וילמה בק
מראה
לידה |
1810 הונגריה |
---|---|
פטירה |
1851 (בגיל 41 בערך) ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
שם לידה | Horeczki Vilma |
מדינה | הונגריה |
וילמה בק (בהונגרית: Beck Vilma; הונגריה, 1810 – ברמינגהאם, אנגליה, 1851) הייתה מרגלת וסופרת יהודייה-הונגרייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילמה בק נולדה במשפחה יהודית למשפחת הורצקי. היא באה ממשפחת אצולה שהיו בבעלותה אחוזות בניטרה. שמה המקורי היה וילמה הורצקי ואחר בעלה וילמה בק.[1] היא הייתה ידועה בשם ראקידולה (Racidula) במלחמת העצמאות ההונגרית שמוכרת בשם: מהפכת 1848 בהונגריה של 1848–1849, כאשר שימשה כמרגלת עבור ההונגרים - אך גם עבור ההנהגה הצבאית האוסטרית.[2] מאוחר יותר לקחה את שם בעלה (שלא היה ברון) כברונית וילמה בק.
לאחר כניעת צבא המהפיכה ההונגרי בוילאגוש (Világosi fegyverletétel), היגרה מהונגריה והתיישבה בלונדון. היא שירתה גם במשטרה החשאית האנגלית, אך נעצרה בגין פעולות הסחטנות שלה ונפטרה בכלא בשנת 1851.
עבודותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Personal adventures during the late war of independence in Hungary, London, 1850. לונדון, 1850. שני כרכים. (הברונית בק וילמה. באנגלית)
- Memoiren einer Dame während des letzten Unabhängigkeitskrieges in Ungarn (בגרמנית) לונדון, 1851.
- תרגום הספר לצרפתית פורסם על ידי ה- Constitutionel הפריזאי בין התאריכים 18 בפברואר עד 14 במרץ 1851.[3]
- זיכרונותיה של גברת במלחמת העצמאות ההונגרית בשנים 1848–1849, מישקולץ, 1901. תורגם להונגרית על ידי: שאנדור הלאס)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. קישור מקוון
- הלֵקסִיקוֹן ההונגרי הקטן
- מרגלים במלחמת העצמאות ההונגרית בשנת 1848/49 מודיעין וריגול בשירות הלוחמה הונגרית.
- טמאש ט. דינש: פרקים מההיסטוריה של ההצפנה והריגול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Beck Vilma báróné (Halász Sándor felsőbb leányiskolái tanár levele a szerkesztőségnek) Budapesti Hírlap, 1901. XXI. évf. 72. szám. 191.oldal
- ^ Holch Gábor - Vajna Tamás: Az igazi Trebitsch? Magyar kalandorok anno. HVG 2009. május 16. 37-38.
- ^ Azt állították többen, hogy a nevezett munkát nem ő írta, sőt Smith Tolmin angol államügyész ismerte a szerző nevét is