תגליות והמצאות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תגלית והמצאות בישראל
CapsuleEndoscope.jpg
Popey missile.jpg
Epileertoestel.JPG
Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg
גלולת מצלמה, טיל פופאי, הפיליידי, מרכבה עם מעיל רוח
IAI-Lavi-B-2-hatzerim-2.jpg
מטוס הלביא

במדינת ישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר מפותחת. כמה וכמה המצאות, תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים שמקורם בישראל זכו לתהודה עולמית. אחדות מהתגליות המופיעות כאן נעשו על ידי ישראלים, בעת ששהו במכוני מחקר בחו"ל.

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרשים המרחבי של החלבון יוביקוויטין שתפקידו נתגלה בידי פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרון צ'חנובר מהטכניון
ריצוף פנרוז, שהוא המבנה של הגביש הכמו–מחזורי הראשון שהתגלה ב–1982, על ידי פרופסור דן שכטמן מהטכניון
תרופת הקופקסון שפותחה במכון ויצמן למדע

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסחטת ההדרים שנודעה גם בשם כ"מסחטת זקנסברג" – פותחה על ידי יצחק זקסנברג. 1928.
  • שיטה ממוכנת להפרדת רגבי אדמה ואבנים מתוצרת חקלאית ומכונה להפרדת קש ועלים – פרופסור רון פלר.
  •  גשר הגליליםגשר נייד, שתוכנן ופותח על ידי יחידת יפת"ח בפיקודו של תא"ל דוד לסקוב וישראל טל, לשם צליחתה של תעלת סואץ
  • SoftWheelגלגל ללא חישורים משולב בולם זעזועים לאופנים וכיסאות גלגלים. צורה חדשה של גלגל זו חוסכת במשקל הגלגל, באנרגיה לצורך תפעולו, ומונעת תקרים.
  • מחסום נייד נגד רכבים ומשאיות – חברת מפרם.

רובוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ReWalk – ערכת סיוע להליכה ביונית המאפשרת למשותקי גפיים לעמוד זקוף, ללכת ולטפס במדרגות.
  • SpineAssist – מערכת הנחיה רובוטית לניתוח עמוד שדרה על ידי מזור רובוטיקה. 2004.
  • קפסולה אנדוסקופית זעירה מונחת מרחוק – לשיטוט בתוך גוף האדם – צוות בראשות ד"ר גבור קושה, מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית החולים בריגהאם בבוסטון.[3]

מכשור ביתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיר פלא – סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים.[4]
  • ציפוי מיקרוני לצנרת מים – פותח על ידי חברת A.C.T. (אקט טכנולוגיות ציפוי מתקדמות)[5].
  • אפיליידי – תולש שערות חשמלי. פותח בידי יאיר דר ושמעון יהב, ויוצר על ידי מפעל "מפרו" מקיבוץ הגושרים.

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות ותהליכי ריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיתוח תרופת הקופקסון המשפיעה על מערכת החיסון ומשמשת כתרופה לטרשת נפוצה. פותחה מכון ויצמן למדע בידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבאום (ראו ערך טבע תעשיות פרמצבטיות)
  • פיתוח האינטרפרון (המתחרה לקופקסון). התרופה מסייעת להאט את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה. פותחה בידי פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע
  • פיתוח האזילקט לטיפול במחלת פרקינסון ובמחלת אלצהיימר, על ידי פרופ' מוסא יודעים וג'ון פינברג מהטכניון.
  • פיתוח תרופת הריבסטיגמין (שם מסחרי אקסלון), לטיפול במחלת אלצהיימר, על ידי מרטה וינשטוק-רוזין מהאוניברסיטה העברית.
  • פיתוח תרופת הדוקסורובצין, לטיפול בסרטן השחלות והשד, שפותחה על ידי פרופ' אברהם גביזון באוניברסיטה העברית.
  • פיתוח תרופת CAR-T-CELLS לטיפול בסרטן, שפותחה על ידי פרופ' זליג אשחר ממכון וייצמן.
  • פיתוח תרופת ELELYSO - תרופה נגד מחלת גושה. חברת פרוטליקס . ד"ר יוסף שאלתיאל.
  • טיפול פוטו-דינמי לסרטן הערמונית - הטיפול מבוצע בשני שלבים, בשלב הראשון מבוצע עירוי תוך-ורידי של תרופה רגישה לאור המופקת מבקטריוכלורופיל, הקרויה "תוקד מסיס". בשלב השני נחשף הגידול לאור לייזר אינפרה-אדום קרוב, באמצעות סיבים אופטיים דקים, אשר מוחדרים לרקמת הערמונית בסיוע שיטות דימות מדויקות.  האור מפעיל את התרופה באופן מקומי וגורם ליצירת מולקולות רעילות המובילות במהרה לחסימת כלי הדם של הגידול ולהריסתם, ובסופו של דבר למות הגידול, מבלי לפגוע ברקמות השכנות ובתיפקודן.  פותחה על ידי פרופ' יורם סלומון מהמחלקה לבקרה ביולוגית, ופרופ' אביגדור שרץ מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע. 
  • גמילה טבעית מסמים. גמילה מסמים באמצעות סטרואיד טבעי המוחדר למוח, ומפתח אצל הנגמלים חסינות לסם. פותח בידי ד"ר גל ידיד, ד"ר רחל מעיין ופרופ' אברהם ויצמן מאוניברסיטת בר-אילן.
  • גמילה מואצת מסמים (ANR). גמילה מואצת מסמים בהרדמה כללית, מפתח השיטה ד"ר אנדרה וייסמן מהמרכז הרפואי ברזילי באשקלון[6].
  • פיתוח חומר המונע נזקי רדיקלים חופשיים לתאים. דפנה אטלס מהאוניברסיטה העברית, דניאל אופן מאוניברסיטת תל אביב ואלדד מלמד ממרכז רפואי רבין פיתחו חומר בשם 4AD לצורך טיפול במחלות מוח ניווניות, הנגרמות עקב פעילות רדיקלים חופשיים.
  • שיטה לטיפול בריח פה באמצעות קרן לייזר – פותחה בידי ד"ר יהודה פינקלשטיין, מנהל היחידה למחלות חיך במרכז רפואי מאיר[7].
  • מערכת אולטרה סאונד בהנחיית MRI להסרת גידולים בדרך לא פולשנית – פותחה על ידי חברת אינסייטק[8].
  • הצלת הראיה במחלת ניוון רשתית באמצעות השתלת תאי גזע עובריים – פרופ' בנימין ראובינוף, פרופ' אייל בנין, וד"ר אסנת בוהדנה־קשטן, בית חולים הדסה. ירושלים. חברת Cellcure.
  • קסדת ה-Deep TMS – גריית מח באמצעות סלילים אלקטרומגנטיים המייצרים שדות מגנטיים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות נפשיות כדיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. חברת בריינסווי.
  • טיפול בטרשת עורקים ומניעת אי-ספיקת לב  - באמצעות פולימר ביו-קליני המפחית את הפלאק בעורקים ואת הדלקת במערכת כלי הדם. פותח על ידי פרופסור איילת דוד מהמחלקה לביו-כימיה ופרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופסור יונתן ליאור, מנהל המכון לחקר כלי הדם במרכז הרפואי "שיבא". 

