המשרד לרכוש מדינה (האימפריה הרוסית)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
האימפריה הרוסית  |
| תחום שיפוט |
האימפריה הרוסית |
| תאריך הקמה |
26 בדצמבר 1837 (יוליאני) |
| מטה מרכזי | סנקט פטרבורג |
  | |
המשרד לרכוש מדינה (ברוסית: Министерство государственных имуществ) היה המשרד הממשלתי הממונה על אדמות המדינה ורכוש ממשלתי באימפריה הרוסית. המשרד הופקד על ניהול רכוש המדינה (אדמות, יערות, נכסים), פיקוח כללי על ביצוע פקודות לשימור יערות ועידוד ייעור, ניהול משאבי הרים ומלח, הגנה על מקורות מים מינרליים וניהול מים מינרלים בהרי הקווקז, ניהול אומנות מלאכת יד, טיפול בקטגוריות מסוימות של האוכלוסייה, ארגון ניהול איכרים, שיגביר את רווחתם וטיפול במגזר החקלאות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הוקמו המשרדים הממשלתיים בשנת 1802, לא תוכנן להקים מחלקה נפרדת לפיקוח על רכוש המדינה. משימות אלה חולקו בין חטיבות של משרד הפנים ומשרד האוצר. מאז שנת 1811 עסק משרד האוצר בניהול רכוש המדינה, במסגרת המחלקה החמישית.
המשרד לרכוש מדינה הוקם ב-26 בדצמבר 1837 (בשנת 1843 עברה מחלקת היערות יחד עם חיל היערות מהמחלקה הפיננסית למשרד. בשנת 1845 הפכה המחלקה השלישית של המשרד למחלקת החקלאות. בשנים 1848–1856 ובשנים 1875–1881. המשרד היה אחראי על גידול סוסים לפקידי מדינה).
בדצמבר 1866 התחולל שינוי קיצוני במבנה הפנימי של המשרד: המחלקה הראשונה בוטלה; המחלקה השנייה הפכה למחלקה הזמנית, שלמרות שמה, במשך 15 שנה הייתה המחלקה העיקרית של המשרד; מחלקת החקלאות שינתה שמה למחלקת החקלאות והתעשייה הכפרית. בנובמבר 1892 הוקמו שתי מחלקות חדשות: מחלקה זרה ומחלקת סיביר. בשנים 1873–1905 כלל המשרד את מחלקת הכרייה, לשעבר אגף במחלקה הפיננסית.
בשנת 1894 הפך המשרד למשרד האדמות ורכוש המדינה, כשהחקלאות הפכה לנושא המרכזי של המשרד, וניהול רכוש המדינה: אדמות, יער וכרייה, קיבל חשיבות פחותה יותר. במאי 1905, המשרד שונה שוב ואורגן מחדש כ"מנהל הראשי לניהול קרקעות וחקלאות", בה התרכז יישום הרפורמות החקלאיות של פיוטר סטוליפין. באוקטובר 1915 הפכה המנהלת הראשית שוב למשרד האדמות (Министерство земледелия). שר האדמות ורכוש המדינה היה באותו זמן המנהל הראשי של יחידת הכרייה, אותה ניהל באמצעות מחלקת הכרייה, מוסד הכרייה הגבוה ביותר - מועצת הכרייה, הוועדה המדעית לכרייה ומפעלי כרייה מקומיים.
שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1837—1856: הרוזן פאבל קיסליוב;
- 1856—1857: וסילי שרמטייב (בפועל ניהל את המשרד חודשיים בלבד והוחלף בדצמבר 1856 על ידי דמיטרי חרושצ'וב);
- 1857—1862: הרוזן מיכאיל מוראביוב;
- 1862—1872: אלכסנדר זלנוי;
- 1872—1879: פיוטר ואלוייב;
- 1879—1881: הנסיך אנדריי ליווין;
- 1881 (03.25—04.05): הרוזן ניקולאי איגנטייב;
- 1881—1892: מיכאיל אוסטרובסקי;
- 1893 (01.01—28.03): ולדימיר ושניאקוב (מ-03.01.1883 הוא היה עוזר שר);
- 1893—1905: אלכסיי ירמולוב;
- 1905: פיוטר שוואנבאך ;
- 1905—1906: ניקולאי קוטלר;
- 1906 (27.02—24.04): אלכסנדר ניקולסקי;
- 1906 (04.24—08.07): אלכסנדר סטישינסקי;
- 1906—1908: הנסיך בוריס וסילצ'יקוב;
- 1908—1915: אלכסנדר קריבושיין;
- 1915—1916: אלכסנדר נאומוב
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Сельскохозяйственное ведомство за 75 лет его деятельности (1837—1912 гг.) / сост. Г. К. Гинс и П. А. Шафранов. — Петроград: Издание Канцелярия Главноуправляющего землеустройством и земледелием, 1914. — 474 с.
- Обзор управления государственными имуществами за последние 25 лет, с 19 февраля 1855 по 19 февраля 1880 года, представленный государю императору управляющим Министерством государственных имуществ. — Санкт-Петербург, 1880.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רקע היסטורי - הסוכנות הפדרלית לניהול רכוש המדינה
- רכוש ממלכתי ברוסיה. ערך רכוש המדינה בהיסטוריה של כלכלת המדינה הרוסית // ספר לימוד למשפט פיננסי. - אודסה, - 1904.
- איוואנובסקי ו., פיתוח גופי ממשל חקלאיים ורכוש מדינה // חוק המדינה. איזווסטיה והערות מדעיות של אוניברסיטת קאזאן. - מס '5. - 1895. - מס' 11. - 1896.