IBM חיפה השתתפו במאמץ של IBM לייצר מחשב חדשני, המבצע 70.72 מיליארד פעולות חישוב בשנייה, עבור משרד האנרגיה של ארצות הברית.
  • העברת מפתחות הצפנה באמצעות סיבים אופטיים - קבוצת חוקרים בראשות ד"ר קובי שויער מאוניברסיטת תל אביב‏[22]
  • דפוס אופסט דיגיטלי - חברת HP Indigo שהוקמה על ידי בני לנדא ונמכרה לחברת HP.
  • טיונר טלוויזיה דיגיטלי זעיר למכשירים ניידים - מוצר "כרמל" למכשירי אייפון ואייפד של חברת סיאנו‏[23].

תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלגוריתם למפל זיו - אלגוריתם לדחיסת נתונים שפיתחו פרופ' אברהם למפל ופרופ' יעקב זיו מהטכניון.
  • בבילון - תוכנת תרגום רב-לשונית, שמבצעת זיהוי אופטי של טקסט באזור נבחר במסך ומתרגמת אותו בהקלקת עכבר. פותחה על ידי אמנון עובדיה.
  • דיפ ג'וניור - תוכנת שחמט הרצה על מחשב פשוט שפותחה על ידי אמיר באן ושי בושינסקי, וספר פתיחות של רב-אמן בוריס אלתרמן. התוכנה זכתה באליפות העולם ב-1997, 2001, 2002 ו-2004.
  • WHDI - תקן לתקשורת וידאו אלחוטית באבחנה גבוהה בתדר 5Ghz. פותח על ידי חברת אמימון‏[24].
  • אלגוריתם ייחודי לחידוד תמונה, פותח על ידי ד"ר רענן פתאל מהאוניברסיטה העברית, וזכויות שימוש בו נרכשו על ידי חברת אדוביי.
  • שיטה ליצירת תקציר מסרטוני וידאו, פותח על ידי פרופ' שמואל פלג מהאוניברסיטה העברית‏[25]
  • ג'ינג'ר, תוכנת תרגום ותיקוני שגיאות כתיב מאנגלית לאנגלית.

אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ICQ - תוכנת מסרים מידיים על ידי החברה הישראלית מיראביליס. פותחה על ידי ספי ויגיסר, יאיר גולדפינגר ואריק ורדי.
  • PHP - שפת פיתוח לאינטרנט דינמי - פיתוח התוכנה על סמך רעיון שהוצג ב-PHP/FI, וכתיבת מנוע Zend עליו מבוססת התוכנה בידי זאב סורסקי ואנדי גוטמנס מהטכניון.
  • טלפונית אינטרנט (VoIP) - על ידי חברת ווקלטק הישראלית‏[26].
  • כספת מידע מאובטחת - אבטחת חלקים בתוך מערכת המחשוב הארגונית מחדירות, חברת סייבר ארק.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עגבניות שרי
  • טפטפה - אביזר, המשחרר מים בזרמים קטנים ("טפטוף"). הומצאה על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו בתחילת שנות ה-60. ההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.
  • עגבניות שרי - עגבניות קטנות שתוכננו להיות חטיפים, פותחו בידי קבוצה שהונהגה על ידי פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות ברחובות, בשיתוף פעולה עם חברת "הזרע".
  • עגבניית דניאלה - זן עגבנייה פרי שיתוף פעולה של מכון וולקני והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. זן עמיד במיוחד, בעל חיי מדף ארוכים ויבול גדול הנחשב כיום לאחד הזנים הנפוצים ביותר בעולם.‏[27][28][29]
  • השבחה ופיתוח של זני צמחים - פעילות רבה של מכון וולקני ביצירת זני פירות וירקות ללא הנדסה גנטית, בדגש על שיפור תכונות כמו עמידות בתנאים מיוחדים של מזג אוויר וצריכת מים, שיפור טעם, עמידות למחלות, גידול מהיר, פירות חסרי גרעין ועוד.
  • גידול חקלאי במדבר - חקלאים ישראלים צברו ניסיון בפיתוח חקלאות בתנאי מדבר וכך מדינות שונות בעולם קיבלו ייעוץ וסיוע בנושא מישראל.
  • הדברה טבעית - חומרי הדברה ממקורות טבעיים או על בסיסי תמציות צמחים, חברת "דע קדם" ממושב גן חיים.
  • מערכות ערפול ולחות - מערכות המאפשרות צינון אזורים ומזעור שימוש בחומרי הדברה (מגנ"ז - מערפל גב נפח זעיר, מט"ז, "מיסטר קול", ו"גליל"). חברת א.ר.ן‏[30].

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודי שמש
  • סוללות נקיות – סוללות המבוססות על סוג ייחודי של ברזל, שפירוקן אינו מלווה בפיזור חומרים רעילים בסביבה, פותחו על ידי פרופ' סטיוארט ליכט מהטכניון.
  • דוד שמש - מתקן ביתי שממיר אנרגיה סולארית באנרגיה תרמית, על פי החוק בישראל כל מבנה חדש מחויב בו. חוסך כארבעה אחוז באנרגיה הלאומית. פותח על ידי ד"ר צבי תבור[31].
  • ארובות שרב – פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון מפתח טכנולוגיה חליפית לייצור חשמל ולהתפלת מים, בעלות נמוכה, המבוססת על קירור אוויר מדברי חם, בארובה שגובהה 1000 מטר וקוטרה 500 מטר.
  • שיטה להפרדת מימן מהמים - ד"ר כוגן ממכון ויצמן למדע, פיתח מערכת שמשתמשת באנרגיה סולרית בשילוב עם מסנן תרמי, שמאפשר הפרדת המימן מהמים.
  • טכנולוגיה ייחודית להפקת מימן בכלי רכב כדלק אלטרנטיבי. הומצא על ידי פרופ' אמנון יוגב ואל"מ (במיל.) אלי גמזון‏[32].
  • CPV - טכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת - ייצור חשמל ומים חמים באמצעות תאים פוטווולטאים. חברת זניט-סולארי מקיבוץ יבנה[33].
  • חלון שמייצר חשמל - חברת פיתגורס סולאר‏[34].

