הסכם בייג'ינג (1860)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסכם בייג'ינג (באותה תקופה נקראה הסכם פקינג, בסינית: 北京條約) נחתם בסין ב-18 באוקטובר 1860,[דרושה הבהרה] והיווה את סיומה הרשמי של מלחמת האופיום השנייה.

התוצאה המרכזית של ההסכם, שהשלטון בסין נאלץ לחתום עליו בעקבות תבוסתו במלחמה, הייתה העברת חלקו הדרומי של חצי האי קאולון והאי הונג קונג משליטת סין לשלטון בריטניה.

בנוסף הוסכם בוועידה על:

  1. הכרה וקבלה רשמית מצד סין של עקרונות חוזה טיינג'ין.
  2. אישור לתושבי סין להגר אל מחוץ לגבולותיה למטרות עבודה.
  3. קנס גבוה שסין תשלם לבריטניה ולצרפת כפיצויים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם בייג'ינג בוויקישיתוף
Siegelprägungen 1643 BBB 4,3x4.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.