ואלרי ריומין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואלרי ריומין
ואלרי ריומין בשנת 1998
קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית ורוסית
לאום Flag of the Soviet Union.svg סובייטי
Flag of Russia.svg רוסי
לידה 16 באוגוסט 1939
קומסומולסק על אמור, ברית המועצות
עיסוקים נוספים מהנדס
בחירה לטייס חלל 1973
פרישה 1997
דרגה תת-קולונל בחיל האוויר הסובייטי
זמן בחלל 371 יום, 16 שעות, 24 דקות
משימות
סויוז 25, סויוז 32, סויוז 35, STS-91
Sts-91-patch.png
עיטורים
גיבור ברית המועצות (פעמיים)אות מסדר לנין, טייס-קוסמונאוט של ברית המועצות

ואלרי ריומיןרוסית: Валерий Викторович Рюмин), נולד ב-16 באוגוסט 1939, הוא קוסמונאוט סובייטי ורוסי שטס לחלל בארבע משימות חלל במסגרת תוכנית סויוז ובמעבורת החלל דיסקברי. ב-2 משימות חלל היה מעל 6 חודשים בחלל בכל אחד.

ואלרי ריומין נולד בעיר קומסומולסק על אמור שבמחוז חברובסק. לאחר מספר שנים המשפחה עברה להתגורר למחוז מוסקבה. עם סיום בית הספר הוא למד בבית הספר לטכנאים ועם סיומו גויס לצבא. לאחר סיום השרות הצבאי ריומין למד הנדסת אלקטרוניקה וסיים את לימודיו בשנת 1966.

ריומין התחיל לעבוד בתעשיית החלל הסובייטית והשתלב בתאגיד הטילים והחלל אנרגיה. הוא עבד על החלליות שהיו מיועדות לשיגור לכיוון הירח. בשנת 1973 ריומין נכלל ביחידה להכנת קוסמונאוטים סובייטים.

את טיסתו לחלל הראשונה ריומין ביצע על סיפון חללית סויוז 25 באוקטובר 1977. החללית הייתה צריכה להתחבר לתחנת חלל סליוט 6, אך עקב בעיות טכניות החיבור בוטל וחללית חזרה לכדור הארץ.

ב-25 בפברואר 1979 ריומין טס לחלל על סיפון חללית סויוז 32. החללית התחברה לתחנת חלל סאליוט 6. ב-15 באוגוסט ריומין יצא לחלל הפתוח לצורך ביצוע עבודות תחזוקה ותיקונים. הוא חזר לכדור הארץ ב-19 באוגוסט 1979 על חללית סויוז 34 לאחר שהות של 175 ימים בחלל.

ב-9 באפריל 1980 טס ריומין לחלל על סיפון חללית סויוז 35. החללית התחברה לתחנת חלל סאליוט 6. הוא חזר לכדור הארץ ב-11 באוקטובר 1980 על חללית סויוז 37 לאחר שהות של 185 ימים בחלל.

ב-28 באוקטובר 1987 ריומין עזב את יחידת הקוסמונאוטים וחזר לעבוד בתעשיית חלל הסובייטית.

ביולי 1997 סוכם לשלב אותו בטיסה של חללית STS-91. במשך חצי שנה ריומין עבר תוכנית הכנה בארצות הברית. הטיסה בוצע במהלך יוני 1998 כאשר החללית התחברה לתחנת חלל מיר. את טיסתו הרביעית ריומין ביצע כאשר הוא היה בן 58 ובכך הוא היה קוסמונאוט רוסי המבוגר עד שבשנת 2013 פאבל וינוגרדוב עבר אותו.

עם חזרתו מהטיסה הרביעית ריומין חזר לגמלאות מיחידת הקוסמונאטים והמשיך את עבודתו בתעשיית החלל. על תרומתו בפיתוח מערכות חלל לריומין הוענק פרס ברית המועצות בשנת 1982 ופרס הפדרציה הרוסית בשנת 1999.

ריומין נשוי לילנה קונדקובה, גם היא קוסמונאוטית ולזוג יש בת. בנוסף לכך, יש לריומין ילדים מהנישואים הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואלרי ריומין בוויקישיתוף