בדיקות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות ניתוח ממוחשב של גלי קול. תכנה המסייעת באיתור מוקדם של מחלת פרקינסון על פי ניתוח אקוסטי של גלי הקול המופקים בזמן דיבור, פותחה על ידי פרופ' שמעון ספיר מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם חוקרים אמריקנים ובמימון של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית[9].
  • מכשור הרפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה, ולאבחון מוקדם של טרשת עורקים. באמצעות "אצבעון" המולבש על האצבע בעת השינה. המצאה של פרופ' פרץ לביא, בניהול גיורא ירון. חברת איתמר מדיקל.
  • קסדה לאיתור דימומים מוחיים – פותחה על ידי ד"ר ברוך בן דור, מנכ"ל חברת אינפרא סקנר. הקסדה משתמשת באור אינפרא-אדום באורך גל המסוגל לחדור רקמות ועצמות.
  • טייטו קר – מכשיר לבדיקה רפואית ביתית, פותח על ידי דדי גלעד, מנכ"ל טייטו.
  • בדיקת דם לאבחון מחלות תורשתיות בעוברים, מייתרת בדיקת מי שפיר. פרופ' גאונה אלטרסקו וד"ר דויד זאבי, בית החולים שערי צדק.[10]
  • מערכת לאבחון נגיף ה'סארס' בתוך שעה. צוות פיתוח בראשותה של ד"ר שפרירה שי מחברת ביושאף החיפאית. 2003.[11].

מיכשור רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר לייזר CO2 לשימושים רפואיים מדגם שרפלן 40C, פרי פיתוחו של עוזי שרון
  • שרפלן – מכשיר לייזר רפואי שמחליף את איזמיל המנתחים, פרי פיתוחם של עוזי שרון ויצחק קפלן. 1972.[12]
  • מזרק מיוחד ללקיחת דמים מפגים. יחודו של המזרק שאפשר להחזיר את כדוריות הדם האדומות למניעת אנמיה בפגים.
  • הולוגרמה של אברי החולה בזמן אמת -חברת Imaging LTD יצרה מנגנון שיאפשר למנתחים ליצור הולוגרמות של האיבר המנותח בזמן אמת, ההולוגרמה מציגה את האנטומיה האמיתית של החולה במצב מציאותי.
  • PillCam – גלולה לבדיקת מעי ווושט – פותחה על ידי חברת גיוון אימג'ינג.
  • מחט עירוי "חכמה" – מחט עירוי (וונפלון) בעלת חיישן שנותן אינדיקציה קולית מידית בהחדרה נכונה לווריד. פותח בידי חברת ווסקולר הישראלית[13].
  • חיישני גוף – חיישן זעיר העוקב ומדווח על תפקוד הלב בטכנולוגיה אלחוטית, שפותח על ידי חברת "רימון טכנולוגיות רפואיות" הישראלית, הושתל בלב מספר אנשים, במרכז הרפואי וולפסון בחולון באמצעות צנתור[14].
  • Foresee Home – מכשיר ביתי לבדיקה עצמית לגילוי מוקדם אצל חולי מחלת הAMD, לגילוי החמרה במצב, פותח על ידי חברת נוטל ויז'ן[15].
  • עגלת תרופות ממוחשבת – מערכת לחלוקת תרופות מנוטרות מחשב, שבמרכזה עגלת תרופות ממוחשבת, שמורידות את אחוז התרופות השגויות שניתנות לחולים בבתי חולים – פותחה על ידי חברת MDG Medical[16].
  • בי-קיור לייזר – מכשיר לייזר בעוצמה נמוכה לתרפיה בלייזר רך לצורכי החלמה ושיכוך כאבים – פותח על ידי חברת גוד אנרג'יז[17].
  • אוקסימטר ידני – מתקן המודד את רמת החמצן בדם ואת מהירות הדופק, דבר המאפשר לחולי אסתמה להפחית את השימוש במשאף במידה ניכרת. הומצא על ידי המהנדס ישראל סרוסי ופרופסור ארתור אידלמן.
  • חדר ניתוח מתנפח – חדר ניתוח קומפקטי ונייד הניתן להקמה קלה ומהירה ומספק סביבה סטרילית באזורי אסון או בשדה הקרב – חברת סיס טכנולוגיס[18].
  • Profound – אנליזה של ראיה ממוחשבת של צילומים רפואיים. המוצר מאפשר לכל אדם להעלות צילומי CT ולקבל ניתוח מעמיק וחוות דעת רפואית עליהם. באמצעות אלגוריתמים מבוססי ראייה ממוחשבת לעיבוד צילומים רפואיים. פותח על ידי חברת Zebra Medical.
  • מערכת iLogic לאבחון מחלות ריאה – ניווט צנתר לאזור הריאה לצורך ביופסיה או אבחון מחלות אחרות בריאות, תוך הפקת מפה תלת־מימדית של מסלול האנדוסקופ מרגע כניסתו לגרון, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות בתחומי עקיבה אלקטרו-מגנטית, עיבוד תמונה וכלים אנדוסקופיים. חברת סופר-דיימנשן שהוקמה על ידי פנחס גלבוע. נרכשה על ידי חברת קובידיאן האמריקנית ב-2012. [19]
  • מכונות MRI קומפקטיות ושקטות לסריקת כף יד ופגים. חברת Aspect Imaging (אספקט אימג׳ינג) הישראלית.[20]
  • SleepSense – חיישן ניטור השינה של סמסונג, שמנטר מדדי נשימה, דופק ותנועה ללא מגע ישיר בגוף האדם. פותח על ידי חברת EarlySense מרמת גן.
  • HeartView – מכשיר אק"ג נייד וסלולרי שמאפשר דיאגנוזה, ניטור והעברת מידע של סימפטומים קרדילוגים למוקד תמיכה. חברת ארוטל. 2014.
  • MDcure – מכשיר חשמלי טיפולי שיוצרת שדה אלקטרומגנטי וגורם לשיפור זרימת הדם, הרגעת השרירים, והפחתת הכאב. חברת ארוטל.

תהליכים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גילוי מנגנון הניווט של תאי זרע – הניווט אל אזור הפריית הביצית נעשה באמצעות חישני חום. התגלה בידי צוותו של פרופ' מיכאל אייזנבך מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע.
  • מניעת הזדקנות מואצת של תאים – על ידי ד"ר מאיר להב מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון) ופרופ' ארנון נגלר מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, שהצליחו להאט את התקצרותם של הטלומרים, שנמצאים בקצה של כל כרומוזום בתא, באמצעות הזרקה של גורמי צמיחה ביולוגיים, אשר בלמו את התקצרות הטלומרים במקרים של טיפולים רפואיים שונים.
  • פיענוח מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף". אלון מוזס מהמרכז הרפואי הדסה, ועמנואל הנסקי וקרלוס הידלגו-גראס מהאוניברסיטה העברית פיענחו את מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף" סטרפטוקוקוס A.
  • פענוח מנגנון הקולטנים של חלבוני גורמי גידול, האחראים להאצה מבוקרת של חלוקת התאים בגוף. מחקריו של פרופסור יוסף ירדן בתחום זה, הובילו לפיתוח תרופות אחדות מסוג חדש "מוכוון מטרה", שהוכחו כיעילות לריפוי כמה מסוגי הסרטן.

אופטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המצלמה הזעירה בעולם – מצלמה שגודלה 0.99 מילימטר, בעלת רזולוציה של 45,000 פיקסלים, המיועדת להשתלב באנדוסקופ זעיר, פותחה על ידי חברת מדיגוס מעומר[21].
  • האופטופון – מכשיר המאפשר חישה מרחוק באמצעות האור. משמש לציתות ומדדים רפואיים ממרחק, פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן[22].
  • חיישן דופק אופטי – נמצא בשימוש במכשירים רבים. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.
  • סיב אופטי זעיר שעוביו כעשירית מילימטר (כעובי שערה) שיכול לשמש כאנדוסקופ לכלי דם. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.
  • Therm-Appמצלמה תרמית ממוזערת ראשונה מסוגה המתממשקת לסמארטפונים. המצלמה ברזולוציה של 384 על 288 פיקסלים ומגיעה לטווח של מאות מטרים. חברת אופגל מכרמיאל. 2014.
  • מצלמה אולטרה-ספקטראלית ממוזערת. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' אברהים עבדולחלים ופרופ' אדריאן שטרן.
  • חיישן LiDAR (סורק לייזר) קטן וזול שמיועד בעיקר לרכב אוטונומי. החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת ממדי של שטח מרוחק בעלות נמוכה. חברת אינוביז (Innoviz)
  • חיישן מולקולרי, ספקטרומטר אופטי זעיר, שמזהה הרכב חומרים באמצעות אור תת-אדום שמוקרן עליו מקרוב ומשדר את הנתונים לסמרטפון. חברת SCiO.

ביוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • DNA מוליך חשמל – הפרופסורים אורי סיון, ארז בראון ויואב איישן מהטכניון השתמשו ברצפי DNA, כדי ליצור חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
  • מערכת חישוב DNA – מערכת החישוב הביולוגית הזעירה בעולם, על פי ספר השיאים של גינס, שמשתמשת בחומר הגנטי DNA כבדלק וכבמרכיב חישובי כאחד – פותחה בשנת 2003 בידי פרופ' אהוד שפירא וצוותו ממכון ויצמן למדע. פרופ' שפירא זכה על כך בפרס רשת הטכנולוגיה העולמית לשנת 2004.
  • אותות עצביים של המוח על צג מחשב. צוות בראשותו של אילון ועדיה מהמרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית הצליחו לתרגם אותות עצביים מהמוח לתנועה, ולהציגה על גבי מסך מחשב.

ננוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציפוי ננומטרי שנוגד חלודה וקורוזיה – פותח על ידי פרופ' שמואל קניג, ראש הפקולטה להנדסה במכללת שנקר[23].
  • חומר מיגון ננוטכנולוגי מהחזקים בעולם – חזק פי 4-5 מפלדה. אחד מיישומיו NanoLub - חומר סיכה מוצק לשיפור הביצועים של חלקים נעים, במצבי עומס קיצוניים. פותח על ידי פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן וד"ר מנחם גנוט מנכ"ל חברת ApNano Materials, מרחובות, 2005[24].
  • מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם. המערכת הפועלת ללא מגע ישיר בדוגמת החומר הנמדדת, רגישה פי 10,000 ממערכות מדידה תרמית סורקות שהיו קיימות עד כה, ומסוגלת למדוד שינוי של מיליונית מעלה. פרופ' אלי זלדוב ותלמיד המחקר דורי הלברטל מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע. [25]
  • מכונת דפוס ננוגרפי - מכונות דפוס שמבוססות על דיו ננומטרי. חברת לנדא לאב מרחובות.[26][27]

טכנולוגיית מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק קל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תת מקלע עוזי – הומצא בידי עוזי גל ופיתוחו הושלם ב-1955. נמכר בכמויות גדולות מאד ברחבי כל העולם.
  • תבור TAR-21רובה סער מודרני שנועד להיות רובה הסער של צה"ל בשנות ה-2000. הרובה פותח במפעל הנשק הקל "מגן", של התעשייה הצבאית. פיתוחו של התבור הושלם ב-2001. בשנת 2005 נמכרה פעילותו של מפעל "מגן" לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI), ובה נמשך פיתוחו וייצורו של הרובה.[28].
  • קורנרשוט – פלטפורמה ללחימה בשטח בנוי המאפשרת שימוש באקדח לירי מעבר לפינה ללא חשיפת הלוחם הנושא אותה. חברת קורנרשוט מיהוד. פותח בידי סא"ל במילואים עמוס גולן.

טילים ופצצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיל מונחה לוז – הטיל הראשון שפותח ויוצר בישראל.
  • גבריאל – הכריע בקרב טילי ים-ים הראשון בהיסטוריה.
  • טילי אוויר-אוויר פיתון 4 ופיתון 5 – שמסוגל לפגוע במטרות הנמצאות מאחורי המטוס היורה.
  • טיל אוויר–אוויר מתקדם מסוג I-Derby ER – טיל זה הוא בעל ראש ביות מתקדם וייחודי, מבוסס תוכנה כמו גם יכולת שיגור ממטוסי קרב וממערכות הגנה אוויריות, לטווח של כ-100 ק"מ. חברת רפאל .
  • פופאי (טיל) – טיל שיוט בדגמים שונים מתוצרת רפאל.
  • דלילה (טיל)טיל שיוט מונחה אוויר-קרקע וקרקע-קרקע לטווח של עד 250 ק"מ מתוצרת התעשייה הצבאית.
  • פצצת ספייס ערכת הרחבה אוטונומית אלקטרו-אופטית עם מנגנון הנחיה לווייני שהופכת פצצה רגילה לפצצה חכמה. נוצרה בידי רפא"ל.
  • דוקרן – פצצת מרגמה מונחת GPS. לפצצה בקוטר 120 מ"מ טווח של 8 ק"מ, ודיוק של מספר מטרים מהמטרה. פיתוח על ידי תע"ש מערכות.

מערכות הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי טייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוויין הטכניון גורווין טקסט 2 – מיקרו לוויין. בנוי כקוביה שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג וצריכת החשמל שלו פחותה מ-17 וואט. ביוזמת וביצוע של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר. שוגר לחלל ביולי 1998.
  • לוויין הביון המכ"מי TECHSAR – פותח ונבנה על ידי מפעל טכנולוגיות החלל, של התעשייה האווירית.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טנק המרכבה – טנק בעל שרידות גבוהה לצוות, עבירות גבוהה ודיוק רב. ישראל טל וישראל טילן. מנת"ק - משרד הביטחון.
  • נגמ"ש מרכבה (נמ"ר) – נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק מרכבה הישראלי, שמצטיין בתכונות של מיגון ועבירות, נחשב לנגמש הממוגן בעולם[31]. מנת"ק - משרד הביטחון.
  • תצוגת קסדה עילית – קסדת טיס שבה מוצגים נתוני הטיסה וכוונת על משקף הקסדה, ולטייס מתאפשר לכוון חימוש באמצעות כיוון ההסתכלות שלו (מבטו) דרך הכוונת. חברת אלביט מערכות.
  • תותח רעם – תותח קולי היוצר רעש חזק באמצעות יצירת גל הדף. מפותח על ידי חברת ArmyTec[32].
  • מכ"ם חודר קירות – מכ"מ החודר קירות, ומאפשר לקבל אינדיקציה על המתרחש מעבר לקיר. במקביל לפיתוחים של חברות שונות בעולם, מערכות פותחו על ידי חברת קמרו הישראלית[33].

מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרת מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המעבד למחשב האישיים הראשונים של IBM – אינטל 8088 המעבד שעליו התבסס הIBM PC עוצב בישראל במעבדת אינטל בחיפה[34]. בעקבותיו פותחו דורות נוספים של מעבדי אינטל מישראל ביניהם: מעבד אטום (דור שני), מעבד פנטיום עם פקודות MMX, מעבד סנטרינו (בניאס), ומעבדי Core מהדור השני (Sandy Bridge)[35], השלישי (Ivy Bridge), השישי (Sky Lake)[36] והשביעי (Kaby Lake)[37].
  • פיתוח ה-MMX – סט פקודות וקטוריות לטובת האצת מולטימדיה שהוכללו לראשונה במעבד פנטיום P55C. אינטל חיפה. 1997.
  • AVX – סט הרחבה לארכיטקטורת קבוצת הפקודות x86 ‏(instruction set architecture) של מעבדי אינטל ו-AMD שהוצעה על ידי אינטל במרץ 2008 ונתמכה על ידי אינטל עם מיקרו-ארכיטקטורת המעבדים "Sandy Bridge", שפותחה בסניף הישראלי של אינטל.
  • קינקט – בקר שליטה באמצעות חישה של תנועות גוף שמבוסס על חיישן אופטי וחיישן עומק תת אדום. בטכנולוגיה הזו לכל פיקסל קיים עומק. חברת פריים-סנס. זכויות לשימוש נרכשו בידי מיקרוסופט, לשימוש באקס בוקס 360. החברה נרכשה בידי חברת אפל ב-2013. [38]
  • RealSense – חיישן עומק מבוסס אינפרא אדום. אינטל חיפה. מבוסס על טכנולוגיה של חברת Omek Interactive שנרכשה בידי אינטל.
  • MV4D - חיישן עומק שמאפשר מיפוי תלת ממדי של הסביבה אף בעת תנועה וטכנולוגיה של יצירת מודלים תלת ממדיים – חברת Mantis Vision. פתח תקווה. החברה שותפה של גוגל בפרויקט Tango.[39]
  • מערך חיישנים לתלת ממד ורזולוציה משופרת - טכנולוגיה המבוססת על מערך חיישנים מיניאטורים ויצירת תלת תמונת תלת ממדית באמצעות אלגוריתם שמשלב את האותות מכל החיישנים. חברת LinX Computational Imaging. הוקמה על-ידי זיו אטר ואנדריי טובצ'ינגרבקו, בשנת 2011. נרכשה על ידי חברת אפל. [40]

אלגוריתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלגוריתם למפל זיו – אלגוריתם לדחיסת נתונים שפיתחו פרופ' אברהם למפל ופרופ' יעקב זיו מהטכניון.
  • אלגוריתם הצפנה RSA – מערכת הצפנת מפתח ציבורי דטרמיניסטית מעשית, של הממציאים, רון ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן.
  • JPEGmini – אלגוריתם לדחיסת תמונה בפורמט JPG. דוחס בממוצע מעל 80% קובץ JPG סטנדרטי. חברת ICVT.[44]
  • אלגוריתם לחידוד תמונה – פותח על ידי ד"ר רענן פתאל מהאוניברסיטה העברית, וזכויות שימוש בו נרכשו על ידי חברת אדוביי.
  • אלגוריתם לתקצור סרטוני וידאו – פותח על ידי פרופ' שמואל פלג מהאוניברסיטה העברית[45]
  • טכניקה לתמצות מידע חזותי, כתמונות וסרטי וידאו, המכונה בשם שיטת הדמיון הדו-כיווני. תכונת הדו-כיווניות של השיטה מבטיחה שהתמונה שנוצרת היא קוהרנטית מבחינה חזותית. פותח על ידי פרופ' מיכל אירני ותלמידי המחקר מקבוצתה ד"ר דניס סימקוב, ד"ר ירון כספי וד"ר אלי שכטמן, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע. 2012.  רישוי שימוש נמכר לחברת אדובי מערכות בע"מ. [46]
  • EyeMusic - אלגוריתם שמתרגם דימויים חזותיים לצלילים כאמצעי עזר לעיוורים. באלגוריתם פרמטרים בתמונה כמו ממדי אובייקטים, בהירות וצבע מיוצגים על ידי גובה ואורך צליל, עוצמת הצליל, וכלי נגינה שונה. פרופ' אמיר עמדי. בית הספר לרפואה וממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית בירושלים.[47]

כלי פיתוח ושפות תכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מג'יקמחולל יישומים הראשון ללא קוד, שנעשה בו שימוש רב בצה"ל. מג'יק מערכות.
  • Wizdom – מחולל יישומים דור רביעי, הראשון בטכנולוגיה של תכנות מונחה עצמים. חברת מ. ל. ל.
  • PHP – שפת פיתוח לאינטרנט דינמי – פיתוח התוכנה על סמך רעיון שהוצג ב-PHP/FI, וכתיבת מנוע Zend עליו מבוססת התוכנה בידי זאב סורסקי ואנדי גוטמנס מהטכניון.
  • Concurrent Prolog – שפת תכנות עילית לחישוב מקבילי ומבוזר שפותחה בידי פרופ' אהוד שפירא.

טכנולוגיות ותקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • WHDI – תקן לתקשורת וידאו אלחוטית באבחנה גבוהה בתדר 5Ghz. פותח על ידי חברת אמימון[48].
  • טכנולוגיית HDBaseT – הפכה לסטנדרט עולמי בקישוריות ומאפשרת להפיץ תוכני מולטימדיה באיכות אולטרה HD למרחקים ארוכים (עד 100 מטר) ללא דחיסה. חברת Valens.
  • מציאת קשר בין רעשי המעבד לתוכן העיבוד – עדי שמיר וערן טרומר ממכון ויצמן למדע, מצאו כי מעבדיהם של מחשבים המבצעים הצפנה משמיעים צלילים, שבאמצעותם ניתן לדלות מידע על החומר המוצפן.
  • העברת מפתחות הצפנה באמצעות סיבים אופטיים – קבוצת חוקרים בראשות ד"ר קובי שויער מאוניברסיטת תל אביב[49]
  • טעינה אלחוטית – של מכשירים חשמליים, חברת Powermat.
  • טכנולוגיית מעקב אישונים – שמאפשרת לשלוט במכשיר, וגם לזהות מצבי חירום נוירולוגיים. חברת uMoove.
  • פלטפורמות מבוססות ראייה ממוחשבת – לשליטה במכשירים ללא מגע. חברת EyeSight.

תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בבילון – תוכנת תרגום רב-לשונית, המבצעת זיהוי אופטי של טקסט באזור נבחר במסך ומתרגמת אותו בהקלקת עכבר. פותחה על ידי אמנון עובדיה.
  • דיפ ג'וניור – תוכנת שחמט הרצה על מחשב פשוט שפותחה על ידי אמיר באן ושי בושינסקי, וספר פתיחות של רב-אמן בוריס אלתרמן. התוכנה זכתה באליפות העולם ב-1997, 2001, 2002 ו-2004.
  • ג'ינג'ר, תוכנת תרגום ותיקוני שגיאות כתיב מאנגלית לאנגלית.
  • waze – אפליקציית ניווט GPS שיתופית לטלפונים חכמים, שפותחה על ידי חברת ההזנק הישראלית "Waze Mobile" ונמכרה לגוגל ביוני 2013.
  • תרגום סימולטני של שיחות טלפון. חברת Lexifone.
  • Any.doאפליקציה ישראלית חינמית לניהול משימות, המאפשרת למשתמש שיתוף משימות ושיתוף תזכורות באמצעות פייסבוק, טוויטר, אימייל והודעות מסרון.
  • HandWalletתוכנה למעקב אחר הוצאות, הכנסות ותקציב שפותחה בישראל.
  • UBA – תוכנה לאיתור איומי סייבר פנים-אירגוניים באמצעות למידה חישובית ואלגוריתמי זיהוי פגיעויות יעילים. חברת IBM. באר שבע. 2016.

אינטרנט וסייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ICQ – תוכנת מסרים מידיים שפותחה על ידי החברה הישראלית מיראביליס. פותחה על ידי ספי ויגיסר, יאיר גולדפינגר ואריק ורדי.
  • טלפונית אינטרנט (VoIP) – שפותחה על ידי חברת ווקלטק הישראלית[50].
  • Viber, יישום קנייני חוצה-פלטפורמות המשמש להעברת מסרים מידיים וביצוע שיחות על גבי רשת האינטרנט (VoIP) שפותח במקור על ידי חברת Viber Media.
  • כספת מידע מאובטחת – אבטחת חלקים בתוך מערכת המחשוב הארגונית מחדירות, פותחה על ידי חברת סייבר ארק.
  • חשיפת נקודות תורפה במערכות מחשב באופן אוטומטי. אלגוריתם שמחקה את אופן הפעולה של האקר אנושי, מבצע מאות אלפי מבדקי חדירות בזמן קצר. חברת Cronus Cyber החיפאית. 

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משדר נייד לשידור וידאו חי – באמצעות מיקבץ של אמצעי תקשורת זמינים כמו סלולר, רשתות אלחוטיות וכדומה המייתר ניידת שידור. חברת LiveU.
  • טכנולוגיית WAM – טכנולוגיה לאיפנון מיטבי על גל נושא, שמאפשר להנות מטווחי תדרים, פס רחב וצריכת הספק יעילים יותר על התשתיות הקיימות. בסיס לתקשורת דור חמישי. חברת MagnaCom. הוקמה על ידי יוסי כהן ואמיר אליעז ב-2012. נרכשה על ידי חברת ברודקום ב-2016.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • VCT – מערכת ממוחשבת לבדיקת כלי רכב, שבדקה 56 רכיבים ב-12 דקות. יונה בן דוד מייסד ויו"ר קומפיוטסט. שנות ה-70.
  • דלקן – אמצעי המאפשר רכישת דלק ללא תשלום מזומן או אשראי לציי רכב. פותח על ידי דויד קלריך ודב טלמור. חברת אורפק. 1983.
  • מערכת עזר לנהיגה – חברת מובילאיי הירושלמית פיתחה שבב ייחודי לרכב, שבאמצעות ראיה ממוחשבת ינהל פונקציות שונות בנהיגה ממוחשבת כמו מניעת התנגשות, שמירה על נתיב ועוד[51][52].
  • תקשורת בין מכוניות ובינן לבין תשתיות הדרך – טכנולוגיית ה-V2X מאפשרת לרכבים אוטונומיים להבין את הכוונות של כלי רכב אחרים, ומאפשרת תיאום בין רכבים לרכבים ובין רכבים לתשתיות דוגמת רמזורים, באופן ששמונע תאונות דרכים ומגדיל את ניצולת הכבישים. חברת Autotalks. יצרנית השבבים הממונעים מכפר נטר.[53]
  • פלטפורמת ענן לאיסוף ושיתוף מידע מכלי-רכב מקושרים – ניתוח דפוסי נהיגה. אוטונומו (Otonomo) מהרצליה פיתוח.
  • הסעה שיתופית - אפליקציה שמאפשרת לחלוק נסיעה ברכבי הסעות. חברת Via. הוקמה ביוני 2012 על ידי דניאל רמות ואורן שובל.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עגבניות שרי
  • טפטפת – אביזר, המשחרר מים בזרמים קטנים ("טפטוף"). הומצאה על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו בתחילת שנות ה-60. ההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.
  • עגבניות שרי – עגבניות קטנות שתוכננו להיות חטיפים, פותחו על ידי קבוצה שהונהגה על ידי פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות ברחובות ושווקו בהצלחה על ידי חברת "הזרע".
  • עגבניית דניאלה – זן עגבנייה שפותח על ידי ד"ר אהוד קופליוביץ ונעמי גביש, מטפחים בצותו של פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. זן עמיד במיוחד, בעל חיי מדף ארוכים ויבול גדול הנחשב כיום לאחד הזנים הנפוצים ביותר בעולם.[54][55][56]
  • השבחה ופיתוח של זני צמחים – פעילות רבה של מכון וולקני ביצירת זני פירות וירקות ללא הנדסה גנטית, בדגש על שיפור תכונות כמו עמידות בתנאים מיוחדים של מזג אוויר וצריכת מים, שיפור טעם, עמידות למחלות, גידול מהיר, פירות חסרי גרעין ועוד.
  • גידול חקלאי במדבר – חקלאים ישראלים צברו ניסיון בפיתוח חקלאות בתנאי מדבר וכך מדינות שונות בעולם קיבלו ייעוץ וסיוע בנושא מישראל.
  • הדברה טבעית – חומרי הדברה ממקורות טבעיים או על בסיסי תמציות צמחים, חברת "דע קדם" ממושב גן חיים.
  • הדברה ביולוגית משולבת – הדברה בגידולים חקלאיים באמצעות בעלי חיים וחרקים שפוגעים בחרקים המזיקים. חברת ביו ביי. קיבוץ שדה אליהו.
  • מערכות ערפול ולחות – מערכות המאפשרות צינון אזורים ומזעור שימוש בחומרי הדברה (מגנ"ז - מערפל גב נפח זעיר, מט"ז, "מיסטר קול", ו"גליל"). חברת א.ר.ן.[57]
  • אבטיח קטן במשקל 2 ק"ג, הזהה בטעמו לאבטיח הרגיל – אבטיח קטן, במשקל שני קילוגרמים בלבד, מדובר בפיתוח ישראלי של החברה "הזרע ג'נטיקס", אשר פיתחה את "האבטיח האישי" על סמך מחקרי שוק, בהם נמצא ש-90% מהישראלים בוחרים לקנות חצי אבטיח הן בשל הקושי שבנשיאתו של אבטיח שלם הביתה. 2006. [58]
  • אבטיח צהוב – מי שעומד מאחורי הזן החדש הוא החקלאי אורי רבינוביץ שמתגורר במושב צופית הסמוך לכפר סבא.[59]

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודי שמש
  • סוללות נקיות – סוללות המבוססות על סוג ייחודי של ברזל, שפירוקן אינו מלווה בפיזור חומרים רעילים בסביבה, פותחו על ידי פרופ' סטיוארט ליכט מהטכניון.
  • דוד שמש – מתקן ביתי שממיר אנרגיה סולארית באנרגיה תרמית, על פי החוק בישראל כל מבנה חדש מחויב בו. חוסך כארבעה אחוז באנרגיה הלאומית. פותח על ידי ד"ר צבי תבור[60].
  • מעגל רנקין אורגני (ORC)מעגל רנקין המסתמך על נוזל עבודה בעל מסה מולקולרית גבוהה, ואשר טמפרטורת נקודת הרתיחה שלהם נמוכה משל מים, ומאפשרת ניצול חום טבעי מהאדמה, מקולטי חום פשוטים ומהתפרקות של זבל אורגני. הומצא בידי צבי תבור ויהודה ברוניצקי.
  • ארובות שרב – פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון מפתח טכנולוגיה חליפית לייצור חשמל ולהתפלת מים, בעלות נמוכה, המבוססת על קירור אוויר מדברי חם, בארובה שגובהה 1000 מטר וקוטרה 500 מטר.
  • שיטה להפרדת מימן מהמים – ד"ר אברהם כוגן ממכון ויצמן למדע, פיתח מערכת שמשתמשת באנרגיה סולרית בשילוב עם מסנן תרמי, שמאפשר הפרדת המימן מהמים.
  • טכנולוגיה ייחודית להפקת מימן בכלי רכב כדלק אלטרנטיבי. הומצא על ידי פרופ' אמנון יוגב ואל"מ (במיל.) אלי גמזון[61].
  • CPV – טכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת – ייצור חשמל ומים חמים באמצעות תאים פוטו ולטאים. פותח על ידי חברת זניט-סולארי מקיבוץ יבנה[62].
  • חלון שמייצר חשמל – פותח על ידי חברת פיתגורס סולאר[63].
  • טכנולוגיה שהופכת כל משטח לפאנל סולארי – טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת להפוך כל משטח לפאנל סולארי שמייצר אנרגיה – מגגות וקירות של בניינים, דרך מבני תשתיות ועד כבישים.חברת Solar Paint.[64].
  • תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה – התקן ביו-פוטו-אלקטרוכימי המבוסס על ממברנות מעלי תרד. חומר הגלם של ההתקן הוא מים ותוצריו הם זרם חשמל, מימן וחמצן. הדוקטורנטים רועי פנחסי, דן קלמן וגדיאל סאפר בהנחיית הפרופסורים נעם אדיר, גדי שוסטר ואבנר רוטשילד. הטכניון, 2016 [65].

משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוקרים ישראלים: ניוון תאי מערכת החיסון במוח גורם להתפתחות דיכאון, באתר האוניברסיטה העברית
  2. ^ מחקר: נדיבות זה בגנים, כיצד ניתן להסביר אלטרואיזם?
  3. ^ פיתוח ישראלי: קפסולה שתנתח אותנו מבפנים, באתר nrg
  4. ^ "Roast in the Wonder Pot", The Kosher For Pesach Cookbook (1978). Jerusalem:Yeshivat Aish HaTorah Women's Organization, p. 58.
  5. ^ הודעות לעתונות-דצמבר 2004, 3 מדליות זהב הוענקו להמצאות ישראליות ביריד המצאות בקוריאה (26.12), באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
  6. ^ חדשות וחידושים, גמילה מהתמכרות בהרדמה כללית, באתר המרכז הרפואי ע"ש ברזילי, אשקלון
  7. ^ איתי גל, רופא ישראלי פיתח שיטה לריפוי ריח פה - בלייזר, באתר ynet, 25 בנובמבר 2004
  8. ^ אתר החברה
  9. ^ איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות גלי קול, באתר "הידען", 3 באפריל 2010
  10. ^ פריצת דרך ישראלית: בדיקת דם פשוטה תחליף דיקור מי שפיר, באתר ynet
  11. ^ חברת ביושאף – BioShaf מחיפה פיתחה בהצלחה ערכה לאבחון מוקדם של חולי סארס, אתר הידען, ‏4 בנובמבר 2003
  12. ^ Isaac Kaplan and Uzi Sharon: CURRENT LASER SURGERY, Annals of the New York Academy of SciencesVolume 267, Issue 1, Article first published online: 16 DEC 2006
  13. ^ איתי גל, פיתוח ישראלי: מחט עירוי המאתרת בעצמה את הווריד, באתר ynet, 16 במרץ 2005
  14. ^ גלית יצחק-אוגנוב, חיישן זעיר מושתל בלב של חולים עם אי ספיקת לב, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 29 בינואר 2007
  15. ^ שירות הידען, ‏מכשיר שפותח בישראל יציל את ראייתם של מיליוני מבוגרים בעולם, באתר "הידען", 27 בפברואר 2008
  16. ^ אתר החברה
  17. ^ יובל אזולאי, "בי-קיור לייזר", מכשיר להקלה על כאבים באמצעות קרניים, באתר הארץ, 3 במאי 2009
  18. ^ אתר החברה
  19. ^ שניר הנדלר, אקזיט מרשים: סופר-דיימנשן הישראלית נמכרת ב-350 מיליון דולר, אתר כלכליסט, ‏13.03.12
  20. ^ מכונת MRI קומפקטית: Aspect Imaging הישראלית מגייסת 30 מיליון דולר, באתר גיקטיים
  21. ^ הכירו את המצלמה הקטנה בעולם שעומדת לשנות את פני הרפואה, 20/5/2011, אתר nrg
  22. ^ מיטב הפטנטים של המוח היהודי במוזיאון המדע בי-ם
  23. ^ פיתוח ישראלי: ציפוי ננומטרי המונע החלדה של פלדה, באתר ישראל היום
  24. ^ אבי בליזובסקי, ‏החומר הננוטכנולוגי ApNano Materials הוכר כחומר מיגון מהחזקים בעולם, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2005
  25. ^ מגזין מכון ויצמן, מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם, הידען, ‏18 בינואר 2017
  26. ^ לנדא תחשוף בתערוכת דרופה את מכונת הדפוס הדיגיטלית B1 המדפיסה 13,000 גיליונות לשעה, landanano, ‏24 במרס, 2016
  27. ^ לנדא תחשוף מכונת דפוס ננוגרפית אולטרה-מהירה, בהזנת גליונות ברוחב מטר לאריזות גמישות, landanano, ‏24 במרס, 2016
  28. ^ אורה קורן, ה"תבור" של סמי קצב יורה בלבנון, הארץ.
  29. ^ מתקדמת מגננת המטוסים נגד טילי קרקע אוויר, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2003
  30. ^ המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים, 2005
  31. ^ מערכת אתר משרד הביטחון, נמר (נגמ"ש מרכבה), באתר משרד הביטחון
  32. ^ Thunder Generator, באתר Armytec
  33. ^ גיא גרימלנד, הסטארט-אפ הישראלי קמרו פיתח מערכת שמאפשרת לראות דרך קירות, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2008
  34. ^ אינטל מציינת 40 שנות פעילות בישראל, באתר אינטל
  35. ^ אבי בליזובסקי, רוני פרידמן בראיון ל-Chiportal לכבוד השקת מעבדי סנדי ברידג':"מדובר בשבב מהפכני", אתר chiportal, ‏06 ינואר 2011
  36. ^ אסף גלעד, "מעבד סקיילייק שפותח בישראל יצר אפקט וואו בתעשייה", באתר כלכליסט, ‏02.09.15
  37. ^ אינטל השיקה את סדרת המעבדים החדשה שפיתחה בישראל, אתר וואלה
  38. ^ צחי הופמן ושמוליק שלח, אפל רכשה את את חברת פריים סנס, אתר גלובס
  39. ^ גיוס: Mantis Vision, השותפה הישראלית של גוגל, מגייסת 9.7 מיליון דולר, באתר גיקטיים, ‏04 ביוני 2015
  40. ^ אפל רכשה את Linx הישראלית תמורת 20 מיליון דולר, אתר techtime, ‏15 אפריל, 2015
  41. ^ אתר החברה
  42. ^ אתר החברה
  43. ^ פיתוח ישראלי: האייפד הופך לטלוויזיה ללא חיבור לרשת, באתר nrg
  44. ^ JPEGmini – כיווץ חכם הדור הבא, 2011
  45. ^ האוניברסיטה העברית, ‏פרס קיי לחוקר מהאוניברסיטה העברית על פיתוח שמאפשר הצגת תקציר מצילומי אבטחה, באתר "הידען", 31 במאי 2010
  46. ^ שיטה לתמצות מידע חזותי שפותחה במכון ויצמן למדע, מכון וייצמן, ‏16.01.2012
  47. ^ רותי לוי, הטכנולוגיה הישראלית שעוזרת לעיוורים לראות, אתר דהמרקר, ‏23.12.2014
  48. ^ ליאור קורן ו"dtown", פיתוח ישראלי: קולנוע ביתי ללא כבלים, באתר ynet, 23 ביולי 2008
  49. ^ אוניברסיטת תל אביב, ‏חוקרים באוניברסיטת תל-אביב פיתחו מערכת אופטית ליצירת קודי הצפנה שאינה מוגבלת במרחק, באתר "הידען", 8 בפברואר 2011
  50. ^ ynet ו-PC Magazine, על מפת הטכנולוגיה: הישראלים שבפנים, באתר ynet, 9 במאי 2008
  51. ^ גיל מלמד ו"עסקים", מכוניות שלא מתנגשות, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2007
  52. ^ אתר החברה
  53. ^ אבי בליזובסקי, אוטוטוקס תמחיש באמצעות מערכת מציאות מדומה את טכנולוגיית ה-V2X שפיתחה למניעת תאונות דרכים, באתר chiportal, ‏16 מאי 2017
  54. ^ https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-4277.pdf רשומות ילקוט פרסומים הודעה בדבר רישום זכות מטפחים של זני צמחים בספר זכויות 4277 עמוד 1611 19/01/95
  55. ^ יניב זינגר, מחקר בסין: זן עגבניה ישראלי - שיאן הייבולים, באתר ynet, 21 בפברואר 2002
  56. ^ עמירם כהן, "כשאומרים לך שהמחקר שלך לא יוביל לשום מקום - זה הסימן להמשיך", באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2011
  57. ^ אתר החברה
  58. ^ דנה פאר, אבטיח אישי, באתר נענע 10, ‏09/07/2006
  59. ^ דליה מזורי, צהוב על הסכין: זן חדש של אבטיחים, nrg, ‏14/7/2011
  60. ^ צבי פלטיאל, דוד-שמש - שמיש גם בחורף, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  61. ^ שירות הידען, ‏אנג'יניואיטי טוענת לפריצת דרך בתחום הפקת מימן לשימוש כדלק חלופי, באתר "הידען", 22 בספטמבר 2005
  62. ^ יעל עברי-דראל, פיתוח ישראלי: תופסים את השמש בקרניים, באתר ynet, 20 באפריל 2009
  63. ^ אתר החברה
  64. ^ פשוט וזול: מוצר ישראלי חדשני הופך כל משטח לפאנל סולארי, Globes
  65. ^ חוקרים מהטכניון פיתחו תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה, באתר הטכניון, ‏21 ספטמבר, 2016