הסוד האיטלקי שלי: הגיבורים הנשכחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסוד האיטלקי שלי: הגיבורים הנשכחים
My Italian Secret: The Forgotten Heroes
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי Oren Jacoby עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Oren Jacoby עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 92 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
myitaliansecret.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסוד האיטלקי שלי: הגיבורים הנשכחיםאנגלית: My Italian Secret: The Forgotten Heroes) הוא סרט תיעודי משנת 2014, שכתב וביים אורן יעקובי, המספר את סיפור ההצלה של אלפי יהודי איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי איטלקים רגילים ומפורסמים, ביניהם רוכב האופניים האלוף ג'ינו ברטלי. הסרט הוצג בבכורה בארצות הברית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של המפטון באוקטובר 2014,[1] והוצג לראשונה בבתי הקולנוע בלוס אנג'לס ובניו יורק במרץ 2015.[2][3]

תקציר הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר את סיפורם של ניצולים יהודים שחוזרים לאיטליה לאחר שניצלו מהתופת כדי לחוות מחדש חוויות מהמלחמה: מוסתרים באימה, בורחים בייאוש, נפרדים מיקיריהם, נפרדים מהקרובים להם מבלי לדעת שהם הולכים למות."[4][5]

ג'ינו ברטלי השתמש באימון אופניים ככיסוי למאמצים חשאיים להצלת יהודים.

קריינית הסרט איזבלה רוסליני. הוא כולל שחזורים דרמטיים בנוסף לראיונות עם ניצולים וקרובי משפחה של המצילים. הוא מתאר כיצד איטלקים רבים, כולל כמרים קתולים, סיכנו את חייהם כדי להסתיר יהודים מהחיילים הנאצים לאחר הכיבוש הגרמני של איטליה ב-1943. ביניהם היה ג'ינו ברטלי, שאת דבריו קורא השחקן רוברט לוג'יה .[1]

ברטלי מוצג בצילומי ארכיון ובשחזורים, ובנו אנדריאה מתראיין. הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני ראה ברוכב האופניים האלוף חלק מהערכים הפשיסטים האיטלקים, שהוכיח שהאיטלקים היו חלק מ"מרוץ המאסטר (הגזע העליון) ". אבל ברטלי דחה את הפשיזם והתנגד למדיניותו האנטישמית. במהלך המלחמה נסע ברחבי איטליה על אופניו תוך שהוא מעמיד פנים שהוא מתאמן לתחרויות, ומסר מסמכים ליהודים שהסתתרו. הוא עשה זאת בהוראת אליה דלה קוסטה, הארכיבישוף של פירנצה שבה התגורר. ברטלי מעולם לא דיבר על מעלליו במלחמה לאחר המלחמה, אפילו לא בפני משפחתו, ורק עשה זאת בשלב מאוחר בחייו. ברטלי סיכן את חייו ואת חיי משפחתו בפעילותו.[1][4][6] בשנת 2013 הוכר ברטלי כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם על מאמציו להציל ולסייע ליהודים במלחמת העולם השנייה .[6]

הסרט מציג ראיון עם ג'ורג'יו גולדנברג, שמשפחתו הוסתרה על ידי ברטלי במהלך המלחמה.[6] הוא גם מתאר את גבורתו של ד"ר ג'ובאני בורומאו, מנהל בית החולים הקתולי "Fatebenefratelli" הממוקם באי טיבר ברומא, שהקים מחלקה מיוחדת להסתרתם של היהודים הנמלטים. במהלך פשיטת החיילים הנאצים על הגטו היהודי ברומא ב-16 באוקטובר 1943, יהודים שהצליחו להימלט מהגטו חיפשו מקלט בבית החולים. בורומאו קיבל את היהודים הנמלטים והכריז כי מטופלים חדשים אלו אובחנו במחלה מידבקת וסופנית בשם תסמונת קיי. האות "K" נועדה להבחין בין היהודים לבין המטופלים האמיתיים בבית החולים. תסמונת קיי הוצגה כמחלה נוירולוגית כביכול, שתסמיניה כוללים פרכוסים, דמנציה, שיתוק, ובסופו של דבר מוות כתוצאה מחנק. לפי המסופר, הגיעו הנאצים לחפש את היהודים בכל מקום שבו שהו, אם בבתי ספר, בגני ילדים ואפילו בבתי חולים. כשהגיעו הקלגסים לבית החלים המקומי והנושן, נמסר להם כי במחלקה מאושפזים יהודים הסובלים מתסמונת קיי (K). הנאצים המפוחדים עזבו בבהלה את המקום ולא שבו אליו עד סוף המלחמה. נאמר להם שתסמונת זו (K Syndrome) היא מחלה חשוכה מרפא ומידבקת במיוחד. די בכך היה כדי לסלק את החיילים הגרמניים, שאפילו לא העזו לבדוק במה מדובר.[1][7]

בין הניצולים המופיעים בסרט, אישה בשם שרלוט האופטמן, כיום בשנות השמונים לחייה, אשר בילדותה ניצלה מהנאצים יחד עם הוריה בקלבריה, ונציה, ולאחר מכן במארקה, שם כפר שלם קשר קשר לאכסן אותם. למרות הסכנה הנשקפת מהחיילים הגרמנים.[7]

כ-80 אחוז מהיהודים באיטליה שרדו במהלך מלחמת העולם השנייה בגלל המצילים האיטלקים. ברטלי לבדו הציל מאות אם לא אלפי יהודים ופרטיזנים אנטי-פשיסטים.[4][6]

תגובה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקר הקולנוע של ההוליווד ריפורטר כינה את הסרט "מרומם ומרגש" ו"תוספת חשובה לקאנון ההולך וגדל של סרטים דוקומנטריים בנושאי שואה".[1] בביקורת שהופיעה בלוס אנג'לס טיימס נכתב שהוא "משכנע עם שם לא מתאים" וכי "הסרט המעוצב בקפידה משלב במיומנות קטעי ארכיון עם שחזורים דרמטיים וראיונות עם בני משפחה ששרדו המאירים את הסרט". עוד כתב המבקר כי הביצוע של לוג'יה למילותיו של ברטלי "נמסר בצורה מסיחת דעת" וכי "היה יעיל יותר פשוט לתת למעשי הגבורה שלו לדבר בעד עצמם".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Scheck, Frank (3 בנובמבר 2014). "'My Italian Secret': Hamptons Review". Hollywood Reporter. נבדק ב-2 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Kenigsberg, Ben (26 במרץ 2015). "Review: In 'My Italian Secret,' a Champion Cyclist Saves Jews From Nazis". The New York Times. נבדק ב-3 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Rechtshaffen, Michael (30 במרץ 2015). "Review: 'My Italian Secret' honors unsung heroes who saved Jews in WWII". Los Angeles Times. נבדק ב-3 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 Ellenzweig, Allen (26 במרץ 2015). "How Italy Saved Its Jews". The Arty Semite. The Jewish Daily Forward. נבדק ב-5 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Kenyon, Sandy (31 במרץ 2015). ""My Italian Secret" tells untold story of World War II's unsung heroes". WABC-TV New York. נבדק ב-2 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 Peter Crutchley (9 במאי 2014). "Gino Bartali: The cyclist who saved Jews in wartime Italy". BBC News. נבדק ב-3 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Characters". My Italian Secret. נבדק ב-3 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)