הפפירוס הארוטי מטורינו
הפפירוס הארוטי מטורינו (מכונה גם הפפירוס הארוטי, פפירוס טורינו) הוא מסמך מצרי קדום. הפפירוס מתוארך על ידי חוקרים לסוף האלף השני לפני הספירה ושמור כיום במוזיאון המצרי בטורינו שבאיטליה.[1]
מקורותיו המדויקים של הפפירוס אינם ידועים, אף על פי שהוצהר כי אותר בדיר אל-מדינה שבמצרים.[2] על פי הערכות, הפפירוס שורטט על ידי שרטט מתבאי שבמצרים העליונה.[3] הפפירוס שנחקר לאורך זמן לא פורסם, זאת לאחר שהוגדר בידי חוקרו הראשון, ז'אן-פרנסואה שמפוליון, כ"גסות מפלצתית". אגיפטולוגים נוספים שחקרו את הפפירוס הגיעו למסקנות דומות ובהתאם לזאת, רק בשנת 1973 הפפירוס פורסם על ידי האגיפטולוג הגרמני יוזף אומלין.[4]
הפפירוס מורכב משתי חתיכות ברוחב שונה. אורכו הקצר, 259 סנטימטרים (101.97 אינץ'), חריג לעומת פפירוסים אחרים המתוארכים לאותה תקופה, שאורכם נע בין ארבעה לחמישה מטרים. כתוצאה מכך, חוקרים רבים סוברים כי מדובר בשני שרידים של פפירוסים שונים שהודבקו ושימשו כאחד.[5]
תוכנו של הפפירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצדו הימני של הפפירוס מצוירות סצנות של בעלי חיים עם כלי נגינה. זאת בדומה לשרטוטים שנמצאו על אוסטרקונים. הסצנות הקטנות יותר כוללות בעלי חיים משוחחים ומשחקים משחקי שולחן. לצד סצנות אלו לא נמצא טקסט.[5]
בצדו השמאלי של הפפירוס מופיעים ציורים המתארים שתים עשרה סצנות של פעילות מינית. שבע מתוכן כוללות גבר ואישה מקיימים יחסי מין. נראה כי לא מדובר באותו זוג החוזר על עצמו בווריאציות שונות, אלא שהדמויות משתנות. דמות של גבר קרח שאינו מגולח ולבוש בחצאית באופן מרושל מופיעה בשכיחות רבה. הגברים מתוארים כבני מעמד נמוך, כפי שמלמדת קרחתם החשופה. ייצוגם איננו משקף את תפיסת שלמות הגוף כפי שהיא מוכרת באמנות המצרית הקונבנציונלית. כמו כן, הגברים כולם מצוידים באיברי מין גדולים במיוחד.[6] הנשים מובחנות פחות, וככלל הן תואמות את אידיאל היופי המצרי כמתואר בשירי אהבה מצריים.[7]
הסצנות ברובן מתרחשות בחדר סגור ובתוכו חפצים המייצרים אווירה ארוטית. נמצא הסיסטרום, כלי ההקשה המשויך לחתחור, אלת האהבה. הכדים מלאים ביין או בירה, ורוב הסצנות מכילות משתתף נוסף, פאלוס שמתנענע ומתנדנד בין בני הזוג. ההערות החרוטות בשוליים מביעות הנאה ועונג "בוא מאחורי עם אהבתך, הו! בן, גילית את לבי..."[8]
הזוגות מתוארים במגוון תנוחות מיניות. בחלק מהסצנות נשים מפתות את שותפן המיני, רוקדות ומסדרות את עצמן לקראתו. באחת מהן הנערה מחזיקה מראה וצובעת את שפתיה. היא גוחנת עם רגליה מעל אגרטל עם תחתית בצורת קונוס הנושקת לערוותה. הגבר כורע ברך לידה, אוחז את האגרטל בידו האחת ובידו השנייה נראה כמצביע או מלטף את אזורה האינטימי. ניתן להניח כי האגרטל משמש בסצנה זו כאביזר מין.[9]
פרשנויות והתייחסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציורים מהווים מושא לפירושים והסברים רבים. היעדרם של מקורות מדויקים לפפירוס זה מהווה קושי לקביעת משמעותו של הנרטיב המוצג.[10] חוקרים רבים הציעו שמהות הפפירוס היא סאטירה פוליטית על רעמסס השלישי והרמונו.[5] חוקרים נוספים, ביניהם אומלין, סברו שהאירוניה מכוונת לאלים המצריים או לפחות לייצוגם הרשמי באמנות. הוצע שהדמויות בפפירוס הם הכומר של אמון, אל העולם, עם זמרת פולחנית של האלה חתחור, אלת האהבה.[8] ההנחה שמדובר בכהן דת מבוססת על העובדה שהגברים המופיעים בציור הם נימולים. בעבר סברו אגיפטולוגים כי הזמרות של חתחור נודעו לשמצה ובהתאם לכך פירשו את ציורי הפפירוס. חוקרים אחרים סברו כי הפפירוס מתאר את ביקוריו של איכר גס ומוזנח בבית בושת.[1] בשל סטנדרט הציור הגבוה, ניצול שטח הפפירוס המחושב וכן החיבור המקצועי של שתי החתיכות, קיימת סברה כי קיים שרטט יחיד לפפירוס הזה. הסצנות אוירו בכישרון רב גם בהשוואה לאוסטרקון המוצלח ביותר באותה תקופה. רצף ההתרחשויות ובחירת הדמויות הראשיות מצטיירים כבחירה מכוונת וכוללת. לכן, אף על פי שמתקבל הרושם כי אין קשר בין הסצנות של בעלי החיים בפפירוס לפעילות המינית האנושית, יש להניח כי עבור המצרים היה קיים קישור ידוע.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 דבורה סויני, "מצרים הפרעונית- ארץ ללא זנות?", זמנים: רבעון להיסטוריה חוברת 90 (אביב 2005) עמ' 12
- ^ Robert A. Schmidt, Barbara L. Voss, Archaeologies of Sexuality (Psychology Press, 2000)
- ^ A A Shokeir and MI Hussein, Sexual life in Pharaonic Egypt: towards a urological view, International Journal of Impotence Research (2004) page 385
- ^ Carolyn graves-brown, Sex and gender in ancient Egypt, (wales: The classical press of wales,2008) page 63
- ^ 1 2 3 4 Carolyn graves-brown, Sex and gender in ancient Egypt, (wales: The classical press of wales,2008) page 64
- ^ Robert A. Schmidt, Barbara L. Voss, Archaeologies of Sexuality (Psychology Press, 2000) page 254
- ^ Carolyn graves-brown, Sex and gender in ancient Egypt, (wales: The classical press of wales,2008) page 65
- ^ 1 2 A A Shokeir and MI Hussein, Sexual life in Pharaonic Egypt: towards a urological view, International Journal of Impotence Research (2004) page 386
- ^ Lise Manniche, Some aspects of ancient egyptian sexual life, university of Copenhagen,(Oostersch genootschap, 1977) page 15
- ^ Robert A. Schmidt, Barbara L. Voss, Archaeologies of Sexuality (Psychology Press, 2000) page 254