הרמוניזציה

הרמוניזציה היא תהליך במשפט הבינלאומי שבו מדינות שונות מאמצות חקיקה משותפת, כך שההבדלים בין מערכות המשפט השונות מצטמצמים וכל שיטת משפט הופכת לדומה יותר לחברתה. אמנת וינה, שמדינות רבות בעולם קיבלו, היא דוגמה לתהליך הרמוניזציה. דוגמה נוספת היא מהתחום האקדמי ובו נכתבים טקסטים של משפט משותף, לדוגמה עקרונות ועדת לאנדו – הדרך להגיע למשפט אחיד.

היחס בין הרמוניזציה לבין המשפט המשווה

• המשפט המשווה וההרמוניזציה הם אירוצנטרים (אירופה במרכז), ולכן שניהם משפיעים בעיקר על אירופה.
• המשפט המשווה וההרמוניזציה מתמקדים שניהם במשפט הפרטי, אם כי כיום יש מגמה להרחיב את המשפט המשווה למשפט הציבורי. המשפט המשווה לא נועד לתת פתרון לבעיה משפטית, אלא בא ככלי חשיבה, וכך גם ההרמוניזציה.
• שניהם מתמודדים עם שפות: במשפט המשווה, ההתמודדות היא עם התוכן של השפה הזרה. בהרמוניזציה הבעיה קשה יותר, כי יש להבין גם משמעות אך בעיקר הקשר.
• היחס בין התמחות לבין חובבנות: כתוצאה מתהליכי ההרמוניזציה, מתרחש תהליך שכל משפטן עוסק במשפט משווה.
• האם החיפוש הוא אחרי הדמיון או השוני: בעבר המשפט המשווה בדק בעיקר את השוני, כיום הוא נוטה לדמיון, וזאת עקב תהליך ההרמוניזציה.
• מטרות: מטרת המשפט המשווה דסקריפטיבית (כלומר תיאור השווה והשונה) ולא נורמטיבית (יצירת נורמות אחידות). מאידך, הליך ההרמוניזציה הוא נורמטיבי, מטרתו להגיע למשפט אחיד בעולם.

הליך ההרמוניזציה באירופה

הליך החקיקה לאיחוד אירופה התחיל מאמנת רומא ב-1957, בה נמצאים עקרונות, בדגש על חקלאות. מנגנון האמנות מאפשר מסגרת המתיימרת ליצור איחוד המשפט. המנגנון מבוסס על חלוקת עבודה בין נציבות הקהילה האירופית (גוף טכני), לבין המועצה האירופית (גוף פוליטי), על-פי מפתח הקובע חלוקת קולות. הפרלמנט האירופי בשטרסבורג הוא גוף ייצוגי בעיקרו, למעט זכות וטו והשתתפות בתקציב, אין הוא גוף מחוקק.

מסגרת החקיקה באירופה

• תקנות (Regulations) – ההרמוניזציה אוטומטית, התקנות חלות על כל הקהילה האירופית ומחייבות.
• הנחיות (Directives) – רוב החקיקה ברמה זו, שק"ד למדינה בישום, האיחוד אינו מושלם.
• החלטות (Decisions) – סמכות לחייב גופים ללא קשר לחקיקה המקומית.

האיחוד מתבצע בשלושה מישורים

• שיפוט – ביה"ד אינו מחליט במקרים קונקרטיים, אלה באמצעות חוות דעת טרומית Preliminary Rulling. במצב של סתירה, חייב השופט המקומי לפנות לביה"ד של הקהילה האירופית, וחוות הדעת היא הבסיס העיוני למשפט האירופי. בכך השופט תורם להרמוניזציה.
• הפרופסורים והאקדמיה – הצעות לקודקס, עקרונות של לאנדו, בעיקר במשפט הפרטי משפט אזרחי.
• Unidroit – מוסד הממוקם ברומא, בו נקבעים עקרונות בחוזים מסחריים בינלאומיים. עקרונות כריתת חוזה, קיומו, ומתיימר לשמש בסיס למסחר הבינלאומי. בסיס האימוץ של העקרונות הוא וולונטרי, בין הצדדים. והוא מהווה כלי עזר לשופטים המחפשים את ה– Lex Mercatoria, המתיימר לשקף את המשפט המסחרי המקובל.