תיאטרון קהילתי

תיאטרון קהילתי הוא תיאטרון שנוצר על ידי שחקנים (לרוב לא מקצועיים) השייכים לקהילה מסוימת. מטרתו היא לתת ביטוי פומבי אמנותי לנושאים המעסיקים אותם, אך גם לאפשר תהליך טיפולי לשחקנים המשתתפים בתיאטרון.

בישראל התיאטרון הקהילתי יוסד בתחילת שנות ה-70 על ידי יוסי אלפי. התיאטרון הקהילתי מהווה כלי נוסף בידי העוסקים בפיתוח קהילתי כשיטת עבודה ומערכת של תהליכים לשיפור איכות החיים בקהילה.

מטרת התיאטרון הקהילתי היא לשרת את הצרכים החברתיים של קהילות ואוכלוסיות בארץ, שעניינן לא מקבל ביטוי על במת הציבוריות הישראלית ובפרט לא על בימת התיאטרון הישראלי הממסדי.

כל אחד מהחברים היוצרים בקבוצה משרת את אחת הקהילות בישראל ממנה הגיע (שכונה, עיירת פיתוח או עיר). הגרעין המרכזי בקבוצה מורכב מצוות מקצועי המרכז סביבו את ההפעלה של קבוצות החובבים מתוך הקהילה. זאת תוך דיאלוג דינמי עם המנהיגות האמנותית באותה קהילה, ופיתוח במסגרתה עתודה לקבוצת התיאטרון המרכזית.

התיאטרון הקהילתי הוא יצירת הדרמה וגילומה על ידי תושבי הקהילה, בפני תושבי הקהילה. הדרמה המוצגת על הבמה היא פרי יצירתם של אנשי התיאטרון הקהילתי ומייצגת את הקהילה ממנה באה, בין בהופעות התיאטרון הקהילתי בפני הקהילה בה הוא פועל ויוצר או מחוצה לה.

אחת מאותן קבוצות תיאטרון הייתה סדנת תיאטרון שכונת התקווה בניהולו האומנותי של בצלאל אלוני. אותו תיאטרון קהילתי בשכונת התקווה היה הפלטפורמה בה התגלתה עפרה חזה.