מכשירים ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיר פלא - סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים.[35]
  • ארגונית לעיוורים - חברת ואריסייט.
  • ציפוי מיקרוני לצנרת מים - חברת A.C.T. (אקט טכנולוגיות ציפוי מתקדמות)‏[36].
  • אפיליידי - תולש שערות חשמלי. פותח בידי יאיר דר ושמעון יהב, ויוצר על ידי מפעל "מפרו" מקיבוץ הגושרים.

משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגליות והמצאות בעולם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדשות וחידושים, גמילה מהתמכרות בהרדמה כללית, באתר המרכז הרפואי ע"ש ברזילי, אשקלון
  2. ^ איתי גל, רופא ישראלי פיתח שיטה לריפוי ריח פה - בלייזר, באתר ynet‏, 25 בנובמבר 2004
  3. ^ אתר החברה
  4. ^ איתי גל, פיתוח ישראלי: מחט עירוי המאתרת בעצמה את הווריד, באתר ynet‏, 16 במרץ 2005
  5. ^ גלית יצחק-אוגנוב, חיישן זעיר מושתל בלב של חולים עם אי ספיקת לב, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 29 בינואר 2007
  6. ^ שירות הידען, ‏מכשיר שפותח בישראל יציל את ראייתם של מיליוני מבוגרים בעולם, באתר "הידען", 27 בפברואר 2008
  7. ^ אתר החברה
  8. ^ יובל אזולאי, "בי-קיור לייזר", מכשיר להקלה על כאבים באמצעות קרניים, באתר הארץ, 3 במאי 2009
  9. ^ איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות גלי קול, באתר "הידען", 3 באפריל 2010
  10. ^ אתר החברה
  11. ^ הכירו את המצלמה הקטנה בעולם שעומדת לשנות את פני הרפואה, 20/5/2011, אתר nrg
  12. ^ [http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-94a9b9a14202131004.htm מיטב הפטנטים של המוח היהודי במוזיאון המדע בי-ם
  13. ^ Thunder Generator, באתר Armytec
  14. ^ גיא גרימלנד, הסטארט-אפ הישראלי קמרו פיתח מערכת שמאפשרת לראות דרך קירות, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2008
  15. ^ מתקדמת מגננת המטוסים נגד טילי קרקע אוויר, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2003
  16. ^ אבי בליזובסקי, ‏החומר הננוטכנולוגי ApNano Materials הוכר כחומר מיגון מהחזקים בעולם, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2005
  17. ^ ‏אורה קורן, ה"תבור" של סמי קצב יורה בלבנון, הארץ.‏
  18. ^ אתר החברה
  19. ^ אתר החברה
  20. ^ גיל מלמד ו"עסקים", מכוניות שלא מתנגשות, באתר nrg מעריב, 24 בפברואר 2007
  21. ^ אתר החברה
  22. ^ אוניברסיטת תל אביב, ‏חוקרים באוניברסיטת תל-אביב פיתחו מערכת אופטית ליצירת קודי הצפנה שאינה מוגבלת במרחק, באתר "הידען", 8 בפברואר 2011
  23. ^ פיתוח ישראלי: האייפד הופך לטלוויזיה ללא חיבור לרשת, באתר nrg
  24. ^ ליאור קורן ו"dtown", פיתוח ישראלי: קולנוע ביתי ללא כבלים, באתר ynet‏, 23 ביולי 2008
  25. ^ האוניברסיטה העברית, ‏פרס קיי לחוקר מהאוניברסיטה העברית על פיתוח שמאפשר הצגת תקציר מצילומי אבטחה, באתר "הידען", 31 במאי 2010
  26. ^ ynet ו-PC Magazine, על מפת הטכנולוגיה: הישראלים שבפנים, באתר ynet‏, 9 במאי 2008
  27. ^ חיים ביאור, ההצפנה הגנטית של דניאלה, באתר הארץ, 26 באפריל 2004
  28. ^ יניב זינגר, מחקר בסין: זן עגבניה ישראלי - שיאן הייבולים, באתר ynet‏, 21 בפברואר 2002
  29. ^ עמירם כהן, "כשאומרים לך שהמחקר שלך לא יוביל לשום מקום - זה הסימן להמשיך", באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2011
  30. ^ אתר החברה
  31. ^ צבי פלטיאל, ‏דוד-שמש - שמיש גם בחורף, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  32. ^ שירות הידען, ‏אנג'יניואיטי טוענת לפריצת דרך בתחום הפקת מימן לשימוש כדלק חלופי, באתר "הידען", 22 בספטמבר 2005
  33. ^ יעל עברי-דראל, פיתוח ישראלי: תופסים את השמש בקרניים, באתר ynet‏, 20 באפריל 2009
  34. ^ אתר החברה
  35. ^ "Roast in the Wonder Pot", The Kosher For Pesach Cookbook (1978). Jerusalem:Yeshivat Aish HaTorah Women's Organization, p. 58.
  36. ^ הודעות לעתונות-דצמבר 2004, 3 מדליות זהב הוענקו להמצאות ישראליות ביריד המצאות בקוריאה (26.12), באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה