תגליות והמצאות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תגלית והמצאות בישראל
CapsuleEndoscope.jpg
Popey missile.jpg
Epileertoestel.JPG
Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg
גלולת מצלמה, טיל פופאי, הפיליידי, מרכבה עם מעיל רוח
IAI-Lavi-B-2-hatzerim-2.jpg
מטוס הלביא

במדינת ישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר מפותחת. כמה וכמה המצאות, תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים שמקורם בישראל זכו לתהודה עולמית. אחדות מהתגליות המופיעות כאן נעשו על ידי ישראלים, בעת ששהו במכוני מחקר בחו"ל.

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרשים המרחבי של החלבון יוביקוויטין שתפקידו נתגלה בידי פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרון צ'חנובר מהטכניון
ריצוף פנרוז, שהוא המבנה של הגביש הכמו–מחזורי הראשון שהתגלה ב–1982, על ידי פרופסור דן שכטמן מהטכניון
תרופת הקופקסון שפותחה במכון ויצמן למדע

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקריהם של דניאל כהנמן ושל עמוס טברסקי מהאוניברסיטה העברית, שערערו על ההנחה שרציונליות עומדת מאחורי קבלת החלטות כלכליות. בעקבות מחקרים אלו קיבל כהנמן בשנת 2002 פרס נובל לכלכלה (טברסקי נפטר לפני כן).
  • פיתוחים בתורת המשחקים. פרופסור ישראל אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. ובין היתר יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית. על עבודתו בתחום זה זכה אומן מהאוניברסיטה העברית, בפרס נובל לכלכלה.
  • מודל גלאור-זעירא - מודל המתאר את יחסי אי-השוויון-חינוך-צמיחה, המוסברים על ידי מנגנון הגישה הלא שוויונית לחינוך עקב שוקי הון לא משוכללים. המודל טוען שמנגנון זה עלול להוביל להשפעה שלילית של אי-השוויון על הצמיחה. נכתב על ידי עודד גלאור מאוניברסיטת בראון ויוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית בשנת 1988 ופורסם בשנת 1993.

מכניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסחטת ההדרים שנודעה גם בשם כ"מסחטת זקנסברג" – פותחה על ידי יצחק זקסנברג. 1928.
  • שיטה ממוכנת להפרדת רגבי אדמה ואבנים מתוצרת חקלאית ומכונה להפרדת קש ועלים – פרופסור רון פלר.
  •  גשר הגליליםגשר נייד, שתוכנן ופותח על ידי יחידת יפת"ח בפיקודו של תא"ל דוד לסקוב וישראל טל, לשם צליחתה של תעלת סואץ
  • רב-בריח - מערכת נעילה רב-בריחית. אברהם בחרי ומשה דולב. 1973.
  • SoftWheelגלגל ללא חישורים משולב בולם זעזועים לאופנים וכיסאות גלגלים. צורה חדשה של גלגל זו חוסכת במשקל הגלגל, באנרגיה לצורך תפעולו, ומונעת תקרים.
  • חם-חסם - שסתום בטיחותי אוטומטי הממוקם בין ברז האמבט לצינור וחוסם באופן אוטומטי את זרימת המים החמים כאשר הטמפרטורה שלהם עולה מעל 49-50 מעלות צלזיוס. גלעד וולף, ישראלי מכפר מימון. [3]
  • מחסום נייד נגד רכבים ומשאיות – חברת מפרם.

רובוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דולפין - רובוטים לניקוי בריכה - חברת מיטרוניקס קיבוץ יזרעאל. 1983.[4]
  • ReWalk – ערכת סיוע להליכה ביונית המאפשרת למשותקי גפיים לעמוד זקוף, ללכת ולטפס במדרגות.
  • SpineAssist – מערכת הנחיה רובוטית לניתוח עמוד שדרה על ידי מזור רובוטיקה. 2004.
  • קפסולה אנדוסקופית זעירה מונחת מרחוק – לשיטוט בתוך גוף האדם – צוות בראשות ד"ר גבור קושה, מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית החולים בריגהאם בבוסטון.[5]
  • רובוט לנהיגה אוטונומית – רובוט שמכיל סנסורים, יכולת עיבוד, מנועים סוללות, שנוהג ברכב באופן אוטונומי כמו נהג אנושי. יתרונו שיכול להפוך כל רכב קיים לרכב אוטונומי במהירות ובעלות נמוכה. חברת IVO.[6]
  • מדפסת כיס - התקן רובוטי זעיר שמטייל על הנייר ומדפיס את הקבצים מהמכשיר הנייד בקצב של דף בדקה. חברת ZutaLabs. [7]

מכשור ביתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיר פלא – סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים.[8]
  • ציפוי מיקרוני לצנרת מים – פותח על ידי חברת A.C.T. (אקט טכנולוגיות ציפוי מתקדמות)[9].
  • אפיליידי – תולש שערות חשמלי. פותח בידי יאיר דר ושמעון יהב, ויוצר על ידי מפעל "מפרו" מקיבוץ הגושרים.
  • ארגונית לעיוורים – פותחה על ידי חברת ואריסייט.

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות ותהליכי ריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיתוח תרופת הקופקסון המשפיעה על מערכת החיסון ומשמשת כתרופה לטרשת נפוצה. פותחה מכון ויצמן למדע בידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבאום (ראו ערך טבע תעשיות פרמצבטיות)
  • פיתוח האינטרפרון (המתחרה לקופקסון). התרופה מסייעת להאט את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה. פותחה בידי פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע
  • פיתוח האזילקט לטיפול במחלת פרקינסון ובמחלת אלצהיימר, על ידי פרופ' מוסא יודעים וג'ון פינברג מהטכניון.
  • פיתוח תרופת הריבסטיגמין (שם מסחרי אקסלון), לטיפול במחלת אלצהיימר, על ידי מרטה וינשטוק-רוזין מהאוניברסיטה העברית.
  • פיתוח תרופת הדוקסורובצין, לטיפול בסרטן השחלות והשד, שפותחה על ידי פרופ' אברהם גביזון באוניברסיטה העברית.
  • פיתוח תרופת CAR-T-CELLS לטיפול בסרטן, שפותחה על ידי פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן.
  • פיתוח תרופת ELELYSO - תרופה נגד מחלת גושה. חברת פרוטליקס . ד"ר יוסף שאלתיאל.
  • פיתוח תרופת הנקסובריד לטיפול בכוויות - התרופה עשויה מאנזימים המופקים מגבעולי אננס וג'ל סטרילי, וייחודה בכך שהיא מעכלת רקמות פגועות מבלי לפגוע בתאים הבריאים. פרופ' ליאור רוזנברג. חברת מדיוונד מיבנה. 
  • פיתוח תרופת הפוליהיל לטיפול בפצעים כרוניים קשיי ריפוי. מבוסס על טכנולוגיה המשלבת משחה במרקם נוזלי ובה חומרים המעודדים גידול תאים, יחד עם כדוריות פוליסטרן טעונות במטען שלילי. חברת מדיוונד מיבנה.
  • פיתוח ND0612 - תרופה למחלת פרקינסון והנמצאת בניסוי שלב III. חברת נוירודרם. נרכשה על ידי חברת מיצובישי טנאבה בלמעלה ממיליארד דולר.
  • יצירת מעקפים בהנדסה גנטית - יצירת כלי דם חדשים שיעקפו סתימות בעורקים באמצעות הנדסה גנטית של רקמת כלי דם בריאה. פרופ' משה פליגלמן ופרופ' בזיל לואיס, מבית החולים כרמל בחיפה. חברת MGVS. 
  • טיפול פוטו-דינמי לסרטן הערמונית - הטיפול מבוצע בשני שלבים, בשלב הראשון מבוצע עירוי תוך-ורידי של תרופה רגישה לאור המופקת מבקטריוכלורופיל, הקרויה "תוקד מסיס". בשלב השני נחשף הגידול לאור לייזר אינפרה-אדום קרוב, באמצעות סיבים אופטיים דקים, אשר מוחדרים לרקמת הערמונית בסיוע שיטות דימות מדויקות.  האור מפעיל את התרופה באופן מקומי וגורם ליצירת מולקולות רעילות המובילות במהרה לחסימת כלי הדם של הגידול ולהריסתם, ובסופו של דבר למות הגידול, מבלי לפגוע ברקמות השכנות ובתפקודן.  פותחה על ידי פרופ' יורם סלומון מהמחלקה לבקרה ביולוגית, ופרופ' אביגדור שרץ מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע. 
  • גמילה טבעית מסמים. גמילה מסמים באמצעות סטרואיד טבעי המוחדר למוח, ומפתח אצל הנגמלים חסינות לסם. פותח בידי ד"ר גל ידיד, ד"ר רחל מעיין ופרופ' אברהם ויצמן מאוניברסיטת בר-אילן.
  • גמילה מואצת מסמים (ANR). גמילה מואצת מסמים בהרדמה כללית, מפתח השיטה ד"ר אנדרה וייסמן מהמרכז הרפואי ברזילי באשקלון[10].
  • פיתוח חומר המונע נזקי רדיקלים חופשיים לתאים. דפנה אטלס מהאוניברסיטה העברית, דניאל אופן מאוניברסיטת תל אביב ואלדד מלמד ממרכז רפואי רבין פיתחו חומר בשם 4AD לצורך טיפול במחלות מוח ניווניות, הנגרמות עקב פעילות רדיקלים חופשיים.
  • שיטה לטיפול בריח פה באמצעות קרן לייזר – פותחה בידי ד"ר יהודה פינקלשטיין, מנהל היחידה למחלות חיך במרכז רפואי מאיר[11].
  • הצלת הראיה במחלת ניוון רשתית באמצעות השתלת תאי גזע עובריים – פרופ' בנימין ראובינוף, פרופ' אייל בנין, וד"ר אסנת בוהדנה־קשטן, בית חולים הדסה. ירושלים. חברת Cellcure.
  • קסדת ה-Deep TMS – גריית מח באמצעות סלילים אלקטרומגנטיים המייצרים שדות מגנטיים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות נפשיות כדיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. חברת בריינסווי.
  • טיפול בטרשת עורקים ומניעת אי-ספיקת לב  – באמצעות פולימר ביו-קליני המפחית את הפלאק בעורקים ואת הדלקת במערכת כלי הדם. פותח על ידי פרופסור איילת דוד מהמחלקה לביו-כימיה ופרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופסור יונתן ליאור, מנהל המכון לחקר כלי הדם במרכז הרפואי "שיבא". 
  • ExAblateמכשיר אולטרסאונד מונחה MRI לטיפול בעומק הגוף באופן לא פולשני. המערכת משגרת אלומות גלי קול ממוקדות שמעלות את הטמפרטורה של הרקמה הנגועה ל-60 מעלות ומשמידה אותו. יתרונות השיטה שלא מצריכה אשפוז, עם פרופיל בטיחות גבוה, סיכון נמוך לזיהום וסיבוכים והתאוששות מהירה. חברת אינסייטק מתמקדת בטיפול לשרירנים ברחם, סרטן הערמונית, ובטיפול במוח ברעד ראשוני במחלת פרקינסון. הוקמה ב-1999 על ידי ד"ר קובי (יעקב) וורטמן.[12][13][14]
  • טיפול בחמצן בתא לחץ לנפגעי מוח – טיפול בתא לחץ באמצעות העשרת חמצן, שמעלה את רמת החמצן בדם בין פי עשרה עד פי 20. משקם אזורי מוח שנפגעו ונמצאים במצב תרדמת. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ובית החולים אסף הרופא[15][16]

