לדלג לתוכן

הנרי פטרוסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי פטרוסקי
Henry Petroski
לידה 6 בפברואר 1942
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 2023 (בגיל 81)
דרהאם, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת דיוק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Catherine Petroski עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי פטרוסקי (באנגלית: Henry Petroski 6 בפברואר 194214 ביוני 2023) היה מהנדס אמריקאי שהתמחה בניתוח כשלים. הוא היה פרופסור להנדסה אזרחית ולהיסטוריה באוניברסיטת דיוק, וכמו כן סופר פורה. פטרוסקי כתב למעלה מתריסר ספרים – החל מ-"To Engineer is Human: The Role of Failure in Successful Design" (1985) ועד למספר כותרים המתארים את ההיסטוריה של העיצוב התעשייתי של חפצים יומיומיים נפוצים, כגון עפרונות, אטבי נייר, קיסמים וסכו"ם. ספרו הראשון עובד לסרט "When Engineering Fails".[1] הוא היה מרצה וכתב טור עבור המגזינים American Scientist ו-Prism.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוסקי נולד בברוקלין, ניו יורק, וגדל בפארק סלופ ובקמבריה הייטס, קווינס.[2] בשנת 1963 קיבל את התואר הראשון שלו מממכללת מנהטן. בשנת 1968 סיים את לימודי הדוקטורט שלו במכניקה תאורטית ויישומית מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.

לפני שהחל את עבודתו באוניברסיטת דיוק בשנת 1980, עבד פטרוסקי באוניברסיטת טקסס באוסטין בשנים 1968–1974 ובמעבדת המחקר הלאומית ארגון בשנים 1975–1980. פטרוסקי היה הפרופסור להנדסה אזרחית ע"ש אלכסנדר ס. וסיק ופרופסור להיסטוריה באוניברסיטת דיוק.

בשנת 2004, מונה פטרוסקי לוועדה הטכנית לבחינת פסולת גרעינית של ארצות הברית[3] והוא מונה מחדש בשנת 2008.

פטרוסקי קיבל תארי כבוד מאוניברסיטת קלרקסון, קולג' טריניטי, אוניברסיטת ולפראיסו והמכללה למנהטן. הוא היה מהנדס מקצועי מוסמך בטקסס, חבר מכובד באגודה האמריקנית להנדסה אזרחית, וחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, החברה הפילוסופית האמריקאית[4] ובאקדמיה הלאומית להנדסה.

פטרוסקי זכה בפרס ג'ון פ. מקגוברן למדע לשנת 2014. [5]

פטרוסקי מת מסרטן בדורהם, צפון קרוליינה ב-14 ביוני 2023, בגיל 81. [6] [7]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • To Engineer Is Human: The Role of Failure in Successful Design (1985), ISBN 978-0-679-73416-1
  • Beyond Engineering: Essays and Other Attempts to Figure without Equations (1986), ISBN 978-0-312-07785-3
  • The Pencil: A History of Design and Circumstance (1990), ISBN 978-0-679-73415-4
  • The Evolution of Useful Things (1992), ISBN 978-0-679-74039-1
  • Design Paradigms: Case Histories of Error and Judgment in Engineering (1994), ISBN 978-0-521-46649-3
  • Engineers of Dreams: Great Bridge Builders and The Spanning of America (1995), ISBN 978-0-679-76021-4
  • Invention by Design: How Engineers Get from Thought to Thing (1996), ISBN 978-0-674-46368-4
  • Remaking the World: Adventures in Engineering (1997), ISBN 978-0-375-70024-8
  • The Book on the Bookshelf (1999), ISBN 978-0-375-70639-4
  • Paperboy: Confessions of a Future engineer (2002), ISBN 978-0-375-71898-4
  • Small Things Considered: Why There Is No Perfect Design (2003), ISBN 978-1-4000-3293-8
  • Pushing the Limits: New Adventures in Engineering (2004), ISBN 978-1-4000-3294-5
  • Success Through Failure: The Paradox of Design. (2006), ISBN 978-0-691-13642-4
  • The Toothpick: Technology and Culture. (2007), ISBN 978-0-307-27943-9
  • The Essential Engineer: Why Science Alone Will Not Solve Our Global Problems. (2010), ISBN 978-0-307-27245-4
  • The Engineer's Alphabet: Gleanings from the Softer Side of a Profession. (2011), ISBN 978-1-107-01506-7
  • To Forgive Design: Understanding Failure. (2012), ISBN 978-0-674-06584-0
  • The House with Sixteen Handmade Doors: A Tale of Architectural Choice and Craftsmanship. (2014), ISBN 978-0-393-24204-1
  • The Road Taken: The History and Future of America's Infrastructure. (2016), ISBN 978-1-63286-360-7
  • Force: What It Means to Push and Pull, Slip and Grip, Start and Stop. (2022), ISBN 978-0-300-26079-3

פרסים וכבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ג'ון פ. מקגוורן למדע, קרן מועדון קוסמוס (2014)
  • פרס בטיחות מוצרים ע"ש ברנט-אוזגיריס, האגודה האמריקאית למהנדסים מכניים (2012)
  • פרס ההרצאה ע"ש ג'י. ברוקס ארנסט, האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית, סניף קליבלנד (2012)
  • תואר דוקטור לשם כבוד בהנדסה, אוניברסיטת מדע וטכנולוגיה של מיזורי (2011)
  • פרס נורמן אוגוסטין להישגים יוצאי דופן בתקשורת הנדסית, האגודה האמריקאית לחברות הנדסה (2009)
  • חבר כבוד, אגודת המהנדסים הפולנית-אמריקאית, פולוניה טכניקה (2008)
  • מדליית הכסף ע"ש צ'ארלס ס. בארט, האגודה האמריקאית לחומרים בינלאומיים, סניף הרי הרוקי (2008)
  • חבר, האגודה הפילוסופית האמריקאית (2006; הוכנס ב-2008)
  • חבר מכובד, האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית (2008)
  • פרס השירות המכובד, מועצת הבוגרים של בית הספר להנדסה ע"ש פראט (2007)
  • פרס וושינגטון (2006)
  • חבר, טאו בטא פי (2003)
  • עמית, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים (2003)
  • דוקטור לשם כבוד בפדגוגיה, מכללת מנהטן (2003)
  • חבר כבוד, אגודת המולות (2002)
  • עמית, מוסד המהנדסים של אירלנד (2000)
  • דוקטור לשם כבוד במדעים, אוניברסיטת ולפראיסו (1999)
  • מרצה מצטיין, מוסד המהנדסים, אוסטרליה, קולג' מבני (1998)
  • עמית טטלמן, קולג' ג'ונתן אדוארדס, אוניברסיטת ייל (1998)
  • דוקטור לשם כבוד במכתבי אנוש, מכללת טריניטי (הרטפורד, קונטיקט) (1997)
  • חבר באקדמיה הלאומית להנדסה (1997) על ספרים, מאמרים והרצאות בתחום ההנדסה שהגיעו והשפיעו על מגוון רחב של קהלים (הוכנס ב-1997)
  • מדליית אורטוגונל, סגל התקשורת הגרפית, אוניברסיטת מדינת צפון קרוליינה (1996)
  • עמית, האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית (1996)
  • פרס הכבוד לבוגרים על שירות מכובד בהנדסה, מכללת ההנדסה, אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1994)
  • פרס ההיסטוריה והמורשת של ההנדסה האזרחית, האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית (1993)
  • בוגר מצטיין, פרס מאה שנה לבית הספר להנדסה, מכללת מנהטן (1992)
  • מרצה לאומי, סיגמא קסי (1991–93)
  • מדליית ראלף קואטס רו, האגודה האמריקאית למהנדסים מכניים (1991)
  • עמית, קרן ג'ון סימון גוגנהיים (1990–91)
  • דוקטור לשם כבוד במדעים, אוניברסיטת קלרקסון (1990)
  • עמית, הקרן הלאומית למדעי הרוח (1987–88)
  • עמית, המרכז הלאומי למדעי הרוח (1987–88)
  • פרס ספרותי של מועצת האמנויות של אילינוי (1976)
  • פרס מאמר לסטודנטים לתארים מתקדמים, סיגמא קסי (סניף אילינוי) (1968)
  • מלגת הוראה של קרן אלפרד פ. סלואן (1963–64)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "When Engineering Fails by Henry Petroski (video)". אורכב מ-המקור ב-30 ביולי 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Petroski, Henry (2002). Paperboy: Confessions of a Future Engineer. New York: Alfred A. Knopf. ISBN 0-375-41353-7.
  3. ^ "NWTRB Board Member". אורכב מ-המקור ב-2007-06-30. נבדק ב-2007-05-04.
  4. ^ "APS Member History". search.amphilsoc.org. נבדק ב-2021-05-24.
  5. ^ "Petroski Honored With the 2014 John P. McGovern Award for Science". blogs.asce.org.
  6. ^ Sandomir, Richard (22 ביוני 2023). "Henry Petroski, Whose Books Decoded Engineering, Dies at 81". The New York Times. נבדק ב-22 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "'America's poet laureate of technology' Duke professor Henry Petroski dies at 81". WRAL Tech Wire. 15 ביוני 2023. נבדק ב-16 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)