בדיקות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות ניתוח ממוחשב של גלי קול. תכנה המסייעת באיתור מוקדם של מחלת פרקינסון על פי ניתוח אקוסטי של גלי הקול המופקים בזמן דיבור, פותחה על ידי פרופ' שמעון ספיר מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם חוקרים אמריקנים ובמימון של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית[17].
  • מכשור הרפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה, ולאבחון מוקדם של טרשת עורקים. באמצעות "אצבעון" המולבש על האצבע בעת השינה. המצאה של פרופ' פרץ לביא, בניהול גיורא ירון. חברת איתמר מדיקל.
  • קסדה לאיתור דימומים מוחיים – פותחה על ידי ד"ר ברוך בן דור, מנכ"ל חברת אינפרא סקנר. הקסדה משתמשת באור אינפרא-אדום באורך גל המסוגל לחדור רקמות ועצמות.
  • טייטו קר – מכשיר לבדיקה רפואית ביתית, פותח על ידי דדי גלעד, מנכ"ל טייטו.
  • בדיקת דם לאבחון מחלות תורשתיות בעוברים, מייתרת בדיקת מי שפיר. פרופ' גאונה אלטרסקו וד"ר דויד זאבי, בית החולים שערי צדק.[18]
  • מערכת לאבחון נגיף ה'סארס' בתוך שעה. צוות פיתוח בראשותה של ד"ר שפרירה שי מחברת ביושאף החיפאית. 2003.[19].
  • מיכשור אופטי שמתממשק לסמרטפון לבדיקת סרטן צוואר הרחם. חברת mobileodt.

מיכשור רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר לייזר CO2 לשימושים רפואיים מדגם שרפלן 40C, פרי פיתוחו של עוזי שרון
  • שרפלן – מכשיר לייזר רפואי שמחליף את איזמיל המנתחים, פרי פיתוחם של עוזי שרון ויצחק קפלן. 1972.[20]
  • מזרק מיוחד ללקיחת דמים מפגים. יחודו של המזרק שאפשר להחזיר את כדוריות הדם האדומות למניעת אנמיה בפגים.
  • הדמית פנים כלי דם באמצעות עיבוד תמונה בזמן אמת עבור צנתורים. חברת וולקנו. הוקמה על בסיס טכנולוגיה צבאית של חברת רפאל. נרכשה על ידי חברת פיליפס.
  • הולוגרמה של אברי החולה בזמן אמת -חברת Imaging LTD יצרה מנגנון שיאפשר למנתחים ליצור הולוגרמות של האיבר המנותח בזמן אמת, ההולוגרמה מציגה את האנטומיה האמיתית של החולה במצב מציאותי.
  • PillCam – גלולה לבדיקת מעי ווושט – פותחה על ידי חברת גיוון אימג'ינג.
  • מחט עירוי "חכמה" – מחט עירוי (וונפלון) בעלת חיישן שנותן אינדיקציה קולית מידית בהחדרה נכונה לווריד. פותח בידי חברת ווסקולר הישראלית[21].
  • משאבות ומדבקות אינסולין - חברת מדינגו. נרכשה בידי חברת רוש השווייצרית.
  • מסתמי לב הניתנים להחלפה באמצעות צינתור - חברת ונטור. נרכשה בידי חברת מדיטרוניק.
  • חיישני גוף – חיישן זעיר העוקב ומדווח על תפקוד הלב בטכנולוגיה אלחוטית, שפותח על ידי חברת "רימון טכנולוגיות רפואיות" הישראלית, הושתל בלב מספר אנשים, במרכז הרפואי וולפסון בחולון באמצעות צנתור[22].
  • Foresee Home – מכשיר ביתי לבדיקה עצמית לגילוי מוקדם אצל חולי מחלת הAMD, לגילוי החמרה במצב, פותח על ידי חברת נוטל ויז'ן[23].
  • עגלת תרופות ממוחשבת – מערכת לחלוקת תרופות מנוטרות מחשב, שבמרכזה עגלת תרופות ממוחשבת, שמורידות את אחוז התרופות השגויות שניתנות לחולים בבתי חולים – פותחה על ידי חברת MDG Medical[24].
  • בי-קיור לייזר – מכשיר לייזר בעוצמה נמוכה לתרפיה בלייזר רך לצורכי החלמה ושיכוך כאבים – פותח על ידי חברת גוד אנרג'יז[25].
  • אוקסימטר ידני – מתקן המודד את רמת החמצן בדם ואת מהירות הדופק, דבר המאפשר לחולי אסתמה להפחית את השימוש במשאף במידה ניכרת. הומצא על ידי המהנדס ישראל סרוסי ופרופסור ארתור אידלמן.
  • חדר ניתוח מתנפח – חדר ניתוח קומפקטי ונייד הניתן להקמה קלה ומהירה ומספק סביבה סטרילית באזורי אסון או בשדה הקרב – חברת סיס טכנולוגיס[26].
  • Profound – אנליזה של ראיה ממוחשבת של צילומים רפואיים. המוצר מאפשר לכל אדם להעלות צילומי CT ולקבל ניתוח מעמיק וחוות דעת רפואית עליהם. באמצעות אלגוריתמים מבוססי ראייה ממוחשבת לעיבוד צילומים רפואיים. פותח על ידי חברת Zebra Medical.
  • מערכת iLogic לאבחון מחלות ריאה – ניווט צנתר לאזור הריאה לצורך ביופסיה או אבחון מחלות אחרות בריאות, תוך הפקת מפה תלת־ממדית של מסלול האנדוסקופ מרגע כניסתו לגרון, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות בתחומי עקיבה אלקטרו-מגנטית, עיבוד תמונה וכלים אנדוסקופיים. חברת סופר-דיימנשן שהוקמה על ידי פנחס גלבוע. נרכשה על ידי חברת קובידיאן האמריקנית ב-2012. [27]
  • מכונות MRI קומפקטיות ושקטות לסריקת כף יד ופגים. חברת Aspect Imaging (אספקט אימג׳ינג) הישראלית.[28]
  • SleepSense – חיישן ניטור השינה של סמסונג, שמנטר מדדי נשימה, דופק ותנועה ללא מגע ישיר בגוף האדם. פותח על ידי חברת EarlySense מרמת גן.
  • HeartView – מכשיר אק"ג נייד וסלולרי שמאפשר דיאגנוזה, ניטור והעברת מידע של סימפטומים קרדילוגים למוקד תמיכה. חברת ארוטל. 2014.
  • MDcure – מכשיר חשמלי טיפולי שיוצרת שדה אלקטרומגנטי וגורם לשיפור זרימת הדם, הרגעת השרירים, והפחתת הכאב. חברת ארוטל.

תהליכים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גילוי מנגנון הניווט של תאי זרע – הניווט אל אזור הפריית הביצית נעשה באמצעות חישני חום. התגלה בידי צוותו של פרופ' מיכאל אייזנבך מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע.
  • מניעת הזדקנות מואצת של תאים – על ידי ד"ר מאיר להב מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון) ופרופ' ארנון נגלר מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, שהצליחו להאט את התקצרותם של הטלומרים, שנמצאים בקצה של כל כרומוזום בתא, באמצעות הזרקה של גורמי צמיחה ביולוגיים, אשר בלמו את התקצרות הטלומרים במקרים של טיפולים רפואיים שונים.
  • פיענוח מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף". אלון מוזס מהמרכז הרפואי הדסה, ועמנואל הנסקי וקרלוס הידלגו-גראס מהאוניברסיטה העברית פיענחו את מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף" סטרפטוקוקוס A.
  • פענוח מנגנון הקולטנים של חלבוני גורמי גידול, האחראים להאצה מבוקרת של חלוקת התאים בגוף. מחקריו של פרופסור יוסף ירדן בתחום זה, הובילו לפיתוח תרופות אחדות מסוג חדש "מוכוון מטרה", שהוכחו כיעילות לריפוי כמה מסוגי הסרטן.

אופטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המצלמה הזעירה בעולם – מצלמה שגודלה 0.99 מילימטר, בעלת רזולוציה של 45,000 פיקסלים, המיועדת להשתלב באנדוסקופ זעיר, פותחה על ידי חברת מדיגוס מעומר[29].
  • האופטופון – מכשיר המאפשר חישה מרחוק באמצעות האור. משמש לציתות ומדדים רפואיים ממרחק, פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן[30].
  • חיישן דופק אופטי – נמצא בשימוש במכשירים רבים. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.
  • סיב אופטי זעיר שעוביו כעשירית מילימטר (כעובי שערה) שיכול לשמש כאנדוסקופ לכלי דם. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.
  • Therm-Appמצלמה תרמית ממוזערת ראשונה מסוגה המתממשקת לסמארטפונים. המצלמה ברזולוציה של 384 על 288 פיקסלים ומגיעה לטווח של מאות מטרים. חברת אופגל מכרמיאל. 2014.
  • מצלמה אולטרה-ספקטראלית ממוזערת. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' אברהים עבדולחלים ופרופ' אדריאן שטרן.
  • חיישן LiDAR (סורק לייזר) קטן וזול שמיועד בעיקר לרכב אוטונומי. החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת ממדי של שטח מרוחק בעלות נמוכה. חברת אינוביז (Innoviz)
  • חיישן מולקולרי, ספקטרומטר אופטי זעיר, שמזהה הרכב חומרים באמצעות אור תת-אדום שמוקרן עליו מקרוב ומשדר את הנתונים לסמרטפון. חברת SCiO.
  • הצפנה אופטית באמצעות "מריחת" המידע בממדי הערוץ והזמן - מריחת המידע בערוץ ביצירת רפליקות אופטיות על פני כל התדר של הסיב, כך שהרעש שהמידע מייצר בסיב, יהיה מתחת לרמת הרעש הנורמלית של הסיב, דבר שיסתיר את המידע. ומריחת המידע בזמן באמצעות אפנון של הפאזה האופטית, כך ההספק יפוזר על פני ציר זמן ארוך יותר. פרופסור דן שדות, ראש המעבדה לתקשורת אופטית באוניברסיטת בן-גוריון.

ביוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • DNA מוליך חשמל – הפרופסורים אורי סיון, ארז בראון ויואב איישן מהטכניון השתמשו ברצפי DNA, כדי ליצור חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
  • מערכת חישוב DNA – מערכת החישוב הביולוגית הזעירה בעולם, על פי ספר השיאים של גינס, שמשתמשת בחומר הגנטי DNA כבדלק וכבמרכיב חישובי כאחד – פותחה בשנת 2003 בידי פרופ' אהוד שפירא וצוותו ממכון ויצמן למדע. פרופ' שפירא זכה על כך בפרס רשת הטכנולוגיה העולמית לשנת 2004.
  • אותות עצביים של המוח על צג מחשב. צוות בראשותו של אילון ועדיה מהמרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית הצליחו לתרגם אותות עצביים מהמוח לתנועה, ולהציגה על גבי מסך מחשב.

ביומימטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ייצור סיבים הזהים בתכונותיהם לסיב קורי העכביש, שמאופיינים בחוזק, אלסטיות, עמידות ומשקל נמוך. חברת סיביקס מטריאל סאינסס, ירושלים.

גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריצוף הגנום של חיטת הבר - וזיהוי מוטציות שאחראיות לתכונת השיבולים המאוגדות, המאפשרת גידול חקלאי בחיטה המתורבת. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר אסף דיסטלפלד, בשיתוף עם חברת nrgene מנס ציונה, ועם מעבדות בגרמניה, באיטליה, בקנדה, בישראל ובארצות הברית.[31]
  • מיפוי 6,500 גנים זהים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים. המיפוי המפורט של ההבדלים בביטוי הגנים מעיד שבגברים ובנשים מתחוללים תהליכי אבולוציה נפרדים, גם אם בעלי תלות הדדית. פרופ' שמואל פיטרוקובסקי וד"ר מורן גרשוני, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, ממכון ויצמן. [32]

ננוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גילוי ננו-חלקיקים אי-אורגניים דמויי פולרנים – שהם מבנים חלולים דמויי כלוב. צוות בהובלת פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן.
  • ציפוי ננומטרי שנוגד חלודה וקורוזיה – פותח על ידי פרופ' שמואל קניג, ראש הפקולטה להנדסה במכללת שנקר[33].
  • ננו-חוט – חומר שבשניים מממדיו הוא בסדר גודל ננומטרי, ורק "הממד הארוך" שלו אינו ננומטרי. ננו חוטים עשויים להועיל כמוליכים למחצה; אולם טרם התגלה מלוא המידע שיאפשר את השימוש המלא בהם בתעשיית האלקטרוניקה והאלקטרואופטיקה. פרופ' ארנסטו יוסלביץ וחברי קבוצת המחקר שלו במכון ויצמן למדע.
  • חומר מיגון ננוטכנולוגי מהחזקים בעולם – חזק פי 4-5 מפלדה. אחד מיישומיו NanoLub - חומר סיכה מוצק לשיפור הביצועים של חלקים נעים, במצבי עומס קיצוניים. פותח על ידי פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן וד"ר מנחם גנוט מנכ"ל חברת ApNano Materials, מרחובות, 2005[34].
  • מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם – המערכת הפועלת ללא מגע ישיר בדוגמת החומר הנמדדת, רגישה פי 10,000 ממערכות מדידה תרמית סורקות שהיו קיימות עד כה, ומסוגלת למדוד שינוי של מיליונית מעלה. פרופ' אלי זלדוב ותלמיד המחקר דורי הלברטל מהמחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע. [35]
  • מכונת דפוס דיגיטלית ננוגרפית – קטגורית דפוס דיגיטלי חדשה, המבוססת על דיו ננומטרי. תהליך זה מאפשר להדפיס על כל חומר סטנדרטי ללא צורך בהכנה, ציפוי או ייבוש. ההדפסה בעלת עמידות גבוהה לשחיקה ולשריטות, ועלות ההדפסה הננוגרפית זולה יותר כיוון שהיא בעובי של 500 ננומטרים בלבד – כמחצית מעובי הצבע בהדפסות אופסט אופייניות. בני לנדא. חברת לנדא לאב מרחובות.[36][37]

טכנולוגיית מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק קל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תת מקלע עוזי – הומצא בידי עוזי גל ופיתוחו הושלם ב-1955. נמכר בכמויות גדולות מאד ברחבי כל העולם.
  • תבור TAR-21רובה סער מודרני שנועד להיות רובה הסער של צה"ל בשנות ה-2000. הרובה פותח במפעל הנשק הקל "מגן", של התעשייה הצבאית. פיתוחו של התבור הושלם ב-2001. בשנת 2005 נמכרה פעילותו של מפעל "מגן" לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI), ובה נמשך פיתוחו וייצורו של הרובה.[39].
  • קורנרשוט – פלטפורמה ללחימה בשטח בנוי המאפשרת שימוש באקדח לירי מעבר לפינה ללא חשיפת הלוחם הנושא אותה. חברת קורנרשוט מיהוד. פותח בידי סא"ל במילואים עמוס גולן.

טילים ופצצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיל מונחה לוז – הטיל הראשון שפותח ויוצר בישראל.
  • גבריאל – הכריע בקרב טילי ים-ים הראשון בהיסטוריה.
  • טילי אוויר-אוויר פיתון 4 ופיתון 5 – שמסוגל לפגוע במטרות הנמצאות מאחורי המטוס היורה.
  • טיל אוויר–אוויר מתקדם מסוג I-Derby ER – טיל זה הוא בעל ראש ביות מתקדם וייחודי, מבוסס תוכנה כמו גם יכולת שיגור ממטוסי קרב וממערכות הגנה אוויריות, לטווח של כ-100 ק"מ. חברת רפאל .
  • פופאי (טיל) – טיל שיוט בדגמים שונים מתוצרת רפאל.
  • דלילה (טיל)טיל שיוט מונחה אוויר-קרקע וקרקע-קרקע לטווח של עד 250 ק"מ מתוצרת התעשייה הצבאית.
  • פצצת ספייס ערכת הרחבה אוטונומית אלקטרו-אופטית עם מנגנון הנחיה לווייני שהופכת פצצה רגילה לפצצה חכמה. נוצרה בידי רפא"ל.
  • דוקרן – פצצת מרגמה מונחת GPS. לפצצה בקוטר 120 מ"מ טווח של 8 ק"מ, ודיוק של מספר מטרים מהמטרה. פיתוח על ידי תע"ש מערכות.
  • חימוש משוטט - קטגוריית כלי נשק, שפותחה ויושמה בישראל לראשונה. בפרט דלילה (טיל) והארפי היו החימושים המשוטטים המבצעיים הראשונים בעולם.

מערכות הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוויין הטכניון גורווין טקסט 2 – מיקרו לוויין. בנוי כקוביה שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג וצריכת החשמל שלו פחותה מ-17 וואט. ביוזמת וביצוע של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר. שוגר לחלל ביולי 1998.
  • לוויין הביון המכ"מי TECHSAR – פותח ונבנה על ידי מפעל טכנולוגיות החלל, של התעשייה האווירית.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טנק המרכבה – טנק בעל שרידות גבוהה לצוות, עבירות גבוהה ודיוק רב. ישראל טל וישראל טילן. מנת"ק - משרד הביטחון.
  • נגמ"ש מרכבה (נמ"ר) – נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק מרכבה הישראלי, שמצטיין בתכונות של מיגון ועבירות, נחשב לנגמש הממוגן בעולם[43]. מנת"ק - משרד הביטחון.
  • תצוגת קסדה עילית – קסדת טיס שבה מוצגים נתוני הטיסה וכוונת על משקף הקסדה, ולטייס מתאפשר לכוון חימוש באמצעות כיוון ההסתכלות שלו (מבטו) דרך הכוונת. חברת אלביט מערכות.
  • תותח רעם – תותח קולי היוצר רעש חזק באמצעות יצירת גל הדף. מפותח על ידי חברת ArmyTec[44].
  • מכ"ם חודר קירות – מכ"ם החודר קירות, ומאפשר לקבל אינדיקציה על המתרחש מעבר לקיר. במקביל לפיתוחים של חברות שונות בעולם, מערכות פותחו על ידי חברת קמרו הישראלית[45].

השרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפוד להגנה מפני קרינת גמא – אפוד עופרת מצופה בפלדה במשקל 15 ק"ג שמגן על אזור אגן הירכיים שבו מרוכזים כ-50 אחוז מתאי מח העצם, מפני קרינה רדיואקטיבית. ד"ר אורן מילשטין ודניאל לויט. חברת סמטראד.
  • "ספיידר" - מערכת חילוץ אישית לחילוץ לכודים מרבי קומות בשיטת הסנפלינג עם מנוע הידראולי - חברת "מוסרות טכנולוגיות" מנתיבות.
  • "סקיי סייבר" – תיק גב לחילוץ לכודים בבניינים רבי קומות. התיק שמכיל כבל חסין אש באורך של עד 350 מטר, נחגר על הגוף, ומצויד בקרס לתפיסה בנקודת היציאה. חברת סקייסייבר חילוץ מירושלים.
  • מעלית מתקפלת חיצונית, הממוקמת על גג בנין לחילוץ המוני מבניינים. בעת אירוע חירום נפרסת המערכת מעבר לדופן הבניין ונפתחת בצורה שמאפשרת לה לנוע לאורך הבניין כמעלית, המערכת מאפשר להוריד דיירים ולהעלות צוותי חירום. ד"ר יוני שמשוני. מנהל חברת אסקייפ מהיישוב קדימה.
  • השרוול – מערכת לחילוץ המוני שמותקנת באופן קבוע בקומות הגבוהות בבניינים רבי-קומות, אשר נפתחת באופן מבוקר בשעת חירום. לאחר הפעלת המערכת, נגלל שרוול הצלה המורכב מקפיץ פלדה, התומך בשרוול בד חסין אש ומעוגן לקרקע. חברת AES מנורדיה.

מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרת מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המעבד למחשב האישיים הראשונים של IBM – אינטל 8088 המעבד שעליו התבסס הIBM PC עוצב בישראל במעבדת אינטל בחיפה[46]. בעקבותיו פותחו דורות נוספים של מעבדי אינטל מישראל ביניהם: מעבד אטום (דור שני), מעבד פנטיום עם פקודות MMX, מעבד סנטרינו (בניאס), ומעבדי Core מהדור השני (Sandy Bridge)[47], השלישי (Ivy Bridge), השישי (Sky Lake)[48] והשביעי (Kaby Lake)[49].
  • פיתוח ה-MMX – סט פקודות וקטוריות לטובת האצת מולטימדיה שהוכללו לראשונה במעבד פנטיום P55C. אינטל חיפה. 1997.
  • AVX – סט הרחבה לארכיטקטורת קבוצת הפקודות x86 ‏(instruction set architecture) של מעבדי אינטל ו-AMD שהוצעה על ידי אינטל במרץ 2008 ונתמכה על ידי אינטל עם מיקרו-ארכיטקטורת המעבדים "Sandy Bridge", שפותחה בסניף הישראלי של אינטל.
  • קינקט – בקר שליטה באמצעות חישה של תנועות גוף שמבוסס על חיישן אופטי וחיישן עומק תת-אדום. בטכנולוגיה הזו לכל פיקסל קיים עומק. חברת פריים-סנס. זכויות לשימוש נרכשו בידי מיקרוסופט, לשימוש באקס בוקס 360. החברה נרכשה בידי חברת אפל ב-2013.[50]
  • RealSense – חיישן עומק מבוסס אינפרא אדום. אינטל חיפה. מבוסס על טכנולוגיה של חברת Omek Interactive שנרכשה בידי אינטל.
  • MV4D - חיישן עומק שמאפשר מיפוי תלת ממדי של הסביבה אף בעת תנועה וטכנולוגיה של יצירת מודלים תלת ממדיים – חברת Mantis Vision. פתח תקווה. החברה שותפה של גוגל בפרויקט Tango.[51]
  • מערך חיישנים לתלת ממד ורזולוציה משופרת - טכנולוגיה המבוססת על מערך חיישנים מיניאטורים ויצירת תלת תמונת תלת ממדית באמצעות אלגוריתם שמשלב את האותות מכל החיישנים. חברת LinX Computational Imaging. הוקמה על ידי זיו אטר ואנדריי טובצ'ינגרבקו, בשנת 2011. נרכשה על ידי חברת אפל. [52]
  • דיסק און קיזיכרון פלאש נייד שהופך להיות דיסק וירטואלי באמצעות יציאת USB. פיתוח של חברת אם-סיסטמס בראשותו של דב מורן.
  • עט סורק – קויקשנרי – סורק זעיר בגודל עט עבה, שסורק מילה או משפט מהכתוב ומתרגם אותו לשפה אחרת, או שומר אותם בזיכרון המכשיר להעברה למחשב האישי – פותח בידי חברת ויזקום הירושלמית[53].
  • מקלדת לייזרמקלדת וירטואלית שמוקרנת על גבי קיר או שולחן ומאפשרת להקליד למחשבי כף יד וטלפונים סלולריים. פותח על ידי חברת lumio הישראלית[54].
  • מחשב על וירטואלי – צוות בראשות ד"ר אסף שוסטר מהטכניון מפתח את מיליפד (Millipede)-תוכנה המשתמשת באשכולות מחשבים אישיים המחוברים ברשת לביצוע חישובים מסובכים, דהיינו מחשוב סריגי.
  • מצלמת משקפיים לכבדי ראייה ולעיוורים פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם. חברת אורקם טכנולוגיות הירושלמית.
  • וולט-פלאש זיכרון פלאש בגודל כרטיס אשראי, בעובי 1.9 מ"מ. פותח על ידי חברת וולטקס.
  • השתתפות בפיתוח מחשב העל החזק בעולם BlueGene/L – אנשי IBM חיפה השתתפו במאמץ של IBM לייצר מחשב חדשני, המבצע 70.72 מיליארד פעולות חישוב בשנייה, עבור משרד האנרגיה של ארצות הברית.
  • דפוס אופסט דיגיטלי – פיתוח מכונת דפוס שמשתמשת בדיו נוזלי צבעוני. מהפכה בעולם הדפוס. גמישות, מהירות, מיזעור, אוטומציה והוזלה של תהליכי דפוס. חברת אינדיגו (HP Indigo) שהוקמה ב-1977 על ידי בני לנדא ונמכרה לחברת HP.[55]
  • טיונר טלוויזיה דיגיטלי זעיר למכשירים ניידים – מוצר "כרמל" למכשירי אייפון ואייפד של חברת סיאנו[56].
  • נאנו ספיידר – מודול זעיר המשלב מקלט ואנטנת GPS בגודל של כ-4x4 מילימטר, בעל צריכת חשמל נמוכה לשימוש בשעונים חכמים, התקנים לבישים ומצלמות דיגיטליות. חברת OriginGPS.
  • Raptor AR – משקפי מציאות רבודה לרוכבי אופניים, המבוססים על טכנולוגיות התצוגה העלית הצבאיות של חברת אלביט. חברת Everysight. פארק מת"מ בחיפה. 
  • אוריון - מאתר תשדורות אלחוטיות בזמן אמת (Wi-Fi Direction Finder). פותח על ידי חברת ג'נובייס (JENOVICE).

מדעי המחשב ואלגוריתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוטומט סופי לא דטרמיניסטי -מודל מתמטי המהווה הכללה של אוטומט סופי דטרמיניסטי בכך שהוא מאפשר בחירה בין מספר דרכי פעולה עבור קלט נתון, בניגוד  לדרך הפעולה היחידה אליה מחויב אוטומט דטרמיניסטי. הוצג לראשונה על ידי מיכאל רבין ודנה סקוט במאמר מ-1959.
  • אלגוריתם למפל זיו – אלגוריתם לדחיסת נתונים משמרת מידע, שפיתחו פרופ' אברהם למפל ופרופ' יעקב זיו מהטכניון. 1977.
  • אלגוריתם הצפנה RSA – מערכת הצפנת מפתח ציבורי דטרמיניסטית מעשית, של הממציאים, רון ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן. 1977. על כך הם זכו בפרס טיורינג לשנת 2002
  • חלוקת סוד - בקריפטוגרפיה, היא בעיה של פיצולו של סוד בין קבוצת שותפים, באופן שאינו ידוע לאף אחד מהם לחוד וניתן לגלותו רק באמצעות שיתוף פעולה של כל או חלק מחברי הקבוצה. הצורך בחלוקת סוד התעורר בהקשר של ניהול מפתחות הצפנה בסביבות 1977עדי שמיר וג'ורג' בלקלי פרסמו בנפרד את רעיונות חלוקת הסוד בשנת 1979
  • לוגיקת זמן, או לוגיקה טמפורלית (באנגלית: Temporal Logic) היא הרחבה של הלוגיקה הקלאסית המאפשרת ביטויים הקשורים בזמן. לוגיקת זמן היא חלק מהלוגיקה המודלית. לוגיקת זמן מאפשרת לעסוק בקו זמן, ועל כן מאפשרת לנסח מתמטית משפטים כמו "אני תמיד רעב", "לבסוף אהיה רעב", או "אהיה רעב עד שאוכל משהו". אמיר פנואלי זכה בשנת 1996 בפרס טיורינג על הכנסת לוגיקת הזמן אל מדעי המחשב. כיום נעשה שימוש נרחב בלוגיקת זמן באימות תוכנה כדי להוכיח מתמטית  נכונות של מערכת מחשב.
  • קריפטאנליזה דיפרנציאלית היא שיטה לניתוח צפנים ופונקציות גיבוב קריפטוגרפיות. הקריפטאנליזה הדיפרנציאלית עוסקת בניתוח ההשפעה של שינויים בקלט של פונקציה קריפטוגרפית על הפלט שלה. בצופני-בלוקים מטרת האנליזה היא למצוא היכן הצופן מתנהג בצורה שאינה אקראית וכך לגלות את המפתח. בפונקציות גיבוב, האנליזה משמשת כדי לאתר התנגשויותעדי שמיר ואלי ביהם בסוף שנות ה-80‏.
  • JPEGmini – אלגוריתם לדחיסת תמונה בפורמט JPG. דוחס בממוצע מעל 80% קובץ JPG סטנדרטי. חברת ICVT.[57]
  • אלגוריתם לחידוד תמונה – פותח על ידי ד"ר רענן פתאל מהאוניברסיטה העברית, וזכויות שימוש בו נרכשו על ידי חברת אדוביי.
  • אלגוריתם לתקצור סרטוני וידאו – בשיטה זו ניתן ל"דחוס" שעות של וידאו לכמה דקות ולהקל על מי שצריך לנטר אירועים. פותח על ידי פרופ' שמואל פלג מהאוניברסיטה העברית[58]
  • טכניקה לתמצות מידע חזותי, כתמונות וסרטי וידאו, המכונה בשם שיטת הדמיון הדו-כיווני. תכונת הדו-כיווניות של השיטה מבטיחה שהתמונה שנוצרת היא קוהרנטית מבחינה חזותית. פותח על ידי פרופ' מיכל אירני ותלמידי המחקר מקבוצתה ד"ר דניס סימקוב, ד"ר ירון כספי וד"ר אלי שכטמן, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע. 2012.  רישוי שימוש נמכר לחברת אדובי מערכות בע"מ. [59]
  • EyeMusic - אלגוריתם שמתרגם דימויים חזותיים לצלילים כאמצעי עזר לעיוורים. באלגוריתם פרמטרים בתמונה כמו ממדי אובייקטים, בהירות וצבע מיוצגים על ידי גובה ואורך צליל, עוצמת הצליל, וכלי נגינה שונה. פרופ' אמיר עמדי. בית הספר לרפואה וממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית בירושלים.[60]

כלי פיתוח ושפות תכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מג'יקמחולל יישומים הראשון ללא קוד, שנעשה בו שימוש רב בצה"ל. מג'יק מערכות.
  • Wizdom – מחולל יישומים דור רביעי, הראשון בטכנולוגיה של תכנות מונחה עצמים. חברת מ. ל. ל.
  • Concurrent Prolog – שפת תכנות עילית לחישוב מקבילי ומבוזר שפותחה בידי פרופ' אהוד שפירא.

טכנולוגיות ותקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • WHDI – תקן לתקשורת וידאו אלחוטית באבחנה גבוהה בתדר 5Ghz. פותח על ידי חברת אמימון[61].
  • טכנולוגיית HDBaseT – הפכה לסטנדרט עולמי בקישוריות ומאפשרת להפיץ תוכני מולטימדיה באיכות אולטרה HD למרחקים ארוכים (עד 100 מטר) ללא דחיסה. חברת Valens.
  • מציאת קשר בין רעשי המעבד לתוכן העיבוד – עדי שמיר וערן טרומר ממכון ויצמן למדע, מצאו כי מעבדיהם של מחשבים המבצעים הצפנה משמיעים צלילים, שבאמצעותם ניתן לדלות מידע על החומר המוצפן.
  • העברת מפתחות הצפנה באמצעות סיבים אופטיים – קבוצת חוקרים בראשות ד"ר קובי שויער מאוניברסיטת תל אביב[62]
  • טעינה אלחוטית – של מכשירים חשמליים, חברת Powermat.
  • טכנולוגיית מעקב אישונים – שמאפשרת לשלוט במכשיר, וגם לזהות מצבי חירום נוירולוגיים. חברת uMoove.
  • פלטפורמות מבוססות ראייה ממוחשבת – לשליטה במכשירים ללא מגע. חברת EyeSight.
  • ממשק אחיד לממשקי תכנות (APIs) – חברת RapidAPI, שהוקמה על ידי אידו ג'ינו ומיקי חסלבסקי ב-2015. [63]
  • WiGig – תקן להעברת נתונים ובמיוחד וידאו באופן אלחוטי בתדר 60GHz, תוך שימוש בתקן קישוריות 802.11ad. נועד במיוחד להזרמת וידאו באיכות גבוהה למסכים קרובים ובמכשירי VR. אינטל ישראל.

תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בבילון – תוכנת תרגום רב-לשונית, המבצעת זיהוי אופטי של טקסט באזור נבחר במסך ומתרגמת אותו בהקלקת עכבר. פותחה על ידי אמנון עובדיה.
  • דיפ ג'וניור – תוכנת שחמט הרצה על מחשב פשוט שפותחה על ידי אמיר באן ושי בושינסקי, וספר פתיחות של רב-אמן בוריס אלתרמן. התוכנה זכתה באליפות העולם ב-1997, 2001, 2002 ו-2004.
  • ג'ינג'ר, תוכנת תרגום ותיקוני שגיאות כתיב מאנגלית לאנגלית.
  • waze – אפליקציית ניווט GPS שיתופית לטלפונים חכמים, שפותחה על ידי חברת ההזנק הישראלית "Waze Mobile" ונמכרה לגוגל ביוני 2013.
  • תרגום סימולטני של שיחות טלפון. חברת Lexifone.
  • Any.doאפליקציה ישראלית חינמית לניהול משימות, המאפשרת למשתמש שיתוף משימות ושיתוף תזכורות באמצעות פייסבוק, טוויטר, אימייל והודעות מסרון.
  • HandWalletתוכנה למעקב אחר הוצאות, הכנסות ותקציב שפותחה בישראל.
  • UBA – תוכנה לאיתור איומי סייבר פנים-ארגוניים באמצעות למידה חישובית ואלגוריתמי זיהוי פגיעויות יעילים. חברת IBM. באר שבע. 2016.

אינטרנט וסייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ICQ – תוכנת מסרים מידיים שפותחה על ידי החברה הישראלית מיראביליס. פותחה על ידי ספי ויגיסר, יאיר גולדפינגר ואריק ורדי.
  • תוכנת (VoIP) הראשונה שיכלה לשדר בין מחשב לפלאפון – פותחה על ידי חברת ווקלטק הישראלית[64].
  • Viber, יישום קנייני חוצה-פלטפורמות המשמש להעברת מסרים מידיים וביצוע שיחות על גבי רשת האינטרנט (VoIP) שפותח במקור על ידי חברת Viber Media.
  • כספת מידע מאובטחת – אבטחת חלקים בתוך מערכת המחשוב הארגונית מחדירות, פותחה על ידי חברת סייבר ארק.
  • חשיפת נקודות תורפה במערכות מחשב באופן אוטומטי. אלגוריתם שמחקה את אופן הפעולה של האקר אנושי, מבצע מאות אלפי מבדקי חדירות בזמן קצר. חברת Cronus Cyber החיפאית. 
  • אבטחת הרשת הארגונית ובידודה מהאינטרנט בטכנולוגיית isolation באמצעות שרת חוצץ של החברה שמהווה מעין "קיר זכוכית", כך שהגישה לרשת האינטרנט תהיה מסוננת מפוגענים. גיא גוזנר ודן אמיגה. חברת פיירגלאס. 2013. נרכשה על ידי חברת סימנטק.

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משדר נייד לשידור וידאו חי – באמצעות מיקבץ של אמצעי תקשורת זמינים כמו סלולר, רשתות אלחוטיות וכדומה המייתר ניידת שידור. חברת LiveU.
  • טכנולוגיית WAM – טכנולוגיה לאיפנון מיטבי על גל נושא, שמאפשר להנות מטווחי תדרים, פס רחב וצריכת הספק יעילים יותר על התשתיות הקיימות. בסיס לתקשורת דור חמישי. חברת MagnaCom. הוקמה על ידי יוסי כהן ואמיר אליעז ב-2012. נרכשה על ידי חברת ברודקום ב-2016.

מוזיקה ותנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • VCT – מערכת ממוחשבת לבדיקת כלי רכב, שבדקה 56 רכיבים ב-12 דקות. יונה בן דוד מייסד ויו"ר קומפיוטסט. שנות ה-70.
  • דלקן – אמצעי המאפשר רכישת דלק ללא תשלום מזומן או אשראי לציי רכב. פותח על ידי דויד קלריך ודב טלמור. חברת אורפק. 1983.
  • מערכת עזר לנהיגה – חברת מובילאיי הירושלמית פיתחה שבב ייחודי לרכב, שבאמצעות ראיה ממוחשבת ינהל פונקציות שונות בנהיגה ממוחשבת כמו מניעת התנגשות, שמירה על נתיב ועוד[65][66].
  • תקשורת בין מכוניות ובינן לבין תשתיות הדרך – טכנולוגיית ה-V2X מאפשרת לרכבים אוטונומיים להבין את הכוונות של כלי רכב אחרים, ומאפשרת תיאום בין רכבים לרכבים ובין רכבים לתשתיות דוגמת רמזורים, באופן ששמונע תאונות דרכים ומגדיל את ניצולת הכבישים. חברת Autotalks. יצרנית השבבים הממונעים מכפר נטר.[67]
  • פלטפורמת ענן לאיסוף ושיתוף מידע מכלי-רכב מקושרים – ניתוח דפוסי נהיגה. אוטונומו (Otonomo) מהרצליה פיתוח.
  • הסעה שיתופית - אפליקציה שמאפשרת לחלוק נסיעה ברכבי הסעות. חברת Via. הוקמה ביוני 2012 על ידי דניאל רמות ואורן שובל.
  • ווייקייר - (WayCare). מערכת לימוד מכונה וביג דאטה שחוזה עומסים ותקלות בתנועה על פי מקורות שונים כמו חיישני תנועה, ואפליקציות ניווט ויכולה להגיב בזמן אמת, וגם לעדכן את הנהגים בתזמון התנועה באמצעות השילוט הדיגיטלי. הוקמה על ידי עידן האן ושי סוזן בשנת 2014.
  • מערכת התרעה מוקדמת לנהג קטר מפני התנגשות במכשולים על גבי מסילת הרכבת, בתנאי מזג אוויר ותאורה קשים - מבוססת על טכנולוגיית עיבוד תמונה, ומצלמות ייעודיות, לזיהוי עצמים ברזולוציה גבוהה ולמרחק של למעלה מ-1,500 מטר. חברת Rail vision שנוסדה בינואר 2015.
  • מערכת לסריקת תחתית רכבים - מערכת סריקה אוטומטית לגילוי סיכוני אבטחה בתחתית רכבים באמצעות טכנולוגיות של למידת מכונה וראייה ממוחשבת בתלת מימד באמצעות מערך של 5 מצלמות ברזולוציה גבוהה. חברת UVeye. נוסדה ב-2016 על ידי אמיר חבר, ואוהד חבר.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עגבניות שרי
  • טפטפת – אביזר, המשחרר מים בזרמים קטנים ("טפטוף"). הומצאה על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו בתחילת שנות ה-60. ההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.
  • קביעת 16 היסודות הדרושים לגידול צמח ומינונם המדויק. הבסיס להידרופוניקה, גידולי חצץ, טפטפות וכדומה. פרופ' מאיר שורץ. המכון לחקר הנגב. שנות ה-70 של המאה ה-20.
  • זרעי מלפפונים היברידיים – ייצור זרעים של מלפפונים ומלונים, מלפפונים עמידים למלח ומלפפונים המתאימים לקציר מכני. פרופ' עזרא גלון ממכון ויצמן. גלון ועמיתיו המציאו טכניקה להפקת זרעי מלפפונים היברידיים ללא האבקה ידנית. שנות ה-50 של המאה ה-20.[68]
  • ביות האוגר הזהוב – נעשה על ידי פרופ' שאול אלדר, מומחה בתורת הטפילים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1930.
  • TraitUP – טכנולוגיה המאפשרת הכנסת חומרים גנטיים לזרעים מבלי לשנות את הדנ"א שלהם, באופן מיידי וביעילות לשיפור הצמחים לפני שהם נזרעים. פותחה על ידי פרופ' אילן סלע וד"ר חיים רבינוביץ', האוניברסיטה העברית.
  • איסוף טל מהאוויר להשקיית גידולים חקלאיים – חברת טל-יה. 
  • עגבניות שרי – עגבניות קטנות שתוכננו להיות חטיפים, פותחו על ידי קבוצה שהונהגה על ידי פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות ברחובות ושווקו בהצלחה על ידי חברת "הזרע".
  • עגבניית דניאלה – זן עגבנייה שפותח על ידי ד"ר אהוד קופליוביץ ונעמי גביש, מטפחים בצותו של פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. זן עמיד במיוחד, בעל חיי מדף ארוכים ויבול גדול הנחשב כיום לאחד הזנים הנפוצים ביותר בעולם.[69][70][71]
  • השבחה ופיתוח של זני צמחים – פעילות רבה של מכון וולקני ביצירת זני פירות וירקות ללא הנדסה גנטית, בדגש על שיפור תכונות כמו עמידות בתנאים מיוחדים של מזג אוויר וצריכת מים, שיפור טעם, עמידות למחלות, גידול מהיר, פירות חסרי גרעין ועוד.
  • גידול חקלאי במדבר – חקלאים ישראלים צברו ניסיון בפיתוח חקלאות בתנאי מדבר וכך מדינות שונות בעולם קיבלו ייעוץ וסיוע בנושא מישראל.
  • הדברה טבעית – חומרי הדברה ממקורות טבעיים או על בסיסי תמציות צמחים, חברת "דע קדם" ממושב גן חיים.
  • הדברה ביולוגית משולבת – הדברה בגידולים חקלאיים באמצעות בעלי חיים וחרקים שפוגעים בחרקים המזיקים. חברת ביו ביי. קיבוץ שדה אליהו.
  • בריכות דגים אקולוגיות – המערכת מאפשרת לגדל דגים כמעט בכל מקום על ידי ביטול הבעיות הסביבתיות בחקלאות דגים קונבנציונלית, ללא תלות בחשמל או בקרבת מים. חברת GFA.
  • מערכות ערפול ולחות – מערכות המאפשרות צינון אזורים ומזעור שימוש בחומרי הדברה (מגנ"ז - מערפל גב נפח זעיר, מט"ז, "מיסטר קול", ו"גליל"). חברת א.ר.ן.[72]
  • אבטיח קטן במשקל 2 ק"ג, הזהה בטעמו לאבטיח הרגיל – אבטיח קטן, במשקל שני קילוגרמים בלבד, מדובר בפיתוח ישראלי של החברה "הזרע ג'נטיקס", אשר פיתחה את "האבטיח האישי" על סמך מחקרי שוק, בהם נמצא ש-90% מהישראלים בוחרים לקנות חצי אבטיח הן בשל הקושי שבנשיאתו של אבטיח שלם הביתה. 2006.[73]
  • אבטיח צהוב – מי שעומד מאחורי הזן החדש הוא החקלאי אורי רבינוביץ שמתגורר במושב צופית הסמוך לכפר סבא.[74]

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודי שמש
  • סוללות נקיות – סוללות המבוססות על סוג ייחודי של ברזל, שפירוקן אינו מלווה בפיזור חומרים רעילים בסביבה, פותחו על ידי פרופ' סטיוארט ליכט מהטכניון.
  • דוד שמש – מתקן ביתי שממיר אנרגיה סולארית באנרגיה תרמית, על פי החוק בישראל כל מבנה חדש מחויב בו. חוסך כארבעה אחוז באנרגיה הלאומית. פותח על ידי ד"ר צבי תבור[75].
  • מעגל רנקין אורגני (ORC)מעגל רנקין המסתמך על נוזל עבודה בעל מסה מולקולרית גבוהה, ואשר טמפרטורת נקודת הרתיחה שלהם נמוכה משל מים, ומאפשרת ניצול חום טבעי מהאדמה, מקולטי חום פשוטים ומהתפרקות של זבל אורגני. הומצא בידי צבי תבור ויהודה ברוניצקי.
  • ארובות שרב – פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון מפתח טכנולוגיה חליפית לייצור חשמל ולהתפלת מים, בעלות נמוכה, המבוססת על קירור אוויר מדברי חם, בארובה שגובהה 1000 מטר וקוטרה 500 מטר.
  • שיטה להפרדת מימן מהמים – ד"ר אברהם כוגן ממכון ויצמן למדע, פיתח מערכת שמשתמשת באנרגיה סולרית בשילוב עם מסנן תרמי, שמאפשר הפרדת המימן מהמים.
  • טכנולוגיה ייחודית להפקת מימן בכלי רכב כדלק אלטרנטיבי. הומצא על ידי פרופ' אמנון יוגב ואל"ם (במיל.) אלי גמזון[76].
  • CPV – טכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת – ייצור חשמל ומים חמים באמצעות תאים פוטו ולטאים. פותח על ידי חברת זניט-סולארי מקיבוץ יבנה[77].
  • חלון שמייצר חשמל – פותח על ידי חברת פיתגורס סולאר[78].
  • טכנולוגיה שהופכת כל משטח לפאנל סולארי – טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת להפוך כל משטח לפאנל סולארי שמייצר אנרגיה – מגגות וקירות של בניינים, דרך מבני תשתיות ועד כבישים.חברת Solar Paint.[79].
  • תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה – התקן ביו-פוטו-אלקטרוכימי המבוסס על ממברנות מעלי תרד. חומר הגלם של ההתקן הוא מים ותוצריו הם זרם חשמל, מימן וחמצן. הדוקטורנטים רועי פנחסי, דן קלמן וגדיאל סאפר בהנחיית הפרופסורים נעם אדיר, גדי שוסטר ואבנר רוטשילד. הטכניון, 2016 [80].

משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוקרים ישראלים: ניוון תאי מערכת החיסון במוח גורם להתפתחות דיכאון, באתר האוניברסיטה העברית
  2. ^ מחקר: נדיבות זה בגנים, כיצד ניתן להסביר אלטרואיזם?
  3. ^ ד"ר איתי גל, פיתוח ישראלי מונע כוויות באמבטיה אצל ילדים, אתר ynet, ‏20/06/2007
  4. ^ אתר החברה
  5. ^ פיתוח ישראלי: קפסולה שתנתח אותנו מבפנים, באתר nrg
  6. ^ הילה חיימוביץ׳, חברת IVO הישראלית מפתחת רובוט שינהג במקומכם, אתר גיקטיים
  7. ^ יניב אביטל, ZUtA Labs הירושלמית משיקה את המדפסת הרובוטית שלה וזוכה בפרס החדשנות [CES 2015], אתר גיקטיים, ‏07 בינואר 2015
  8. ^ "Roast in the Wonder Pot", The Kosher For Pesach Cookbook (1978). Jerusalem:Yeshivat Aish HaTorah Women's Organization, p. 58.
  9. ^ הודעות לעתונות-דצמבר 2004, 3 מדליות זהב הוענקו להמצאות ישראליות ביריד המצאות בקוריאה (26.12), באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
  10. ^ חדשות וחידושים, גמילה מהתמכרות בהרדמה כללית, באתר המרכז הרפואי ע"ש ברזילי, אשקלון
  11. ^ איתי גל, רופא ישראלי פיתח שיטה לריפוי ריח פה - בלייזר, באתר ynet, 25 בנובמבר 2004
  12. ^ רות נווה, רמב"ם: תוך שעות ניתוח חדשני העלים רעידות הפרקינסון, אתר ynet, ‏23.03.16
  13. ^ אלביט מדיקל: אינסייטק קיבלה אישורים למכשיר האקסבלייט ביפן ובאירופה, ‏19/12/2016
  14. ^ אתר החברה
  15. ^ ד"ר איתי גל, מחקר ישראלי: טיפול בתא לחץ מרפא פגיעות מוח, אתר ynet, ‏17.11.13
  16. ^ מרכז סגול לרפואה היפרבארית, אתר בית חולים אסף הרופא
  17. ^ איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות גלי קול, באתר "הידען", 3 באפריל 2010
  18. ^ פריצת דרך ישראלית: בדיקת דם פשוטה תחליף דיקור מי שפיר, באתר ynet
  19. ^ חברת ביושאף – BioShaf מחיפה פיתחה בהצלחה ערכה לאבחון מוקדם של חולי סארס, אתר הידען, ‏4 בנובמבר 2003
  20. ^ Isaac Kaplan and Uzi Sharon: CURRENT LASER SURGERY, Annals of the New York Academy of SciencesVolume 267, Issue 1, Article first published online: 16 DEC 2006
  21. ^ איתי גל, פיתוח ישראלי: מחט עירוי המאתרת בעצמה את הווריד, באתר ynet, 16 במרץ 2005
  22. ^ גלית יצחק-אוגנוב, חיישן זעיר מושתל בלב של חולים עם אי ספיקת לב, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 29 בינואר 2007
  23. ^ שירות הידען, ‏מכשיר שפותח בישראל יציל את ראייתם של מיליוני מבוגרים בעולם, באתר "הידען", 27 בפברואר 2008
  24. ^ אתר החברה
  25. ^ יובל אזולאי, "בי-קיור לייזר", מכשיר להקלה על כאבים באמצעות קרניים, באתר הארץ, 3 במאי 2009
  26. ^ אתר החברה
  27. ^ שניר הנדלר, אקזיט מרשים: סופר-דיימנשן הישראלית נמכרת ב-350 מיליון דולר, אתר כלכליסט, ‏13.03.12
  28. ^ מכונת MRI קומפקטית: Aspect Imaging הישראלית מגייסת 30 מיליון דולר, באתר גיקטיים
  29. ^ הכירו את המצלמה הקטנה בעולם שעומדת לשנות את פני הרפואה, 20/5/2011, אתר nrg
  30. ^ מיטב הפטנטים של המוח היהודי במוזיאון המדע בי-ם
  31. ^ דליה מזורי, מדענים ישראלים פיצחו את גנום חיטת הבר, אתר nrg
  32. ^ מגזין מכון וייצמן, חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים, באתר הידען, ‏3 ביוני 2017
  33. ^ פיתוח ישראלי: ציפוי ננומטרי המונע החלדה של פלדה, באתר ישראל היום
  34. ^ אבי בליזובסקי, ‏החומר הננוטכנולוגי ApNano Materials הוכר כחומר מיגון מהחזקים בעולם, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2005
  35. ^ מגזין מכון ויצמן, מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם, הידען, ‏18 בינואר 2017
  36. ^ לנדא תחשוף בתערוכת דרופה את מכונת הדפוס הדיגיטלית B1 המדפיסה 13,000 גיליונות לשעה, landanano, ‏24 במרס, 2016
  37. ^ לנדא תחשוף מכונת דפוס ננוגרפית אולטרה-מהירה, בהזנת גליונות ברוחב מטר לאריזות גמישות, landanano, ‏24 במרס, 2016
  38. ^ נדן פלדמן, להפוך אוויר למים: המוח הישראלי שיוכל לפתור את משבר המים העולמי, אתר דהמרקר, ‏28.11.2014
  39. ^ אורה קורן, ה"תבור" של סמי קצב יורה בלבנון, הארץ.
  40. ^ מתקדמת מגננת המטוסים נגד טילי קרקע אוויר, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2003
  41. ^ המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים, 2005
  42. ^ עמיר רפפורט, רפאל חשפה בסלון האווירי בפריז: מערכת ליירוט רחפנים באמצעות לייזר, israeldefense, ‏20/06/2017
  43. ^ מערכת אתר משרד הביטחון, נמר (נגמ"ש מרכבה), באתר משרד הביטחון
  44. ^ Thunder Generator, באתר Armytec
  45. ^ גיא גרימלנדהסטארט-אפ הישראלי קמרו פיתח מערכת שמאפשרת לראות דרך קירות, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2008
  46. ^ אינטל מציינת 40 שנות פעילות בישראל, באתר אינטל
  47. ^ אבי בליזובסקי, רוני פרידמן בראיון ל-Chiportal לכבוד השקת מעבדי סנדי ברידג':"מדובר בשבב מהפכני", אתר chiportal, ‏06 ינואר 2011
  48. ^ אסף גלעד, "מעבד סקיילייק שפותח בישראל יצר אפקט וואו בתעשייה", באתר כלכליסט, ‏02.09.15
  49. ^ אינטל השיקה את סדרת המעבדים החדשה שפיתחה בישראל, אתר וואלה
  50. ^ צחי הופמן ושמוליק שלח, ‏אפל רכשה את פריים-סנס הישראלית ב-350 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2013
  51. ^ גיוס: Mantis Vision, השותפה הישראלית של גוגל, מגייסת 9.7 מיליון דולר, באתר גיקטיים, ‏04 ביוני 2015
  52. ^ אפל רכשה את Linx הישראלית תמורת 20 מיליון דולר, אתר techtime, ‏15 אפריל, 2015
  53. ^ אתר החברה
  54. ^ אתר החברה
  55. ^ טלי חירותי סובר, המפץ הגדול של אינדיגו, באתר דהמרקר, ‏28.07.2014
  56. ^ פיתוח ישראלי: האייפד הופך לטלוויזיה ללא חיבור לרשת, באתר nrg
  57. ^ JPEGmini – כיווץ חכם הדור הבא, 2011
  58. ^ האוניברסיטה העברית, ‏פרס קיי לחוקר מהאוניברסיטה העברית על פיתוח שמאפשר הצגת תקציר מצילומי אבטחה, באתר "הידען", 31 במאי 2010
  59. ^ שיטה לתמצות מידע חזותי שפותחה במכון ויצמן למדע, מכון וייצמן, ‏16.01.2012
  60. ^ רותי לוי, הטכנולוגיה הישראלית שעוזרת לעיוורים לראות, אתר דהמרקר, ‏23.12.2014
  61. ^ ליאור קורן ו"dtown", פיתוח ישראלי: קולנוע ביתי ללא כבלים, באתר ynet, 23 ביולי 2008
  62. ^ אוניברסיטת תל אביב, ‏חוקרים באוניברסיטת תל-אביב פיתחו מערכת אופטית ליצירת קודי הצפנה שאינה מוגבלת במרחק, באתר "הידען", 8 בפברואר 2011
  63. ^ אלירן רובין, עוד לא בן 19: הצעירים הישראלים שגייסו 3.5 מיליון דולר מהמשקיעה של פייסבוק, אתר דהמרקר, ‏21.11.2016
  64. ^ ynet ו-PC Magazine, על מפת הטכנולוגיה: הישראלים שבפנים, באתר ynet, 9 במאי 2008
  65. ^ גיל מלמד ו"עסקים", מכוניות שלא מתנגשות, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2007
  66. ^ אתר החברה
  67. ^ אבי בליזובסקי, אוטוטוקס תמחיש באמצעות מערכת מציאות מדומה את טכנולוגיית ה-V2X שפיתחה למניעת תאונות דרכים, באתר chiportal, ‏16 מאי 2017
  68. ^ פרופ' עזרא גלון, 2014-1927, אתר מכון ןייצמן
  69. ^ https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-4277.pdf רשומות ילקוט פרסומים הודעה בדבר רישום זכות מטפחים של זני צמחים בספר זכויות 4277 עמוד 1611 19/01/95
  70. ^ יניב זינגר, מחקר בסין: זן עגבניה ישראלי - שיאן הייבולים, באתר ynet, 21 בפברואר 2002
  71. ^ עמירם כהן, "כשאומרים לך שהמחקר שלך לא יוביל לשום מקום - זה הסימן להמשיך", באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2011
  72. ^ אתר החברה
  73. ^ דנה פאר, אבטיח אישי, באתר נענע 10, ‏09/07/2006
  74. ^ דליה מזורי, צהוב על הסכין: זן חדש של אבטיחים, nrg, ‏14/7/2011
  75. ^ צבי פלטיאל, דוד-שמש - שמיש גם בחורף, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  76. ^ שירות הידען, ‏אנג'יניואיטי טוענת לפריצת דרך בתחום הפקת מימן לשימוש כדלק חלופי, באתר "הידען", 22 בספטמבר 2005
  77. ^ יעל עברי-דראל, פיתוח ישראלי: תופסים את השמש בקרניים, באתר ynet, 20 באפריל 2009
  78. ^ אתר החברה
  79. ^ פשוט וזול: מוצר ישראלי חדשני הופך כל משטח לפאנל סולארי, Globes
  80. ^ חוקרים מהטכניון פיתחו תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה, באתר הטכניון, ‏21 ספטמבר, 2016